שמעו נא רבותיי דיינים מומחים11111
שִׁמְעוּ נָא רַבּותַי דַּיָּנִים מֻמְחִים, כָּל נֶדֶר או שְׁבוּעָה או אִסָּר או קונָם או חֵרֶם, שֶׁנָּדַרְתִּי או נִשְׁבַּעְתִּי בְּהָקִיץ או בַחֲלום, או נִשְׁבַּעְתִּי בַּשֵּׁמות הַקְּדושִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים..., וְכָל מִינֵי נְזִירוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁון...
(על מנת שלא להכנס חלילה לחודש אדר בנזירות ואפילו נזירות שמשון)

ומכיוון שהחל פורס עלינו אדר הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה הן בגשמיות הן ברוחניות,
החלה נפשי תוהה מדוע ולמה וכיצד ולשם מה מצווים אנו על מצוות פורים בפורים ועל מצוות כיפורים בכיפורים והרי אין הצר שוה בנזק הממלכה,
שהרי לאחריו של ר"ה הרי אנחנו צריכים להשתחרר קמעה, ואחרי שעלבנו במורינו ורבינו עטרת ראשינו בהכתרת אדמורינו הרי אנו צריכים להתבייש קמעה,
ונוסף לכך אדר שזמן גשמים הוא נקבע לנו שעת התחפשות לדורות, ותשרי שזמן בצורת הוא נקבע לנו עת התכנסות בבתי כנסיות?!
אתה החילות להראות את עבדך את מקלדתך ואת ידך החזקהישי ויזנר
עבר עריכה על ידי ישי ויזנר בתאריך ח' אדר תשס"ט 18:28
אשר מי מקליד בפורום הזה אשר יכתוב כשאלותיך ומאמריך.
אעברה נא ואנסה לענות על שאלה זו, אולם אין אני בטוח כלל וכלל שאצליח בכך, כיוון שגרוני ניחר, ראשי סחרחר- וחושבני שאמות מחר.

אמנם אמרו חז"ל "חכם משיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון", אולם מכיוון שאינני חכם הנני פטור מזאת מכל וכל
ולכן אענה לך קודם על שאלתך השניה ואח"כ אעבור לראשונה.

חשוב, אם לא היו צריכים בחורי ישראל לצאת אל הגשם השוטף והקור העז בפורים, כלום היה מישהו מביניהם מעריך את הקיץ?
ולהיפך, אם לא היו יושבים ספונים בבית הכנסת במזג אויר נאה בתוך חלל סגור ומשמים, האם היו יודעים להעריך את הזמן שאחרי הצום? ומה היה מגרה אותם לצאת החוצה אל גן המשחקים?
כיוון שכך תקנו חז"ל ברוב גאונותם את החגים הללו דווקא בזמנים האלה...

ולשאלתך הראשונה:
אמרו חז"ל: "מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב" .<שבת ל"ב.> משמע- שבעצם עשיית עבירה אדם נכנס לגדר "חייב" מכיוון שהוא מטמא את נפשו ומטמטם את עצמו (שנאמר: "ונטמתם בם" <ויקרא י"א אאל"ט>. אל תקרי ונטמתם, אלא ונטמטם <ציטוט לא מדוייק מיומא לט., נדמה לי> ) ובכך הוא בעצמו מכניס את עצמו למצב שבו הוא יעבור עוד עבירה.
אם כך הרי אדם יאמר- הרי יש לי זכות לבחירה חופשית ואוכל לעבור עבירה ולהשתמש בה כדי שלא לעבור עוד עבירה. לכך סמכה תורה כיפורים לר"ה ופורים להכתרה, כדי שלא יאמרו תלמידי ישראל "אחטא ואשוב" אלא יראו שכמו שאין ביכולתם לשנות את זה שכיפורים אחרי ר"ה ופורים אחרי ההכתרה (הבעל"ט היום בערב באולם ז'ראר בכר. כולם מוזמנים.. ) כך גם בזה "גזירה היא מלפני ואין לכם רשות להרהר אחריה".
ואם כן יאמר אדם "ומה אעשה שכבר נגזרה גזרה?!", לכך הצמידו דווקא את פורים וכיפורים, להראותך שכמו שבכיפורים אפשר לחזור בתשובה ובפורים אפשר לקלקל את כל הטוב שעשית- כך אין לך להתייאש ולוותר / לשמוח ולשבת בשקט, אלא עליך "להתגבר כארי לעשות רצון אביך שבשמים" <או"ח סי' א' סע' א'>.
...11111
מכיוון שגם אני הנני חכם גם אני אינני פטור מלשמור על אמירת ראשון ראשון ואחרון אחרון.
ועכשיו נעבור לתשובותיך על ראשונה שנייה ועל שנייה ראשונה

