בעקבות דיון שהיה בפורום אחר...נחמיה17

סתם, שאלו אותי כמה פעמים על גידול פיאות, וגם אני רואה שיש הרבה בלבולים בזה...

אז החלטתי לכתוב-

 

יש איסור דאורייתא [לבנים] לגלח את פיאת הראש.

לכן, יש להאיר שיעור שהוא "כדי לכוף שערה לשרשה" שהוא כ5 מ"מ, מכיוון שהיום המכונות מכוונות בכפולות של 3 יש להסתפר על לא פחות מ2 היינו 6 מ"מ, באיזור הפיאות.

ישנה מח' שו"ע רמ"א לגבי גודל מקום השיער שנקרא פיאות, אם ממפרץ עליון או ממפרץ תחתון.

רמ"א סובר- מפרץ עליון (מה"שפיץ של המצח")

ומרן סובר- ממפרץ תחתון. כל זאת עד החלק הגבוה של איזור השיער שמאחורי האוזן.

וכתבו הרבה פוסקים שיש אף לספרדים להחמיר כרמ"א ולא לגלח את השיער מ"מפרץ עליון".

הגרז"ן הורה בישיבה בה למדתי מפורשות שהמנהג הוא גם לא לגלח את השיער לכדי "מרובע" בערך.

(תרשים הסבר- די השקעתי... בערך-)
(- זה יותר נכון אצל הספרדים נראלי, הקו התחתון...)

 

 

בכ"א, כל זה מצד מצות לא תעשה שלא לגלח פיאת הראש.

 

כמו"כ. נהגו האשכנזים זה מכבר מאות שנים לגדל את פיאת ראשם ששערותיה תהיינה ארוכות.

 

אצל הספרדים אמנם לא נהגו כן, ובאמת בעל הבן איש חי (כמדומני בספרו מקור חיים) מוכיח על זה (משהו בסגנון ה" ראוי שתהיינה פיאות עבות וגסות, לא דורש כמו האשכנזים, אבל לא כעשב של פתח הבית")

 

ואמנם! כידוע, תנועת המוסר התפצלה לג' שיטות- קלם, סלובדוקה ונובאהרדוק בשיטת ישיבת סלובודקה, (כיום, ישיבת "חברון") הדגש הוא גדלות האדם, האדם כבחיר הבריאה וכו'. ולכן גם האופנה היתה בהתאם, הם דרשו מהתלמידים להיות הכי באופנה עם הלבוש הנאה ביותר וכו' קיצור, מטופחים כאלו.

ישיבת נובהרדוק קרסה לגמרי ולא נשאר היום זכר לשיטתה בעולם הישיבות (אולי שלומבא....  ) שיטתם היתה הפוכה משיטת סלובודקה- האדם הוא בזוי וכו'.

ומה שממש התפשט בעולם הישיבות (הליטאי לפחות) זו שיטת סלובודקא.

 

חלק מהעניין האופנתי שדברנו זה אי- גידול הפיאות, וכך התופעה צברה תאוצה גם בקרב האשכנזים. נשוב לדבר על זה בהמשך.

 

מקור המנהג מבחינה הלכתית לא ברור. שכן אף אם יאמרו שזו חומרא באיסור גילוח פאת הראש- לא מצינו חומרות באיסורים, היינו ב"לא תעשה" מצינו סייגים, ואולי זה סייג מסויים שלא לקרב שום דבר שאפי' כעין תער לאיזור הפיאות, אך לא כך התייחסו לזה הפוסקים שאני ראיתי..

 

כן יש לומר, העניין שבו מדבר ה"בן איש חי" למה לגדלם דוקא לכדי "עבות וגסות" כלה"ק. והוא- מראה יהודי, אין זה עניין של מה בכך, קוד הלבוש היהודי מורכב מכמה עניינים, צניעות הגוף, צניעות הלבוש (צבעים עזים לעומת צבעים המורים על ענוה ושפלות וכד') וכמו כן גם סביב מצוות התורה בנוגע למראינו, אלו מנהגי ישראל.

