ואני מרגישה כל כך לבד עכשיו כל מי שאהבתי כבר לא איתי היום
אין לי אף אחד שאוהב אותי
בעצם
אין לי אפילו מישהו שלא אוהב אותי
הכי תפס המשפט האחרון...
אז את פשוט לבד, מנותקת מהסביבה שלך.
ברוכה הבאה למועדון. איזה כיף שיש אינטרנט לדברים כאלה.
אני מאלו שלמדו לחיות בו חיים יחסית מאושרים (רוב הזמן), יש כאלה שקצת יותר קשה להם.
פיזית
יש מישהו שלא אוהב אותי
אני ...
לא מעניקה לו יותר משניה מחשבה ביום
ולא
אני לא מנותקת מהסביבה. פיזית
רגשית כן
אני לא מרשה לאף אחד להיכנס לעולם הפרטי שלי
ואם יש מישהו אחד שכן יודע משהו
זה כי אין לי בעיה לחשוף לו את הדברים שבכלל לא מזיזים לי
הדברים האלה שהורסים לכל בנא נורמלי תיום
אני מרגישה בודדה
אני ככ צריכה ורוצה מישהו שיהיה איתי ויהיה שלי כאן ועכשיו ותמיד
משהאין באמת מישהו שיהיה איתך ושלך ולתמיד. רק חושבים שיהיה כזה...
אפשר להיות כזה במידה רבה, לאורך זמן - אבל לא באופן מוחלט.
וברור שאת לא מנותקת מהסביבה פיזית. את בשר ודם שצריך להיות אפשהו. רגשית זה כמובן משהו אחר.
אז איך זה שבשלב מסויים בחיים רוב בני האדם מוצאים את האהבה שלהם וחלק רב מהם אפילו נשארים איתה עד 120
אתה באמת חושב
שאין דבר כזה מישהו שיאהב אותי באמת בגלל מי שאני?
טוב לדעת
להזכירך: מדובר בבן אנוש, עם החיים וההזיות שלו.
ואם זה עובד יפה יש עוד בני אנוש קטנים שאנחנו מאוד אוהבים אבל דוחקים את האני הצידה.
למה אתה מתכוון?
ו/או ילדים שתופסים את תשומת הלב.
עזרת לי
באמת אין דבר כזה אהבה אמיתית
והייתי ממש מטומטמת כשחשבתי שמצאתי אחת כזאת
אני חיה בסרט
גם אם הם הזוג הכי מאוהב והכי חיובי - יש להם את השטויות שלהם והחוסרים שלהם והדאגות שלהם בחיים.
זוגיות לא מוחקת עניינים פרטיים.
ועדיין, היא קיימת.
אם יש לי עכשיו פרוייקט גדול על הראש, היכולת שלי לעזור תהיה יחסית מוזבלת.
ואז העולם מתחיל להסתבך.
בהתחלה לא מבטאים במעשים בגלל שאי אפשר, או עמוסים, או משהו.
ולאט לאט היא נשחקת לה.
זה קורה יותר כשזה מישהו שלא מהמעגל הקרוב פיזית, כלומ שצריך לתחזק את הקשר איתו.
אוקיי וואט דה פאק
היא עד כדי כך סתומה?
לא אומרים דברים כאלה. פשוט לא.
זה לא יוצא לי מהראש עכשיו
אופפ.
קראתי את מה שהוא כתב
באלי לצרוח
באלי לבכות
באלי לא יודעת מה.
לא רציתי לראות אותו
אבל לא הייתה ברירה
והיה כאילו בסדר אבל אבל
האם הסיוטים יחזרו
יש מצב גדול שכן
גאד.
שונאת את המצב הזה
פשוט שונאת
היה נחמד לראות את כולן אבל גם ממש מוזר וטיפה מציף
פאק.
מקווה מאוד מאוד שהנסיעה היום תשפר לי את המצברוח
כי כרגע באלי להיכנס למיטה ולא לצאת.
אופפפ
ראיתי את הסטורי שלה
וכן אני מקנאה. מודה בזה.
אני יודעת שחברויות לא נשארות לנצח
אבל דמט באלי את זה שוב
באלי אנשות שהיו איתי בתוך השיט והן היחידות שהיו איתי שם
אולי זה טוב שאין אותן עכשיו
אבל פאק זה נראה שלהן ככ טוב
ולי ככ רע
והן ביחד ונשארו חברות
ואני קצת חסרת חברות כרגע
למה לעזאזל אני מתגעגעת לפעם.
שום טוב לא היה שם. כלום.
אז מה יש לך מפגרת
המילים שלה מהבוקר לא יוצאות לי מהראש
למה זה עדיין משפיע עליי ככ חזק. מה נדפק איתי
ולראות אותו לא עשה לי טוב
ולקרוא את מה שהוא כתב עוד יותר
למה אני כישלון.
באלי לצרוח לאלוהים אבל אני שונאת אותו עכשיו
פאק.
מי מאחל שבת שלום בחמישי בבוקר
בצהרים
מה יהיה
עד כדי כך כל הבטחון העודף הזה מקיף אתכם?
לאן יש לרוץ
למה לא היום
מה שבטח יבוא
כבר מחר
זה כנראה אנשים שמאחלים את זה
יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום
כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב
אפשר למשוך את שבת גם לראשון
להאריך את הסוף
שעון קיץ
מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום
גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה
לחזור מאובק הביתה בשקיעה
דמדומים
האישה מחכה לו
מכינה לו משהו לאכול
הוא נוהם משהו לא ברור
מעשן קצת
נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה
מסוכנת
מכרות היהלומים במיר
זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו
מי שמתקרב מציץ ונפגע
חושך סיבירי קפוא במינוס 40
עולמות האסוציאציה כאן מרתקים
הייתי מגלה את העולם הזה
עולם חדש
עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה
גילוי
לצעוד עליו יחף
לעבור בתוכו
לחקור ולחשוף הכל
לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל
לטעום את מה שיש להציע
זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר
87%
In two days
And I'll probably finish it today
.This is fucked up
What the fuck is wrong with me
I hate myself about it
I feel like I'm doing something forbidden
But it's not
Why am I so hard on myself about it
I hate how much I enjoy it
I feel like shit
I want to run away to the beach
I want to sleep forever
I don't know
.Fuck
חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה
חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.
החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים
בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר
אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי
כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות
נאכל ביצים ובשר כל היום
נזיז ברזלים
נשמע מוזיקה
נישן נורמלי
האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע
עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול
צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת
פחח
את מי אתם מחפשים
במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא
מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת
מה רואים מה קוראים מה שומעים
מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט
למי אכפת
היעשה מה שהינך
אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח
חודש אייר
סוף אפריל
מזל שור שחורש ביסוד האדמה
מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר
לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול
אייר זה אור זה זיו
אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור
זה סתם בלי קשר
וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר
עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה
"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"
מי כותב ככה?
או במילים אחרות
"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"
יש בי את הפחד לפעמים
שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה
אני אפילו יודעת בעצם
אחרי 6 חודש אינטנסיביים
שכרגע זה חצה קצת את האהבה
כרגע זו הקרבה.
אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם
אבל מצד שני
לפעמים כשאתה אוהב מישהו
צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית
וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת
כמו מדינה,וצבא
לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה