ותסלח שיש בזה קצת גאווה שאתה תאמר ככה על גדולי הדור הדת"ל - מזעזע אותי .

באמת אחי~!! מצפה ממך לתיקון!!

הפוך

ניסית על פי חוק שירות ביטחון לצאת לכמה שעות עבודה מהישיבה??? ניסית לעזור לאביך בחנות אחרי שעות הלימוד בישיבה?? ניסית שלא להיות נוכח בשעת הביקורת בישיבה?? אז מתי תלמיד הישיבה יכול לעבוד???

העולם והדבר מתועד במסמכים... כמדומני שאנשים עיוותו את פשט ההלכה בעניין הזה לגמרי

הסתכם שם שודאי שהרמב"ם הוא לא היחיד בעולם. ככה שלהלכה ודאי אין בעיה.

ונחלקנו שם על הבנת דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל.

לדעתי ומי שסבר כמוני, אם אפשר לדייק בדברי הרמב"ם דבר שבמציאות בפועל רואים שהוא בעצמו נהג, בוודאי שזאת האמת... בטח כשזה מתיישב עם הדברים שהבאת כאן.

לדעת הסיעה השניה הדברים בהלכות תלמוד תורה סותרים את הדברים בהלכות שמיטה וגוברים עליהם, והביאו את הדעה שדברי הרמב"ם בהלכות שמיטה הם דברי אגדה, אבל זאת דעה די בודדת במערכה... והמציאות שתועדה בתרומות הנ"ל, נדחתה ע"י הטוענים כך כ"לא אמינה".

כל אחד יאמין למה שהוא רוצה.

חבל לחזור על הדברים.

רק תזכור שכשאתה אומר שכולל כזה סותר את דברי הרמב"ם אתה אומר את זה גם על ישיבת הרמב"ם עצמה.

אשמח אם לא נגרר פה לדיון שכבר נטחן, נלעס, נבלע וכו'

לאותם הבחורים שפשוט מעצם נשמתם לא מתאים להם להיות שקועים בתורה מבוקר ועד ערב שנים רבות - כי אם לשכלל את הכלכלה של עמ"י מתוך ירא"ש וחיבור לתורה בשמירת קלה כבחמורה וקביעת עיתים לתורה ולזה יש מסלול הסדר וזה לכתחילאי בשבילם! - וכך הוא המצב של רוב ככל בוגרי ישיבות ההסדר (ישנם מעט מבוגרי ההסדר שיוצאים קצת חלשים בעיקר מישיבות מסוימות אך מצב שכזה נמצא בכל הציבורים ששם אין להם הסדר אלא רק גבוהה ואפ"י הכי!, כמובן שיש בצבורנו מצטרפים רבים שאפ"י מסלול הסדר לא עושים והציבור הדת"ל רק מציל אותם מלהיות חילוניים כמש"כ הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה והרב שמואל אליהו בספרו על יום העצמאות) 

שאבא זצ"ל לעולם לא היה מסכים שיהיה מסלול הסדר במרכז הרב.

לי באופן אישי קשה מאד להבין את ההסדר ועוד לכתחילה.

אגב, היום כבר לא...

לשלב תורה עם צבא וכן אח"כ בהמשך חייהם הם משלבים תורה עם מעשה, ויש שיש להם פוטנציאל להיות תלמדי חכמים לעסוק רוב זמנם בתורה ולכן שולחים אותם לישיבות גבוהות הגם שגם בישיבות גבוהות לא כולם יוצאים אברכים שמשקעים רוב זמנם בתורה ואח"כ הם יוצאים לעבודה אבל מ"מ בשביל הצד שאולי הם כן יצאו תלמדי חכמים שולחים אותם לגבוהה ולא להסדר - "כי עם ישראל צריך תלמדי חכמים לא פחות ואף יותר ממה שהוא צריך אנשי צבא וכלכלה".

לגבי רוב הציבור שלא מתאים להם לעסוק בתורה רוב הזמן שלהם במשך חייהם !! אבל גם האומרים הסדר לכתחילה מכירים בנחיצות של הישיבות גבוהות!! (לדוגמה הרב אליעזר שנלוור רה"י מודעין ועוד שהוא בוגר מרכז הרב בזמן הרצי"ה שאומר הסדר לכתחילה אני מניח שהוא לא סותר את גישת הרצי"ה שכידוע היה אוהב המדינה בכל ליבו ונפשו ובכל זאת בירר שיש צורך אצל מסוימים שלא יתגייסו)

הרב שנוולד

בגדול הרב צבי יהודה התחנך במוסדות ליטאיים קלאסיים עם חלק מגדולי הדור החרדים אז, ואילו כל תלמידיו ראשי ישיבות ההסדר הגיעו מכפר הרא''ה, מדריכים וחניכים בבני עקיבא, חלק מהמרד הקדוש, הרצון ל''ישיבות נקים בכל מקום'' ו''תנועה של עם'' ולהגיע לכולם.. יש לכל אותם רבנים זכות עצומה ממש על הרלוונטיות של הרב קוק בדור שלנו, על חיבוב התורה בציבור וכו'
יש הבדלים בין הרצי'ה לרב נריה ולרב אברהם צוקרמן ומכולם יש ללמוד 

התנגד נחרצות להסדר מלכתחילה וסבר "הסדר בדיעבד" הוא נהג לומר - "אנחנו לא 'ישיבת הסדר' , אנחנו ישיבה עם 'הסדר'   "

הישיבה הראשונה במתכונת כמו שאנו מכירים כיום זו וולוז'ין כל הישיבות כיום הם העתק.. בעבר ישיבה הייתה מה שאנו מכנים היום בית מדרש, הקהילה הייתה נבנית סביב הישיבה.. (זו גם המחלוקת בעניין פתיחת בית המדרש בין רבן גמליאל דיבנה לרבי אלעזר בן עזריה)

וגם נתמכו ע"י הציבור.