 

אמרו על אבותינו שיצאו ממצרים מפני שלא שינו את לבושיהן, צביון העם נמדד גם באופנה שלו, ובזה ששמרו על טיפוח מראה שונה משל הגויים- זכו להגאל.

 

בעצם- עניין של היכר., מנהג ישראל לגבי פיאות הוא מנהג של היכר בחזות היהודי, (כמובן שזה סביב, ומבוסס על המצוה שלא לגלח אבל העניין הוא היכר.)

 

וכמו שאמר הרצי"ה שהזקן הוא "שלימות המראה היהודי" (זה מצטרף לעוד עניין שהציגו בעצם המראה של המגולח- איסור לא יילבש, אבל לא נכנס לזה עכשיו)

 

כן אומר גם הבן איש חי שהפיאות הם כ"שני עדים" על היות האדם יהודי, (יש לו סיפור-משל על יהודי ש"הביא שני עדים" לפחה שחשד שהוא נוצרי ורצה להורגו מפני שאינו מאמין ביחוד, אז הוא הציג את הפיאות, הפחה שועשע ותלה על פיאותיו כל מיני תכשיטים.).

נחזור לסלובודקה, סלובודקה קבלו ביקורת מכמה צדדים על העניין הזה של הפגיעה במראה היהודי.

בין אלו שלא נחה דעתם מהפגיעה הזו במראה היהודי היה מרן הרב קוק זצ"ל. אע"פ שגם בישיבה המרכזית העולמית דאז- כמעט כולם היו מגולחי זקן, דעת הרב לא היתה נוחה מזה...

 

והנה סיפור מזעזע מופיע ב"לשלושה באלול" המורחב (ק"נ)-

 

אחר הטבח הנוראי בשנת תרפ"ט בישיבת חברון (סלובודקה לשעבר) בו נהרגו בחורים רבים ודם נשפך כמים. הודיעו זאת למרן הרב. ומרן הרב בכה ואמר 'אולי זה משום שגלחו את זקנם וגדלו את בלוריותיהם'.

ע"כ

 

א"כ, מנהג גידול הפיאות, שנפוץ אצל האשכנזים זה מאות בשנים וכיום משתמר בעיקר בקרב החסידים, ואילו אצל הליטאים הוא משתכח לצערנו אט אט. כמו גם גידול הזקן מהוה מראה יהודי.

 

לכן- ספרדים לא נהגו בו אך הבן איש חי כתב כן לנהוג. ואני ראיתי בשו"ת SMS לא מזמן ששאלו את הרב שמואל אליהו שליט"א בעניין גידול פיאות לספרדי והוא הביא שאצל הספרדים לא נהגו כן ולא הביא את דברי הבן איש חי אע"פ שהוא כידוע כשיטתו של אביו שמקבלים את דעת הבן איש חי. וכן אביו, הגר"מ אליהו זצ"ל זיע"א לא גידל את פיאותיו. אך הוסיף ואמר הרב שמואל אליהו יבדלחט"א שמי שיוסיף לא הדבר להסתובב עם מראה המוכיח שהוא נדבק לדרך היהדות כמראה הפיאות, יראת שמים- מומלץ לגדל לאיזו תקופה, כגון לצבא.

 

אשכנזים- אני יודע שאצל הליטאים כבר לא כ"כ נוהגים אצל אלו ההולכים לפי החזו"א מקפידים על זה וכן שמעתי מכמה מחבריי שהיו אצל הרה"ג כת"ר מרן רבי חיים קנייבסקי שליט"א שהוא מעודד אף להעביר את הפיאות קדימה ומי שמגיע אליו עם פיאות מאחוריה- הרב בעצמו מעביר לו אותם קדימה, ג"כ שלא להתבייש במראה היהודי.

וכן החסידים נהגו במנהג הפיאות בהמון חצרות (אמנם יש כמה חצרות שלא נהגו ונהגו כמו הליטאים פיאות דקות מאחורי האזניים שלא יוצאות מאורך האוזן)

ובכל התמונות וציורים של גדולי יהדות אירופה עד לפני 50 שנה- רואים בפירוש שהיו להם פיאות עבות וגסות.

