בנות לא יודעות ללמוד דף גמרא בסוף התיכון

יש לי המון ביקורת לומר בנושא, אבל

לשאלתך, במקום לדבר - אני משתדל לקום ולעשות.

יושב המון עם נוער ומנסה להאהיב עליהם תורה.

סיפור מהיום: אני בא לחזור מהתפילה הביתה, לאכול משהו,

ועובר ליד הסניף, בו היו חניכים לפני יציאה למחנה קיץ

(מעפילים והרא"ה סוף כיתות ז-ח).

רץ אלי אחד מהם ומבקש:

'כבוד הרב* אפשר ללמוד רק משנה?'.

הייתי די רעב, אבל מה אני אסרב...?

זה בחור שעד השבת האחרונה היה הרבה יותר רחוק.

כמוהו, יש עוד המון תינוקות שנשבו (עם כיפה) שאפשר להציל

מחיים שלמים של ריקנות ושקר בחסות ה...(אני עוצר פה)

לצערי, אני מתחיל פרויקט אחר ולכן עוזב את הנוער הזה.

אבל במקום להתמרמר, פשוט קמתי, די לבד, ועשיתי.

אפ טו יו, ולכל שאר הביינישים המתמרמרים.

בהצלחה!

*אני יותר ערב רב מאשר רב...

זו טעות שלו, כנראה בגלל הזקן, רק ציטטתי...

- חינוך בבית, שיוצר 2 השפעות מרכזיות (לפחות):

א. דברי עדיפויות - להשקיע יותר בחול מאשר בקודש.

ב. אווירה תרבותית - תורה זה דף יומי בערב ולא חיים.

- ר"מים: לא כולם רלוונטיים לחבר'ה ומאהיבים עליהם את התורה.

- לצוות החינוכי חשובים המדדים יותר מאשר יראת שמים.

ולגבי בנות אני לא מבין הרבה, אבל:

- זה דור עם ניסיונות קשים. כל מי שמצליח להישאר שפוי הוא גיבור. באמת.

כל שכן יראת שמים.

לא מדובר על כל המוסדות, וגם לא על מוסדות ספציפיים.

אם יש בעיה של חוסר מרכזיות התורה - זה יושב על הדברים האלה, לדעתי.

כמובן, יש עוד מוסדות, עוד הורים ועד ילדים.

מדובר על אלה שיש לך ביקורת עליהם.

שנה הבאה זיכה אותי ה' ללמד באחד המוסדות הכי טהורים בארץ ובעולם,

ולא עליהם ועל שכמותם אמורים הדברים.

שקר וכזב.

רוב האוכלוסיה למדה עד גיל 10-11, ואחר כך יצאו לעבודה עם אבא בשדה או ללמוד מקצוע כשוליה. בודדים בודדים (שסבי היה בניהם, וגם הוא עד גיל 21 אז קיבל "יורה יורה ידין ידין") המשיכו ללמוד תורה.

לקחת מסגרת שנועדה לגאונים (כמה מאות או אלפים בסך הכל מתוך כ-7 מליון יהודים באירופה) ולעשות לה אינטרפולציה לציבור שלם זה לא דבר שאפשר לעשות בקלות.

עכשיו כשיש פרופורציות, אפשר להתמודד עם נושא הגמרא, או עם העודף במקצועות לימוד מיותרים שהחברה המערבית סובלת ממנו (ע"ע הדרישה "לתואר כלשהו" במקצועות שבעבר היה צורך רק בבגרות, או במריחת החומר שפעם היו לומדים עד כיתה ח' ל-12 שנים).

ולחפש לזה פיתרונות.

ואולי מיעוט העם היו לומדים רק עד גיל צעיר וגם זה רק במדינות מסויימות.

יש עדות שעד קום המדינה היו לומדים כל החיים תורה במסגרת מחייבת, אם כי כולל פרנסה גם

את ו@Admin

הגבתי פשוט לתגובה האחרונה שכתבה ככה

והולכים לעבוד.

אדמין כתב " בודדים בודדים ... המשיכו ללמוד תורה"

מעולם התורה, שזה לא היה ברוב העולם דבר שקורה עם הגיל, פרט (אולי, גם זה בספק) לאשכנז

בתימן זה היה המורי, באירופה זה היה החיידר, אבל הקונספט לא באמת היה שונה.