אגב, גם ישיבתו של הרמב"ם (וכל ישיבות הגאונים)!

וכל ישיבות בבל וארץ ישראל מכל רחבי העולם כל משך קיומן.

צריך להזהר לא להוציא לעז על ראשונים.

יכול להיות גם ראש ישיבה או לא, זאת שאלה.

אבל זה שהייתה לו ישיבה שגם קיבלה תרומות, כרגע, זה מתועד.

התבלבלת בהבנת דברי, ההוצאת לעז שדיברתי עליה היא על אלה מגדולי ישראל שישבו ולמדו ולא עסקו בתורה שאנשים פה רומזים שהם לא בסדר.

אף אחד לא אמר שמי שעוסק במקצוע הוא לא בסדר

הובא במאמר של ש"ד גויטין "תמיכתם של יהודי תימן בישיבות בבל וא"י ובישיבת הרמב"ם", לקראת הסוף.

לא מצאתי עוד מקורות שאני זוכר כרגע, אבל ראיתי את זה בעוד מקומות בעבר

כלומר, על מיעוט של גאונים.

זה עולם אחר, זה כמו אקדמאים שמקבלים מלגות כדי לחקור (במקרה הטוב) או כדי לחקור שטויות (במקרה המצוי).

בערך כל הביקורת שאפשר לשפוך על האברכים אפשר לשפוך גם על האקדמיה - תקראו את עומר מואב מה דעתו על השיטה שפגומה מהיסוד.

הרבה פחוּת וזה ברור.

לכן עדיף שהמצב יהיה לא אידאלי ואנשים ילמדו תורה מאשר יהיו עשרה אידאלים וכל השאר יבטלו תורה בשביל הפרנסה.

המצב המושלם הוא שכולם לומדים תורה וניזונים מזיו השכינה.

עד אז המצב האידאלי הוא שיהיו כמה בודדים שזה עיסוקם הבלעדי וכל השאר ילמדו כל זמן שהם יכולים, רק שזה רחוק מהמציאות וקשה עד בלתי אפשרי לביצוע לרוב האנשים.

לכן המצב הנוכחי, שהוא לייצר עשרות בטלנים במקום עשרה, כנגד כל הרשעויות שעושים שם בצד השני של העם, הוא טוב.

אל תשכחו שאנחנו עם אחד ואנחנו צריכים לאזן את הכף.

גם הרמב"ם מביא את זה שעם ישראל רק יעסוק בתורה ואחרים יעבדו בשבילם.

בעיניי, זאת לא שאלה של יש או אין תורה אלא מה עושים בצד השני וכמה תורה צריך כדי לנצח את הקטרוגים

זאת לא טענה של צורך זמני ברמב"ם שם.

מה שאני אמרתי הוא האידאל התמידי ולא הזמני, הוא פשוט לא רלווני בהווה.

לא רואה איפה המושג "זמני" נכנס פה

יתרה מכך - כנראה גם הקב"ה לא חושב ככה, אם ניקח בחשבון את כמות האנשים שבאמת מסוגלים לשבת וללמוד בצורה כ"כ משמעותית לעומת כל המאותגרים ולוקחי הרטלין למנהם.

גן עדן זה כמובן משהו אחר. אישית כשאני חושב על הסיפורים על המקום - על זה זה נשמע כמו מקום די מאתגר ליהודים פשוטים שניהלו חיים יהודיים שלווים אבל לא למדניים מדי.

אך ורק לזה אני קורא אידאל.

כל זמן שמלכות ה' לא שלמה בעולם זה בוודאי לא אידאל

למה להפוך מקרים פרטיים לאיזו אידאולוגיה גדולה ומאיימת? יש המון אנשים לכל אחד אופי שונה והוא פועל לפי עצת רבותיו.

ככה שדי מובן למה כן צריכות להיות ישיבות גבוהות בציבור הדת"ל.

בכל מקרה יש גם דעות שצה"ל זה לא מלחמת מצווה.

זאת לא סתירה ברמב"ם. התכוונת אולי לומר שיש מתרצים שדעת הרמב"ם שם לא הלכה, אבל זאת דעת מיעוט

דהרמב"ם והחינוך שהלך אחריו ולא לשאר השיטות

והם מתמסרים יום ולילה ללימוד תורה

שיותר חשוב לעמ"י שיצמחו להיות ת"ח מאשר שיגייסו.

וכמעט כולם כן מתגייסים בשלב מסויים.

מופיע בדיוק כך וכך הביאו להלכה רוב מי שעסק בסוגיה.

במקום לכתוב "אין שום פטור", אולי כדאי שתכתוב "אין שום חיוב ללומדי תורה כפועל יוצא משבט לוי".

דברי אגדה.

זה ממש לא מוסכם לכל הדעות! ורוב נושאי הכלים שם לא מתייחסים לזה בכלל, ורוב מי שעסק בסוגיה לא כתב ככה

ומה לעשות? מי שבצבא נפגע מזה באופן בלתי רצוני...

אז מי שמסוגל ללמוד באופן מסיבי חשוב מאוד לשמור עליו...

לא מכיר אברך אחד שלא מלמד קבוצה של אנשים.

בתור אחד שמקיים את החיי לימוד עם החיי מעשה, מרתיח אותי שבנות מתיימרות לצפות מבחורים שזאת תהיה הדרך שלהם.

לימוד תורה הוא קשה, לא רק שכלית. הנסיונות, המלחמה מול יצר הרע, אין מה להשוות בכלל ואף אישה לא תדע את זה כי היא לא מצווה ואין לה את אותם הנסיונות.

להוסיף על זה קריירה, או אפילו סתם עבודה, זה להיות על סף התמוטטות כל רגע ורגע. להיות שחוק, "חלשי רבנן מגירסא", ועם זאת אף פעם לא להגשים את עצמך בחול כי כל רגע פנוי אתה מקדיש ללימוד.

במקום מזה ומזה אל תנח ידך, יוצא שמזה ומזה אתה לא שבע.