(תמונת מורנו הנצי"ב מוולוז'ין-

 לדוגמא)

 

וכן בקהילות תימן לי ידוע שנהגו ונשאיר את ההסבר בקהילות קדש אלו לחברינו נגרינסקי.

 

לסיכום- אני חושב שיש לחלק בין אשכנזי לספרדי

אשכנזים- ראוי ונכון לגדל פיאות ארוכות (מסודרות, אמנם. אין להיראות מוזנח. ות"ח עם רבב בבגדו וכו'..) אמנם אין איסור בלקצרם עד 5 מ"מ.

 
ספרדים- לא נהגו בכך, והמהדר לגדל את פיאותיו- תבוא עליו ברכתו של הרי"ח הטוב הבן איש חי.

 
תימנים- לכא' גם ראוי לגדל את פיאותיהם.

 

לי אישית יש פיאות מהחלק שאסור מדא' לאשכנזים לגלח באורך ובשאר הראש אני מסתפר מדי פעם על לא פחות מ6 מ"מ. נכון לעכשיו.

 

 

בברכת שנזכה ל"תרומננה קרנות צדיק"

ול"וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך"

וואו. השקעת.הלהבה והברוש..

אשריך לגמרי..

מה אתם אומרים?נחמיה17


אני לא יכול לראות את הציוריםיאירוש
אבל הסברת ממש יפה! אשריך!
יפה מאוד ! מושקענשמה תועה
תודה רבה.נחמיה17

מעניין...

אני התכונתי "מה אתם אומרים?"- על עצם התוכן, על פיאות גידול וכו'. אבל גם את וגם @יאירוש כתבתם את המחמאות על הכתיבה שלי כתגובה לשאלה הזו, משמע- הבנתם את השאלה על מה אתם אומרים על עצם הכתיבה שלי...

טוב- תודה בכ"א. שלא תחשבו שאני נגד מחמאות... .

התכוונתי גם וגם...יאירוש
לגבי הרב שמואל אליהופשוט יהודייי
חבר שלי שלח לו הודעה מה העניין בפיאות ארוכות אז הוא ענה לו כמה דברים והוא כן ציין את זה שהבן איש חי הקפיד שיהיו פיאות ארוכות וכו וכו ובסוף כתב שמי שזה מחזק אותו ואת הסביבה שלו שיעשה ושבלי קשר מי שמאריך זה דבר מבורך, משהו כזה, לא זוכר את הלשון בדיוק....
לגבי התוכן... כמעט בטוח שמה שהבן איש חי כתב זה מהספרנשמה תועה
בן איש חייל וכתב משהו בסגנון של שיהיו כציצים ופרחים שנראים למרחוק...
אה, (הוא מדבר על זה בכמה מקומות) תודה...נחמיה17


וואי ממש השקעת! באשקרה קראתי מילה במילה...אין על רבנו!

ובנים סתם שתדעו שפאות זה דבר ממש יפה - שבעיניי גורם לגאווה יהודית! אשריכם זכיתם!

 

חחחח תודה תודה זה באמת זכות!פשוט יהודייי
אגב, היום גם אצל בנות זה אופנה של "עם פיאות" או "בלי פיאות"
זה לא אותו דבר... אצל בנים שיש להם -זה עם נוכחות...אין על רבנו!

לא יודעת זה כזה ממש סימנים של " אני יהודי!"

ובנות עושות כזה בגלל היופי והקטע החברתי..

אני יודע סתם צחקתי...פשוט יהודיייאחרונה
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירותאחרונה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילהאחרונה
מדהים!
שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

בדידותהרשפון הנודד

למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?

לכן לנוער יש תנועות נוער. מפגשים, פעילויותפ.א.
כן אבל זה מרגיש לי קצת בריחה משום מההרשפון הנודד
בריחה? אשמח שתסבירפ.א.

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה לא זההרשפון הנודדאחרונה

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

...הרמוניה

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...

אולי יעניין אותך