חינוך תורני יסודי.

בקהילות כמו חאלב, ג'רבה (ובכללי טוניס), תימן ועוד היו לומדים תורה כחלק מהחיים הקהילתיים.

מי שלא היה משתתף היה יצור מוזר שלא חי את חיי הקהילה.

בחאלב הייתה קהילה, לא זוכר את שמה, ששם מי שלא קם לתיקון חצות היה נחשב כאילו מנודה!

בקהילות אחרות כמו בעיראק, מרוקו, פרס ועוד היו תמיד אנשים שלמדו תורה יומם וליל ועסקו, אם בכלל, בפרנסה מועטת (דוגמא קלאסית היא האור החיים שהעיד על עצמו שעבד יום בחודש)

כל היום תמיד הדתיים עסוקים בלהתווכח האם המציאות בארץ היא עדיפה מבעבר באירופה וכו' או שמא שלא!

לחרדים כדי להוכיח שיש אתחלתא דגאולה.

לדתיים כדי להראות שהמצב לא כזה נורא. וכו' וכו'............

אבל אתם רציניים? במקום להיות עם הפנים קדימה. יש מציאות שניתן לשנות ולהוסיף. אנחנו עסוקים לבדוק האם אנחנו טובים מפעם.

כשיש מציאות קשה אז זה הגיוני שפחות ילמדו תורה.

אבל לא ניתן לקרוא למציאות כיום מציאות קשה.

ולכן פותח האשכול/שרשור (אני חדש בפורום הזה). צודק אכן זה נושא שצריך להפנות אליו שיקול דעת.

האם באמת זה נכון ללמוד תורה על חשבון מקצעות חול או שמא לא.

אני מבין את שתי הצדדים (צד אחד מנק' מבט חילונית והשנייה מדתית)

וזה צריך להיות נידון ע"פ המצב והצורך קיום. אין שום סיבה להכניס את הסבתא מקהיר (שלי מגרמניה) לתמונה.

זה מסגרת חברתית-תורנית לאנשים עובדים, או מסגרת למיעוט (והאור החיים הוא מיעוט גאון).

זה משהו אחר לגמרי.

אבל כבר כתבתי לך במפורש על עדות שבהם מי שלא היה לומד בסדר הלימוד היומי (בוקר צהריים וערב) היה חוץ לקהילה.

אפשר גם לקבל את זה!

בחלק מהעדות הלימוד ירד פלאים

זה שאבא שלך כן, לא מעיד על הכלל... אשריו ואשרי חלקו

האלה, אפשר לראות בקלות הרבה מהעדות האלה שלא יודעים מה זה תורה ומצוות.

קל מאוד...

(יתכן ואני קצת מגזים לגבי ה100% פרט ליוצאי תימן)

יחסית לאיזה תקופה אתה משווה?

בכמה ישיבות בציבור שלנו פעם למדו רק תורה?

כמה בכלל ישיבות היו?

פעם כולם היו הולכים לתיכון דתי במקרה הטוב, ואז מתגייסים ישר לשלוש שנים.

אני דווקא רואה שבשנים האחרונות נפתחו הרבה ישיבות תורניות ואפילו "ישיבות קטנות" בציבור שלנו,

ויש הרבה יותר בחורים שממשיכים לישיבות גבוהות או הסדר.

כמובן שיש עוד הרבה לאן להתקדם.

כשחזרתי בתשובה יצא לי קצת ללמוד בישיבה תיכונית דתי לאומי.. 

ואני הרגשתי שפשוט לא מעריכים את התורה כמו שלכאורה היו אמורים להעריך.

המורה שם דיבר ודיבר, אבל בלי התלהבות, בלי רגש...   כאילו תורה ואלגברה זה אותו דבר.

ויותר מזה, כשמישהו שם התלוצץ (והכניס תוך כדי מילה גסה) למורה בכלל לא היה אכפת.

ובאמת שמתי לב שככה כל התלמידים שם מתייחסים לדברי תורה..

לדעתי והרגשתי, הבעיה הזאת היא מרכזית הרבה יותר מלימודי חול

רק חשוב להדגיש שזה לא בכל הישיבות.