אז לכל הפחות כשאתן מצפות לדבר כזה, תבינו מה המחיר שאתן דורשות מהבעל לעתיד.

לא מבין לומדי התורה לפחות. נראה לי שהרבנים שלהם היו מגלגלים אותם מכל המדרגות

"ולא עלו בידם"

מי שבמקרה או הצליח להשיג כסף אין שום עניין ב"חיי המעשה"

בצבא ובכלכלה - אך כמובן שצריך גם תלמידי חכמים ולכן מי שיש בו פוטנציאל לשבת כל היום וללמוד שנים רבות שולחים אותו לישיבה גבוהה אפ"י שבסוף הרבה מבוגרי הישיבות הגבוהות יוצאים יחסית מהר לעבודה, כי התורה היא מקור חיינו וכו' 

ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים הרי דוד ע"ה אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי

וגם אם תביא את ההלכה הקודמת שים לב שזה מדבר על חלוקת השלל ולא על עצם המלחמה. מה עוד שהרמב''ם לא הביא את הדברים הנ''ל בהלכות מלכים. מה עוד שהרמב''ם סוגר כל ספר שלו בדברי אגדה ומוסר. בקיצור - ליתא. (למרות שאני בעד שמי שלומד טוב שלא יתגייס)

לכם במלחמת מדיין גם שבט לוי שלח לוחמים.

לגבי הרמב"ם, הדיעה שאלה רק דברי אגדה היא לא דעת רוב המפרשים

אני חושב שהיום הסיבה היא שיש מספיק לוחמים,

ורק כשבאמת צריך את כולם גם "שבט לוי" מצטרפים (כמו במלחמת השחרור).

ובמצב רגיל שבט לוי פטורים מלהילחם (אולי אסור להם אפילו).

ב. מסתכלים במבט מציאותי- האם נגיע למצב חירום כזה בזמן הקרוב.

ככה הצבא בעצמו מתנהל (בגיוס ובאימונים).

בטח לא כשמפקירים חיילים על ימין ועל שמאל.

אם כיבוש הארץ לא נעשה ע"י שבט לוי, ורק מלחמת מדיין, פשוט שלשרת בצה"ל לא שייך לשבט לוי (וכמדומני שזה גם איסור).

לגבי "מי שלא יתגייס לא יוכל להצטרף במצב חירום", זה לא נכון. עשו הכשרה מזורזת גם לבחורי ישיבות חרדיים, כמדומני שהגר"ח קנייבסקי בעצמו היה במצב כזה. אמנם לא היה נשק לתת להם והם הלכו עם אלות ואבנים, אבל זה לא נכון שאי אפשר להצטרף.

מה שעשו במלחמת השחרור, אתה מתכוון לזה שגייסו בני ישיבות ממש?

צריך לזכור שאלה שמצטרפים לשבט לוי בחלק מהדברים, הם לא שבט לוי. הם עושים כמה דברים דוגמתם. ברור שהאיסור של שבט לוי להיות מעורכי המלחמה שונה מהמצב של אלה שיושבים ועוסקים בתורה. עובדה שהיו גדולי עולם שסברו שלבני הישיבות יש יותר חיוב להיות בצבא כי להם יש שמירה של התורה.

פשוט שאף אחד לא יגיד ששבט לוי עצמו צריך להתגייס, נגד התורה

הגדרה של מלחמת מצווה היא "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם",

וכל הרבנים שאני מכיר (לפחות בציבור הדת"ל) פוסקים שזאת מלחמת מצווה.

אם אתה מכיר רב שאומר אחרת אשמח לשמוע.

(אני כן יודע שיש הרבה רבנים חרדים שבעד לגייס את מי שלא לומד, כנראה שהם מבינים שיש בזה מצווה).

כתבתי "שבט לוי" בגרשיים.

לא מכיר מה ההלכה אומרת לגבי שבט לוי ממש,

אבל פיקוח נפש דוחה את כל התורה אז כנראה שגם את זה.

אתה יודע מה ההבדל מלחמת מדיין לכיבוש הארץ?

לא מכיר רב אחד שיגיד שבט"ש או מבצעים מהסוג שהיו בשנים האחרונות הן מלחמת מצווה.

למה אני צריך להוכיח? זאת לא ההגדרה בהלכה... מוזמן לשתף בדעות אחרות.

לא הבנתי את העניין של פיקוח נפש... התורה אמרה במפורש שהם לא משתתפים במלחמה ואתה רוצה להגיד שכן? מה זה קשור לפיקוח נפש?

אני חוזר בי מהעניין ששבט לוי לא לקח חלק בכיבוש הארץ, כי זאת הייתה מלחמת מצווה. אבל אין לי מושג כרגע אם הם באמת לקחו חלק או לא.

מביא את סיכום השיטות לגבי מלחמת מצווה מויקיפדיה (באף אחת מהשיטות לא מדובר על משהו שדומה למצב של צה"ל בשוטף):

מלחמת מצווה – ויקיפדיה

קיימות כמה שיטות להגדרת מלחמת מצווה:

• שיטת רש"י:
  • רק מלחמה שנועדה לכיבוש הארץ היא מלחמת מצווה.
• שיטת רמב"ם ובעקבותיו ספר החינוך:
  • מלחמה שנועדה לכיבוש הארץ ובלשונו "מלחמת שבעת עממים".
  • מלחמה נגד עמלק - מלחמה דתית נגד האויב הרוחני של עם ישראל.
  • מלחמת "עזרת ישראל מיד צר" - כלומר הצלה מפני אויב שקם על עם ישראל. (מקור הדין הוא בתלמוד הירושלמי)^[2]
• שיטת הרע"ב:
  • מלחמת ארץ ישראל^[3]
  • מלחמת עמלק

מלחמת כיבוש ארץ ישראל, לפי כל השיטות, נחשבת למלחמת מצווה.

