מנגנת על פסנתר (4 שנים, עם הפסקות..) 

ועל חלילית (5 שנים, בקטנה יחסית..)

פסנתר 5 שנים 

נגנתי בעבר על סקסופון 5 שנים ונמאס לי אז לפני שנה עברתי לקלרינט ועכשיו התחלתי גם ללמוד גיטרה בקטנה.........

מתחילה קלרינט..

ואורגן (רק בס-אקורד)

על חליל צד

וממש אבל ממש בקטנה בגיטרה

כי יש כאלה שזה ממש לא מסובך ללמוד לבד...

עכשיו עכשיו החלטתי לנסות להתמיד בקלרינט..

חוץ מזה שזה קשה- דווקא נחמד לי...

באמת יהיה נחמד לבקר בו...

לא חשבתי עליו עד לפני כמה ימים

8 שנים, מתוכן שנה וחצי עם מורה... אז אני לא משהו...

קלרינט קצת, פסנתר טיפה, חלילית

פסנתר, חלילים למיניהם, קלרינט...

אורגן גיטרה תופים חליל קצת כינור

חלילית (6 שנים עם הפסקות)

אורגן. פסנטר. קסילופון. מטלפון. גיטרה. חלילית (קצת) דרבוקה יאללה קצב והכי חשוב משרוקית ותוף מרים

בהקשר שלא קשור: אחותי במקום דרבוקה וגיטרה כינור... גם עבודה...

בהקשר שבהקשר. אני יודעת לנגן על כל זה עם תווים. אבל... כבר נמאס רעש... וכו... 

קיצעררר מה אני מתעסקת עכשיו? ציור וצילום

נחמד שקראתם עד כאן עכשיו שוטוו בתגובות פה אצלי....

קלרינט שנה- ברמה גבוהה ב"ה!!!

אכן!

מנגנת על חליל (אלט וסופרן)- מגיל 8....

גיטרה ויוקללה- שנה וקצת...

כינור -- 6 שנים

אני אוהבת לתופף אבל אני לא משו..

מה איתך נשמה??

@נערת גבעות

שבח לבורא העולם!! ואיי צדיקהה שליי התגעגתיי

@פיצית!!!

סתם חרפן קצת אותי ששאלו אם מנגנים ורק מי שיש לו כלי ומנגן עליו ענה. אז אני לא מנגנת- ותתפלאו, עדיין יש לי חיים.

השאלה היתה מאוד ברורה, קודם תענו אם אתם מנגנים, אם כן- כתבו כלי.

יש איזו סטיגמה בין קבוצה אצלינו לא משנה עכשיו, שמי שלא מנגנת אין לה יצירתיות, או שתנגן או שתצייר או משהו אבל אני- אני לא זה ולא זה.

יצירתיות זו דרך מחשבה.

יוצר- זה תואר לאדם בעל פעולה תמידית.

אני מנגנת אולי קצת במחשבות.

אבל בלי כלים...

קשה לי לנגן לתוך כלים...

צדיקה,

בעניי לכל אחד יש את "יעודו" בעולם, ואת התחביבים שלו,

אישית- מוזיקה זה האהבה שלי והתחביב שלי ולי אישית יותר קל להתבטא דרך מוזיקה.

אנשים שלא מנגנים לא הופך אותם לפחות טובים\ יצירתיים\מוכשרים מהאלו שכן מנגנים.

יצירה זאת מילה מאוד כוללת, וכל אחת לוקח את זה למקום שלו דרך השקפות העולם שלו.

לא מכירה אותך, אבל אני בטוחה שגם את יצירתית ומיוחדת דרך הדברים שהקב"ה נתן לך ודרך הדברים היחודיים רק לך, כל בן אדם הוא מיוחד ושונה...

אני חושבת הסקר לא נועד להשוות בין כישרונות אלא סתם סקר נחמד בשביל הכיף..

ואהבתי אתזה.

פסנתרר

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...