בישיבה שלי התורה ועבודת ה' היו במרכז והלימודי חול היו ממש בשוליים.

אבל יש עוד ישיבות כאלה או קצת פחות.

בשנים האחרונות נפתחו גם הרבה ישיבות קטנות שרק גדלות משנה לשנה.

לא אומר שאין מה לשפר, אבל לומר שיש ירידה זה לא נכון לדעתי.

עולם התורה רק גדל משנה לשנה.

ו-@בך לי קר,

שמעתי בשם ר"מים, מהר המור (הרב דרייפוס) וממרכז (הרב מגנס),

שהרמה של הבחורים בגמרא עלתה.

באמת לא נראה לי שהכישלון הוא של הישיבות,

וכמי שמדבר עם הנוער, אני מנסה לגרום להם ללמוד לבד.

לא כי הר"מ או הישיבה לא טובים, אלא כי ככה אני התחברתי (בזמנו..),

כך לומדים בישיבות וכך עמלים יותר וממילא מתחברים.

האמת שאני לא רואה ממש שיפור ושמעתי מראשי ישיבות (גם חרדים) שלא כל אחד (בלשון המעטה) מחזיק גמרא לבד ביד ויודע מה לעשות איתה.

לטעמי יש הרבה יותר מדי אנשים שלומדים עם שטיינזלץ/שוטנשטיין וכו'... למרות שזאת לא ראיה כי ייתכן ובלי זה הם לא היו לומדים בכלל. אבל זה כאילו שכבר אין שאיפה להבין פשט גמרא לבד בצורה רצינית בציבור הרחב

ולדעתי, הבעיה היא בציבור ולא בישיבות.

כמה בתי מדרש שפתוחים בשעות הערב יש לציבור הד"ל,

וכמה פוקדים אותם?

יש ב"ה כוללי ערב, ויש שיעורים, וכן אחד שמשקיע - אשריו.

אבל הרושם שלי הוא שהתורה אינה המרכז של הציבור,

והחינוך בגיל תיכון הוא רק פועל יוצא.

למרות שאני מסכים עם @מבקש אמונה,

שר"מים לא מספיק מלמדים עם אש.

גם כשאני לימדתי גמרא בישיבה תיכונית,

והתאמצתי להעביר כל שיעור בשמחה ועם אש,

לא תמיד זה היה פשוט (וב"ה הקב"ה עזר).

אם אדם רוצה ללמוד תורה שילך ללמוד עם ליטאים, חרד"לים, חסידים, ספרדים מה זה משנה?

לא נתקלתי בבית מדרש שלא קיבל אותי בסבר פנים יפות פרט לאחד (דווקא דת"ל...)

זה יפתור את הפלונטר של לחפש בית מדרש מתאים.

מה שכן אני מסכים איתך שבציבור הכללי (ולא דווקא הדת"ל) אין מספיק ערך לגמרא.

אפילו הגויים מעריכים את התלמוד יותר מאיתנו לצערנו וזה עדיין לא נכנס פה ויש שמשתדלים לעקור את זה בכל הכח.

ולא נשמע פה שדיברו עליה..

או שזה שם שלא קשור למיקום?

סתם התענינות..

בכפר חסידים (או יותר נכון בכפר נוער שליד) הייתה ישיבה דת"ל שעברה למגדל העמק

כי שם היא היתה פעם

ולא נשמע שזה ישתנה אי פעם

(אני מכירה את הישיבה ויודעת שקוראים לה כנסת חזקיהו, אבל בגדול אנשים בציבור החרדי מכירים אותה כישיבת כפר חסידים..)

תודה על ההסבר,

מסתדר עם מה שמכירה..

כמו ישיבת חברון..

אבל ר' אל'ה לאפיאן זה יהודי שכולם שותים ממימיו,

אז הכל טוב...

עכשיו אוכל לישון בשקט בלילה..

זה היה ממש מחשיש!!

התכוונת -

אני לא חבדניק

אני חסיד

...

-סוף ניצלוש-

"ונראה בתקנת המלמדים נמי הוא, שיהיה ירא שמים יותר מדאי (=מאוד) בשעה שמלמד עם הבנים. כי דברי היוצאים מן לב ירא וחרד - נכנסים ללב ומלהיבים כאש בוער ביראת ה' ואהבתו בלב הנער" (חת"ס בבא בתרא כ"א).