---

תראה גם שדעת הראי"ה שתלמידי חכמים (וק"ו שבט לוי) לא יוצאים גם למלחמת מצווה. אגרות הראי"ה, חלק ג' עמ' פ"ח-צ"ב.

מוזמן לעיין-

א – המצווה לשרת בצבא – הצלת ישראל | פניני הלכה

ד – מצוות הגיוס לצה"ל | פניני הלכה

שאלה:
לכבוד הרה"ג הרב יעקב אריאל שליט"א שלום רב!
הרמב"ם פוסק בפשטות שבמלחמת מצווה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה ורציתי לשאול את הרב לגבי המצב שאנחנו נמצאים בו היום, שמצד אחד אנחנו לא נמצאים בפיקוח נפש מיידי, ומצד שני הצבא מגן על עם ישראל- מהו הגדר ההלכתי של המצב הזה? אם מדובר על מלחמת מצווה, לכאורה צריכים לגייס את כולם, והרי אנו רואים שהצבא אינו זקוק לכולם.
בנוסף לשאלה זו, רציתי לדעת האם חתן פטור משנה הראשונה במילואים בימינו (בהנחה שזו אינה מלחמת מצווה)? והאם יש חילוק בין אימון הכרחי לבין תעסוקה מבצעית- שלא זקוקים דווקא לחייל ספיציפי. והאם גם תלמידי ישיבה יהיו פטורים מצד שהם עוסקים במצוות תלמוד תורה, או שלחתן יש דין מיוחד?
תודה רבה מראש

תשובה:
שירות המילואים מוגדר כעזרת ישראל מיד צר,
אין מלחמה ממש כי ההרתעה היא המונעת זאת
ההרתעה היא היא המלחמה.

הרב זלמן מלמד:

שאלה:
באיזו זכות ניתן פטור לבני ישיבות מהצבא, במיוחד כשמדובר על מלחמת מצווה ולא על מלחמת רשות?

תשובה:
אנחנו נמצאים במצב של מלחמת מצוה, הנבחן בשתי בחינות. הבחינה הראשונה היא, הצלת ישראל מיד צר. במצבנו כיום שהאויבים שמסביבנו עומדים עלינו לכלותנו אנו נכנסים להגדרה זו. הבחינה השניה היא, מצוות כיבוש ארץ ישראל.

(ובהמשך הוא מסביר למה בני ישיבות פטורים)

ומה שכתבתי לגבי פיקוח נפש התכוונתי למצב שאין מספיק לוחמים.

במילואים מגוייסים רק כשיש צורך...

אני מניח שלא כולם פוסקים בזה כמו הרב מלמד.

קודם כל כי רוב הצבא לא לוחמים, דבר שני בהרבה מקרים הבט"ש הוא פחות או יותר לשמור על דיונות של חול.

בכל מקרה הבאת בעצמך בדעת הרב מלמד שגם אם זאת מלחמת מצווה בני הישיבות פטורים ואין צריך לומר שבט לוי. אז אין נפקא מינה אם זאת מלחמת מצווה או לא לענייננו.

העניין הוא שעצם זה שהאויבים שלנו יודעים שיש לנו צבא הם מפחדים להלחם,

ולכן זה נקרא עזרת ישראל.

יכול להיות שיש באמת הבדל בין לוחמים לתומכי לחימה.

נכון שאין נפק"מ כ"כ לנושא השרשור , רק הגבתי על מה שכתבת שלהתגייס לא נקרא מלחמת מצווה.

אהה ויש לב שהבאתי שם גם מהרב זלמן מלמד וגם מהרב אליעזר מלמד..

וגם למאן דאמר שזה לא מלחמת מצווה (רק הרמב"ם הביא את העזרת צר), פשוט שפטורים (פרט לדעת הרב עוזיאל שהבאתי. אין לי מושג אבל מה העניין שם, מסקרן)

לא על הגבולות

ככה שגם אליבא דהרמב"ם אין בזה חיוב ללומדי תורה, ק"ו לשאר הדעות. אלא אם אתה רוצה לומר שאפילו ש"ג זה עזר מיד צר, ואז כבר נכנס לויכוח שלדעתי אין בו הכרעה.

לדעתי, שישמרו שאר העולם שם, שזאת מחלוקת ראשונים שעד כמה שידוע לי לא הוכרעה כי אין לה ממש נפקא מינה בפועל, היום אין הכרעה הלכתית אלא אינטריגות פוליטיות מכריעות את השאלה.

הלכתית...

ככה או ככה אין לזה משמעות במציאות כי אנחנו לא מחליטים ע"פ התורה

אבל ממש לא בעניין הזה

אני לא יודע אם נכון להגיד את זה, יש בלי סוף שו"תים שאנחנו לא עוסקים בהם.

נתקלתי בהכל כמעט

ראיתי את זה במאמר של איזה מורה למשפט עברי אחד, אז אני לא מתייחס לשאר שהוא אומר.

זה הציטוט מהמאמר של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל: "כל הכהנים, ואפילו כהן גדול, הם מעורכי המלחמה במלחמת הרשות, ואין צריך לאמר במלחמת מצוה... ולפי זה מה שכתב הרמב"ם ז"ל: "ולא עורכין מלחמה כשאר ישראל" [ולא כתב בניסוח גורף: שאין עורכין מלחמה], כוונתו היא ברורה, שאין עורכין מלחמה שבטית [בכיבוש הארץ, שהרי אין להם חלק ונחלה בארץ, כאמור לעיל] ככל שאר השבטים שאחרי חלוקת הארץ בימי יהושע ואחריו. אבל במלחמת הכיבוש, וכן במלחמת הרשות, שכל ישראל נלחמים, חייבים להתגייס גם הכהנים ככל ישראל".

דבריו נתפרסמו בקובץ "הפוסק", תש"ח, סימן תתרפד.

נראה שהוא היחיד שסובר הפוך, שמלחמת רשות יותר חמורה ממלחמת מצווה. לא הבנתי כל-כך את העניין, אבל גם לא קראתי את המאמר. לא מצליח להבין את דעת הרב שם, מאיפה לו לומר ששבט לוי חייב לצאת למלחמת רשות אפילו.

בכל מקרה דעת הרוב ההפך מזה

אבל יש לך רעיון איך להבין את הסברה של הרב שם?

אודה ולא אבוש שכשלתי שם

הרי מלחמת הרשות היא מלחמה שאין בה הכרח, למה לחייב את שבט לוי לצאת מבית המקדש ולהפסיק ללמוד תורה? הרי זה החיוב שלהם ביום יום.

ומצד שני, במלחמת הכיבוש, למה להם לכבוש כשאין להם נחלה?

צריך לחפש את המאמר המלא, אני חושש קצת שלא הובאו הדברים במאמר כשורה

לשבט לוי אין פטור מק"ש, לתורתו אומנותו יש.

אלה גדרים שונים...

לכן אם שבט לוי לא שייך בנחלה, למה שיהיה שייך בכיבוש? ואם הוא לא שייך בפרנסה ומלחמה (ע"פ הרמב"ם) למה שיהיה מחוייב בזה?

אנסה למצוא את התשובה הזאת ב"נ, הבעיה שזה נדפס באיזה כתב עת ישן

פוסק Vol. 9 No. 88 Tishrei 5708 - פוסק, הלל בר"א (page 1 of 789)

(תיקנתי את הקישור כמה פעמים, כי המספור שם הטעה אותי)

אני חושב שאת זה הוא הביא כסברא עצמית

אם חייבת את שבט לוי בכל המלחמות כולל רשות מתי מתקיים בהם שהם לא יוצאים למלחמה? איפה היחוד שלהם בזה?

אף אחד לא חולק על שבט לוי, מה שרצו לומר שאלה דברי אגדה היה רק לעניין לומדי התורה (וגם זאת דעה דחוקה).

לא יודע לומר לך על מקור אחר כרגע, אבל ככה מקובלני מרבותי.

מפי סופרים ולא מפי ספרים

אתה יכול לשלוח מסר אכתוב לך מי הרב שאמר את זה

בפוסקים סביב זה עד היום.

מוזמן לשתף אם יעלו לך כיוונים לחפש בהם את זה

י  [יב] ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו:  מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים--שנאמר "יורו משפטיך ליעקוב, ותורתך לישראל" (דברים לג,י).  לפיכך הובדלו מדרכי העולם--לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכוח גופן; אלא הם חיל ה', שנאמר "ברך ה' חילו" (דברים לג,יא), והוא ברוך הוא זיכה להם, שנאמר "אני חלקך ונחלתך" (במדבר יח,כ).

הרמב"ם מסביר למה הם לא מקבלים חלק בשלל- כי הם לא נלחמים.

ולגבי תוכן דברי הרמב"ם, מה שהוא בא להגיד זה שכל אדם יכול להיות קודש קודשים, ואם אכן הוא יקדיש עצמו לשמים, ה' ידאג לו. כפי שרשב"י זכה שה' ברא לו מעיין וגידל לו עתץ חרוב, וכפי שה' נלחם עבור חזקיהו כשחזקיהו לא יכל להלחם, וכמו שמובטח שלעתיד לבא ה' יזכה את ישראל שהגוים יבואו מרצונם וידאגו לפרנסת ישראל וישראל רק ישבו וילמדו.

אבל אין לזה שום משמעות הלכתית, זה שייך לסוגיה של השתדלות וביטחון (שיש הנהגה שבה ה' דואג לאדם), ולסוגיה של גורל מול בחירה (כל אחד יכול להיות קודש קודשים).

(ולגבי השתדלות וביטחון-זה לא אומר שאנחנו יכולים לכתחילה לסמוך על הנס, כמו שרשב"י לא סמך על הנס עד שנזקק לברוח מהרומאים, וכמו שדוד לא ביקש מה' שילחם את מלחמותיו ורק חזקיהו שלא היה לו צבא ביקש את זה. אלא שנדע שיש מציאות כזו שאם אדם שם את כולו בתורה-ה' כבר ידאג שפשוט לא יהיו לו אויבים כמו בזמן שלמה, וכמו שיהיה בימות המשיח, ושלכתחילה הגוים יבואו וידאגו לפרנסתו-והוא יוכל לשבת ללמוד.)

רק אצל שבט לוי זה לכתחילה ולא בדיעבד, כי ה' ציוה שנפרנס את שבט לוי ושהם לא יצאו למלחמות. אבל סתם אדם לא יכול להחליט שהוא יקבל מעשר ראשון מכיון שהוא תלמיד חכם, נכון? מ.ש.ל.

כתובים שם כל כך הרבה דברים לא הלכתיים..

כמו אלו שאין להם חלק לעולם הבא. (ובכלל חצי מהלכות תשובה. למשל זה שאדם שחוטא פעמים לא נענש, ורק על החטא השלישי הוא נענש, לא נכתב לצורך הלכתי.)

ושלא לדבר על הגלגלים שברקיע או ארבעת היסודות... גם זה הלכתי?

אבל מה שכתוב בצורה הלכתית אתה לא יכול לפרש שהרמבם התכוון רק בתור משל או דברי חיזוק.

הלכה לפני כתוב מה הגדרים של שבט לוי, ואז בהלכה הזאת- "ולא שבט לוי בלבד".

הולך רק על הסיפא-"אלא הם חיל ה', שנאמר "ברך ה' חילו" (דברים לג,יא), והוא ברוך הוא זיכה להם, שנאמר "אני חלקך ונחלתך" (במדבר יח,כ)."

ואתה יכול לראות את זה בדברים שהרמב"ם כותב על האדם שבחר להתקדש.

ועוד-לפי דבריך היה ראוי שיקבלו גם מעשר, או שלפחות יותר להם להתפרנס מכספי ציבור עבור לימוד תורה, דבר שהרמב"ם עצמו שלל בחריפות.