שאין אלוקים הם זרקו את הגמ' על הרצפה. ולא לא יצא ברק מהשמים וכילה אותם.

נ.ב היינו בחורים ממש ממש איכותיים בלימודי החול.

זה גם בעיה משמעותית הכפירה וההתפכרות.

אחד מהסיבות לכך זה אכן מה שאתה מציג.

למה שיצא ברק מהשמים

מה שנזכר בפסוק הידוע זה משל חח

ומסגרת ישיבתית לגמרי.

מישהו מכיר עוד כאלה? מסקרן. שמעתי על עוד אבל לא יודע אם הן עוד קיימות

אם הצבת מטרות היא ידע תורני או יחס נפשי,

יש לנו על מה לעבוד ולהתפלל באלול הקרוב,

ויפה שעה אחת קודם.

יש הרבה יותר שעות בגמרא מאשר בכל מקצוע אחר?

להנחתי זה או כדי להקנות ידע,

או כדי להקנות יסודות בלימוד גמרא,

או כדי ליצור יחס נפשי מסוים לגמרא.

לי אמרו בתיכונית שרוצים ליצור 'בן תורה',

שזה נראה לי משהו בין יחס נפשי ליידע.

מה לדעתך המטרה של המוסדות האלה

דרך ארץ קדמה לתורה, למרות כל העיוותים שניסו לשוות למשפט הזה, משמעו שאדם צריך להיות כלי מוכן ללימוד תורה

בוודאי שזה נכון ברמה התיאורתית שזה חשוב. אבל אם תבצעי זאת פועל תביאי רק חורבן עצום.

יש בחורים מאוד איכותיים מבתי ספר חילונים. האם ברגע שהם יהיו איכותיים יעניין אותם קודש אני מסופק....

לרוב הרבה מהם מזלזלים בקודש.

צריך לעשות חינוך מקבילי גם לקודש וגם לדרך ארץ.

יש פה הרבה כסף באירוע יותר מכל טיעון ענייני.

אבל למה להניח ששם זה פחות מהOU למשל? (הבאתי אותם לדוגמא בשל כמות ההכשר שהם נותנים מלמד על פריסה מאוד רחבה היכן המשגיח נמצא)

מנכ"ל הרבנות הראשית כנראה איננו נמנה על הזרם הליברלי, לכאורה במתן האישור עבורם לתת הכשר הוא וידא שהם עומדים בתקן בסיסי ותפקיד הרבנות כמו כל גוף רגולטורי יהיה לוודא שהם יעמדו בתקנים שהרבנות תקבע.

או שאתה לא סומך על הרבנות שתעשה את עבודתה כפיקוח?

ואם אתה לא סומך עליהם, איך אתה אוכל דברים מיובאים באישור הרבנות ששם אתה גם מסתמך על הפיקוח של הרבנות.

חקיקת כשרות צוהר בפוליטיקה. עצם ההדים שנעשו יכולים להשפיע

מחטף וניצול סמכויות של הרגע האחרון זה טריק פוליטי ידוע.

אני לא מסכים עם הקטע של כשרות צוהר בכללי

בגדול אני סומך על החלטות שהתקבלו ע"י הרבנים הראשיים או הממונים מטעמם. המנכ"ל עוזב כעת אחרי מחלוקת ארוכה עם הרבנים, בעצם מאז הכנסם לתפקיד, ממילא מוזר לי לטעון שמי שלא סומך על מהלך שלו, שלא תואם עם הרבנים הראשיים או עם מועצת הרבנות הראשית, מוגדר "לא סומך על הרבנות".

אבל בהחלט, מומחי כשרות רבים, מהרבנות ומחוצה לה, מעידים שהכשרות הכי חלשה בארץ - עדיפה על הכשרויות הנחשבות ביותר בחו"ל.

ou מקלים בחדש בחוץ לארץ,

כך שאם זה חדש ואתה מקפיד על כך כדעת רבים מהראשונים אז לא.