לקרוא שוב את מה שכתוב בהל' שמיטה ויובל, בלי להסיק מסקנות שלא כתובות.

"ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם

אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי

לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים

ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם -

הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים

ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים

הרי דוד ע"ה אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי"

-כלומר ה' יקדש אותו ויתן לו. ועל זה נאמר לא שבט לוי בלבד נתקדש לה', אלא כל מי שנדבה רוחו אותו. לא כתוב שם שום זכות הלכתית.

והוא מוכן לאכול פת במלח, ולישון על הארץ, ולחיות חיי צער, וכסף וכבוד כבר לא מעניינים אותו, והוא מוכן להיות אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב (כפי שמובא בגמרא כשבח לתלמידי חכמים) וכדו', והדבר היחיד שבאמת מעסיק אותו זה תורת ה' יתברך.

של החיים בסרט שונא שאנשים כותבים את זה מחוץ להקשר

כשבעצם מה שהיא אמרה זה-רוב הסיכויים שאם תסמוך על זה שה' יעזור לך, זה לא יעבוד אז לך בדרך של ר' ישמעאל שמתאימה לכולם ולא בדרך של רשב"י שמיועדת לאנשים שכל כולם קדושה והם באמת ובתמים השליכו מעליהם את חשבונות העולם הזה מתוך אהבת ה'..

וגם אם היא פסקה כר' ישמעאל, עדין לעתיד לבא ה' הבטיח שבני נכר איכריכם וכורמיכם, והמחלוקת של ר' ישמעאל היא רק שבזמן הזה ה' מצפה שננהג מנהג דרך ארץ ולא שנשקע בתורה ונצפה שה' יעשה את מלאכתנו. (ודי ברור לי שהרמב"ם הבין שלפחות לאותם יחידים שעליהם הוא מדבר כן חל מה שרשב"י מדבר-שהרי זה בעצם פשט דברי הרמב"ם-שמי שבוחר להתקדש- ה' דואג לו.)

ככה גם כתוב בויקיטסט.

אולי התבלבלת עם:

מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין ישראל בין עכו"ם בין איש בין אשה בין עבד ובין שפחה הכל לפי המעשה שהוא עושה כך רוח הקודש שורה עליו. (תנא דבי אליהו)

אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש מפני שלא נצטווית וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו ואף על פי שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות במה דברים אמורים בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם למדה אינו כמלמדה תפלות.

אבל בשביל זה לא צריך להתגייס לצהל.

אולי להיפך..

יש משימות לעמ''י ויש רבנים שמדריכים אנשים מסוימים (זה נדיר אבל קורה) להשקיע את כל כוחם בלימוד תורה בישיבה ללא הפסק.. 
נו באמת, אין בכלל מה להשוות מספר יהושע, זו מציאות אחרת של נבואה, השראת שכינה וכו'.. ועדיין זה נכון שרוב עם ישראל צריך לשרת בצבא.

אבל לומדי תורה אמיתיים, קשה מאוד למצוא...

אז מי שרואה את מושבו בבית המדרש, מבורך שהוא ישב וילמד, צבא ה'!

ולגבי הכ"א, תאמין לי שהם במצב מממממממש גרוע!

ראיתי כשרונות-על מתבזבזים חופשי בצבא.

לא יודע לגבי החוסר מוטיבציה, אבל גם במקרה שלי סירבו לתת לי תפקיד ב2 תחומים שאני נחשב מומחה בהם. שלחו אותי לתפקידי פח. אני לא המקרה היחיד שאני מכיר.

זה בזבוז כ"א וגם בזבוז כלכלי מטורף בהסתכלות רחבה.

כמה הם היו עושים אם הם לא היו מתגייסים...

וגם אם לומדים יחסית טוב, מי אמר שלא נפגעים מזה?

אי אפשר כמעט להימנע...

ברור שלכל אחד מתאים משהו אחר.

אבל דיברנו על הבחורים שמתאים להם ללמוד תורה כל היום, כאלה אין הרבה, ולכן חשוב שהם יישארו בישיבה וילמדו, זו דעתי...

אבל בהחלט גם לא הייתי צריך להתגייס

אם מתאים למישהו גם ללמוד תורה וגם להיות מהנדס או לא יודע מה....

מה עדיף???

מי שתורתו אומנותו, מצווה שישב וילמד!!

שפטורים אפילו מק"ש ותפילה חח דבר שלא שייך בימינו לאף אחד

למרות שזכור לי שזה נדחה מהלכה לא בגלל הירושלמי אלא בגלל שזה פשוט לא קיים

זה לא באמת נדחה מהלכה כמו שאמרו הפוסקים שזה פשוט לא שייך במציאות זמננו

ולא ראיתי את הירושלמי, אנסה לעיין בזה בלי נדר אם אזכור

עריכה: ראיתי את הירושלמי עכשיו בלי מפרשים, לא נראה שהוא דוחה את זה.

נראה שהוא מיישב גם לרשב"י וגם לחכמים. עדיין צריך קצת עיון במפרשים

אז לפי שיטתך, כל יהודי באשר הוא צריך לצאת ולעבוד?

צאו קצת מהבועה הזאת. יש עוד קווים בעולם התורה הדת"ל

זה מרגיש לי כמו קטע אולטרא אשכנזי: אתה לא מכיר את הרבנים שלנו?!?! אתה לא אמיתי!! לך תעבוד על עצמך!!

גם אני לא ותמיד אפשר לשמוע על עוד רבנים

הוא ערך פשוט

תורה באותו זמן. אז אם זו מצווה המוטלת עליו אישית כמו נטילת לולב, הוא צריך ליטול, ולחזור ללמודו.

אך אם זו מצווה שיכולה להיעשות ע"י אנשים אחרים, הרי שיעשו אחרים המצווה, והוא ילמד.

למשל ,אם יש זקנה שצריך להעביר אותה את הכביש, ויש שם מישהי שתעשה זאת,  הבחור צריך ללמוד , והמצווה תעשה ע"י אחרים.

לכן יש שסוברים שגם בצבא, אנשים שלא לומדים מכל מיני סיבות ישרתו, והבחורים שיכולים ללמוד ילמדו.

בנוסף, היום יש בעיה שנקראת "השרות המשותף". יש מגמה נוראית של עירבוב בין בנים לבנות בצבא, שלא מאפשר בהרבה מקומות לשמור את ציווי התורה להתרחק מאיסורים מסויימים.   לכן מובן למה בחור ירא שמים לא רוצה להתגייס.

אשמח לדעת האם כתבתי מובן.

הוא ממש סוג של קודש(אני ממש לא נגד זה,פשוט אומרת)

ככל הנראה הציבור שלנו יתלהב יותר בבית הכנסת על בחור שהרגע סיים גיבוש מטכל.מאשר סיום שס או משהו בסגנון.

לפחות אצלינו זה ככה.

אמרו פה,ואני מסכימה,שתלמיד חכם זה ממש חשוב,התורה גם מגנה עלינו,זה יותר חשוב יותר מכל דבר אחר,

ואננחנו אולי קצת שוכחים זה.

ראי אנשים שאומרים צבא ה' ולא צבא ההגנה על ישראל.

אני אישית לא שמעתי מהישיבות שאני מכירה על אנשים שלא מתגייסים בכלל.

החל מהר המור ועד כרם ביבנה וכו

אבל אולי אני טועה.

אני ממש ממש ממש מקווה שזאת גוזמא!

אני מבין שרוב הציבור לא יודע מה זה סיום ש"ס, אבל עד כדי כך?

מדכא!

אגב יש המון בחורים שלא מתגייסים אפילו בישיבות יותר פתוחות ממה שציינת

על זה הרב יצחק נריה מדבר כל הזמן-

שלא מספיק מעריכים לומדי תורה בציבור שלנו

דתיים וחרדים והמצב כאן הרבה הרבה הרבה יותר טוב...

מאשר סיום שס וכו.

זה הכוונה

על שניהם כמובן יעריכו

המטכליסט יותר

()אצלינו בקהילה ספציפית..

לשלב תורה עם צבא וכן אח"כ בהמשך חייהם הם משלבים תורה עם מעשה, ויש שיש להם פוטנציאל להיות תלמדי חכמים לעסוק רוב זמנם בתורה ולכן שולחים אותם לישיבות גבוהות הגם שגם בישיבות גבוהות לא כולם יוצאים אברכים שמשקעים רוב זמנם בתורה ואח"כ הם יוצאים לעבודה אבל מ"מ בשביל הצד שאולי הם כן יצאו תלמדי חכמים שולחים אותם לגבוהה ולא להסדר - "כי עם ישראל צריך תלמדי חכמים לא פחות ואף יותר ממה שהוא צריך אנשי צבא וכלכלה".

תמיד אפשר לעשות צבא מקצועי.

זה לא אומר שיהיו פחות חיילים בפועל,

כי מי שכן יתגייס זה יהיה להרבה שנים.

אני חושב שהסיבה היחידה היא שרוצים להשאיר את הצבא בתור "צבא העם" ו"כור היתוך".

(זכור לי שהרב מלמד כתב על פעם, בעד להפוך לצבא מקצועי)

אני לומד בישיבה גבוהה, ולפני כמה זמן דיברתי עם חבר שלי שלומד בהסדר ושירת בחיל חינוך, והוא אמר לי ששם מדברים ככה בצורה גלויה ומפורשת. שלא מגייסים לפי שיקולי מקצועיות, אלא לשם "כור היתוך", תנועת הנוער הלאומית...

(ואם לא, אז הצבא לא היה מגייס אנשים בעלי מוגבלויות כדי לתת להם תחושת שייכות, וכל הקטע עם גיוס נשים וערבובם בצבא לא היה קורה, ועוד הרבה דברים. והצבא לא היה משלם לחייל רק כדי שיגיע בבוקר לנקות את הבית כנסת ואז יחכה עד 4 כדי להשתחרר. ואם אתה מופתע, יש מלא תפקידים מגוחכים כאלה.)

בצה"ל ע"פ חוקי המטכ"ל כל פעילות חינוך (פעילות פנאי כלומר לא תורנות או העבודה המקצועית שלך) שנוגדת את האמונה של כל חייל באשר הוא לא מחייבת אותו (וחשוב לציין שכדאי לחייל הדתי לדעת זאת אני הייתי צריך לצאת בכוח משיעור חינוך שעסק מול כל הפלוגה בהדרכות מקצועיות על יחסים בין איש לאשה ויש גם לציין שאמרתי לאותו קצין שניסה בהתחלה להשאיר אותי בשיעור בטענה ש"אלה דברים חשובים" שלנו יש דרכים משלנו ללמוד את הדברים האלה ושלא נולדתי מהאוויר ואז הוא הודה בטעותו. בכל אופן אצלנו בישיבת מתוך זה שאנחנו רואים בהסדר לכתחילה מדריכים כל חייל לפני שתגייס ומסבירים לו דברים חשובים כגון אלה) מה שאומר שטענתך נכונה רק לגבי אנשים קצת יותר חלשים בשביל שיתקדמו ולא כור היתוך שילמד אותם איך לחשוב. 

והדבר החשוב הוא שאף אחד לא יצליח לחנך אותנו יש לנו תורה משלנו. עברנו את אנטיוכוס נעבור גם אנשים כאלה.אנחנו נקח את צה"ל לדרך הנכונה שלו-לשמור על עם ישראל כי זו הדרך היחידה גם אם אנחנו לא אוהבים את הצבא. אותי כמו שחלק ראו באחד הפוסטים פה ניסה המפ שלי להכניס לכלא על משהו שהוא עשה. ובאופן כללי אני רואה בצה"ל גוף עם חוקים מטומטמים מקובע ותבניתי שהולך עם הראש בקיר. אבל מה לעשות שהוא האמצעי היחיד לחיות בארץ הזאת. תודה לכל מי שקרא עד הסוף.