הou מקלים בחלב סתם כדעת הרב פיינשטיין, החזון איש והרב יוסף משאש , הרבנות מחמירה בכך יותר כדעת הרב צבי פסח פרנק שרק אבקת חלב סתם מותרת.

לעומת זאת, ביחס לג'לטין, הou הקפיד על ג'לטין מחיות כשרות עוד לפני הרבנות שמקפידים על כך גם.

ביחס לשאר הדברים אני לא יודע.

אבל מצד האמון, אני סומך על הou שאם הם כותבים כשר הם עומדים מאחורי זה, פשוט לא מקל בחדש אבל כן מקל בחלב סתם.

דביר עמר עשה כאן בערוץ פרודקאסט עם הרב חנן ברנד לא מזמן, שעסק גם בזה. מסביר שם על ההבדלים, כדאי להיות מודע.

אישית, הייתי רוצה שכל כשרות תהיה מאוד שקופה על מה מקפידים ועל מה לא כדי שאדע מתי להעדיף גוף כשרות זה או אחר ועל מה חשוב שאקפיד בהינתן ההקפדות שלי.

אבל גם מצד רמת היכולת לפקח. למפעל בארץ חשוב שתהיה כשרות ולכן היכולת לפקח עליו ולדרוש ממנו רף של פיקוח - הרבה יותר גבוהה, ממה שנאלצים להסתמך עליו בחו"ל, כשלמפעלי ענק, יש הרבה יותר לקוחות שלא מעניין אותם כשרות.

אנשים טוענים שכשרות צוהר מקפידה יותר מהרבה רבנויות. אני משער שלפחות בשנים הראשונות הם חייבים "לעשות קולות" של עבודה רצינית גם אם אחר כך יהיה להם אומץ לשחרר. ולו משיקולי תדמית.

בייניש אחד נכנס לאכול שרימפס במסעדה, רואה אותו רבו אוכל, ניגש אליו ואומר לו "איך אתה מסוגל לאכול טרף?"

אמר לו התלמיד "ראית אותי ממש אוכל מהתחלה ועד הסוף?"

ענה לו הרב "ראיתי במו עיני אותך אוכל את כל השרימפס, ממש השגחתי על צעדיך ועל כל מעשה שעשית במסעדה!".

"נו אז מה הבעיה?" אומר לו התלמיד, "יוצא שאכלתי בהשגחת הרבנות!" 

ציפיתי לטקט מול הצרות שאירעו את אבותינו ביום הזה,

וטקט מול בית ה' החרב

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

מחילה, זה לא אישי, אבל באמת חושב שחלק גדול מהשרשורים שאתה פותח, לפני עשור היו נשלחים לנסיו"פ.

וכאן יש הודאת בעל דין:

המדור הוא תוכן סאטירי ואין לייחס לו כל אמירה רצינת - צעירים מעל עשרים

וגם כי האוכלוסיה השתנתה.

ועוד כמה סיבות.

בדיוק אתמול חשבתי על זה שכבר אין מפגשי פורום יותר.

ולמי כבר יש כח לאידיאלים (ופורומם במקומם מונח)

אז נותר מקום רק לדאחקות.

אני טמא אני טהור

אני טמא

בפורום - רשע

לא הבבא סאלי, לא איזה נוח'בה.

יצא לי לקרוא הרבה על שבטים קניבליים / ימי הביניים / מדינות כמו אפגניסטן וכיו"ב, ונראה לי שבהשוואה למה שהולך שם אנחנו די בסדר לא?

הנה אני כאן בקליפות של האינטרנט .

זה חתיכת מינוס...

אם כי לעומת שוטטות במקומות אחרים... הלוואי יבלה אדם כל היום כולו בערוץ 7

בִשְׁבִיל זֶה מַנִּיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ עַל הָאָדָם וּבְיוֹתֵר עַל מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ וְהִתְגָּרוּתוֹ כָּל כָּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמֵּבִיא לְכַמָּה עֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים. אַף עַל פִּי כֵן הַכּל כְּדַאי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל הַתְּנוּעָה טוֹבָה מַה שֶּׁבְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו הָאָדָם בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה יָקָר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר מֵאִלּוּ עָבַד אוֹתוֹ אֶלֶף שָׁנִים בְּלִי יֵצֶר הָרָע