ברור שאי אפשר לעבור ישר למצב של צבא מקצועי, אבל אפשר בקלות למצוא פיתרונות לשלב הביניים. הארכה מרצון של שירות לקרביים בתנאים טובים למשל זה רעיון טוב, וגם לגייס חיילים קרביים לשעבר לתקופות קצרות (רק מילואים, אבל מרצון) יכול להיות אחלה פיתרון לבט"ש.

אפשר להתחיל מעצמאים שאין להם עבודה בחלק מעונות השנה, למשל מצילים בבריכות או שיפוצניקים באוגוסט. אם תציע להם מילואים בזמן שלהם זה יכול להיות טוב לכולם.

אפשר לעשות פרוייקטים של התנדבות, כמו משא"ז. למה לא?

 זה מעצבן לתפוס קו חודש שלם אבל אולי  פעם בשבוע זה סבבה?

אפשר גם לעשות את העבודה עם יותר ציוד ופחות כח אדם. בדיוק כמו שקרה כשאזרחו אבטחה של בסיסים -  במקום 10 שומרים אפשר להסתפק בתצפינתית ומצלמה.

ומת"ק זה קיים בעיקר לנהגים שם יש מחסור קיצוני. בשאר המקרים הצבא עוד לא אימץ את זה.

ישחרר מהצבא את כל העלוקות המיותרות שממצאים להם תפקידים, ואחר כך נחשוב כמה צריך לשלם בשביל להשאיר לוחמים קצת יותר.

(רמז: הם לא יהיו מלצרים בשביל הטיול הגדול)

ביטול תורה איכותי

אנחנו מבינים שהאתגרים הנוכחיים של הדור הם תרבותיים רוחניים, כמו השירות המשותף, הכותל, הרפורמים, וגם המאבק על ארץ ישראל מתחיל משם.

הרב מסביר בהרבה מקומות שזה התקדמות שלב בגאולה, לעבור לצד העיוני הרוחני.

לכן המשימה המרכזית תהיה גידול תלמידי חכמים גדולים, אנשי רוח, ללא תלות בשום דבר אחר, מתוך הבנת אופי התקופה, גם אם אצל חלקם זה ימנע את השירות הצבאי.

חשוב להבין שגם את הצבא אנחנו לא עושים מתוך אזרחות טובה, אלא מתוך שכך היא דרכה של תורה כפי שהורה לנו רבינו הרצי"ה. לכן, אם יווצר מצב שבו, ע"פ גדולי הדור, יש לוותר על השירות הצבאי לפעמים, זה יקרה.

מצד שני, ואני אומר את זה בתור דוחה שירות סידרתי- צריך לשים לב שזה לא מגיע מתוך פחד או מתוך נוחות בישיבה.

החבר'ה שלא עושים צבא, לא עושים בגלל שהם רואים כמה המדינה רשעים כמה המערכת דופקת אותם והם לא מרגישים  שום קשר למדינה ולכן הם לא עושים וכל הכבוד להם

אם בן אדם נועד להיות תלמיד חכם בבעל שיעור קומה, יש שיקול רציני שהוא לא יתגייס לצבא כי זה ביטול זמן באיכות, כלומר זה נכון שהצבא זה מצווה ואידיאל, אבל גם לימוד התורה הוא כזה והוא אף יותר חשוב שנאמר ""כל חפציך לא ישוו בה" לרבות חפצי שמים (דהיינו מצוות)" ולכן מי שמתאים באישיות לשילוב, נכון לו ואף חובה עליו להתגייס (למה שהוא יפטר אם אח"כ הוא יוצא לעבודה ודואג לעצמו), אבל אדם שלומד תורה ועסוק באידיאל נשגב כ"כ וגם חשוב כ"כ (שכן היום מלחמת הקיום שלנו היא גם פיזית אבל בעיקר רוחנית תודעתית זהות יהודית, האם יש בשביל מה להלחם אם אנחנו אמריקאים לכל דבר?)לא נכון לו להתגייס ואפילו לכמה חודשים יש שיקול משמעותי (אבל לא מכריע הכל לפי הנפשות)שלא יתגייס  שיעסוק בה ללא הפרעה אפילו של כמה חודשים כי חבל(כביכול) על הזמן.

[לא שירות מלא, אבל ככזה שיכולו להשתתף במלחמה ולעשות מילואים]

אולי יש כאלה שבינתיים דוחים ודוחים מרוב התמדתם. ויש כאלה שבאמת השקידה שלהם כ"כ גדולה, שבחשבון לאומי, לא בדיוק הם אלו שיחסרו לצבא.

ויתכן שיש גם כאלו שסבורים שתלמידי חכמים שלומדים תורה אינם מחוייבים בגיוס. ולא כך סבר הרצי"ה קוק זצ"ל.

את מחפשת תשובה למה לא מתגייסים במסלול הסדר

או למה יש כאלה שלא מתגייסים בכלל?

כי בפועל כמעט כולם כן מתגייסים בשלב מסויים למסלול כלשהו.

מי שלא מתגייס בכלל אלה בחורים שלומדים תורה בהתמדה עצומה רואים הצלחה בלימוד

וצומחים להיות ת"ח שישפיעו הרבה תורה לעמ"י.

(והרב שלהם הורה להם לא להתגייס)

למה שיפסיקו ללמוד בשביל להתגייס לצבא?

הם יתרמו ככה יותר לעמ"י?

מי שלא לומד שולחים אותו לצבא

מקפידיםם על זה מאוד בכל הציבורים שיצא לי להתקל בישיבותיהם

כולם מסכימים שצריך צבא חזק וזו מצווה להתגייס

פשוט אומרים שצריך שיהיו גם ת"ח גדולים

וזה שירות לא פחות משמעותי או קשה מאשר להתגייס.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?