תימה לי עליך וכי אינך יודע מה שכתוב: "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו",
מכאן וודאי שניתן לנו לשים פורים בתשרי וכיפורים באדר, ואיך מכך תוכל למד דברים שאינם ברי שינוי?
ועוד תימה עליך שהינך אומר שבפורים ניתן לקלקל,
שהרי אם אדם שותה ומתנהג בצורה נאותה ודאי שזה בזכות צדקותו הרבה,
ואם חלילה יתנהג בצורה שאינה נאותה ודאי שזה באשמת היין שפג תוקפו,
ומכאן היכי תמצא לומר שבפורום אפשר לקלקל?


ועכשיו לתשובתך הראשונה

וכי מה הועילו חכמים בתקנתם לעניין לבוש תחפושות,
והרי בצאת ישראל למצוות שילוח מנות יתקיים בהם מה שנאמר: "למטר השמים תשתה מים"
וכיוון שכך יתקיים בתחפושותיהם מה שנאמר: "וחם השמש ונמס" (שפסוק זה בגימטריה כ"וישבו המים מעל הארץ")
והוקשו תחפושות שנוצרו לשם "מן הוא" למן שמקור שמו "מן הוא".
ומכיוון שכך ראינו שאין כל טעם בלבישת התחפושות וצער הבריות הוא,
מוטב יניחו התחפושות בשדה מאכל לעוף השמיים ולחיית הארץ כנאמר: "הנשאר בשדה נמוח ונעשה נחלים, ושותין ממנו אילים וצבאים, ואומות העולם צדין מהם וטועמין בהם טעם מן, ויודעין מה שבחן של ישראל."


חח אהבתי !~~אני~~
שמרתי במועדפי.
תמה אנוכי על דבריך,ישי ויזנר
אולם כיוון שכבר פעמיים פה ענינו על ראשון שני ועל שני ראשון, ותרי זימני הוי חזקה לדעת רבי, אענה אף אני על שני ראשון ועל ראשון שני.


לשאלתך השניה:
קודם כל מבין אני משאלתך שקיבלת את תשובתי לעניין כיפורים, ועל אמרתך זאת שש אנוכי כמוצא שלל רב.
ואמנם, אם מודה אתה על ההגיון שיש בדבר לעניין כיפורים, יכול אני לומר לך שמסורת היא בידינו ללמוד גזרה שווה "פורים" "כיפורים" שהרי "כי" משמש ב-4 לשונות (אי, דלמא, אלא דהא) ואבע לשונות דכי כנגד 4 כוסות דליל הסדר, שלומדים גזרה שווה "יין" "יין" מיין פסח ליין פורים, וזוהי גזרה שווה שאין עליה תשובה, כיוון שהיא כפולה- החלק הראשון והחלק השני.

אולם, מכיוון שאינני אוהב לענות בלימודים סתמיים ואוהב אני להבין טעמם של דברים, ישבתי וחשבתי עד שיצא קיטור מהגייזר כמאמר השיר: "משוך בגייזר, משוך בגייזר, אין כמוהו גייזר". לפתע נזכרתי לי שאני בכלל בישראל ואין לידי גייזר, אז החלטתי לוותר על הרעיון ופשוט לכתוב לך כזאת:
אמנם, במדבר היה עניין להשאיר את התחפושות בשדה, כיוון דשכיחי אילים וצבאים, אולם בימינו דלא שכיחי אילים וצבאים- מוטב ילבשום בחורי ובנות ישראל ויהא סבלם כפרתנו. ואם נימוח- יימוח, שלבישה עושה מצוה ולא הליכה עושה מצוה, למרות שהליכה צורך לבישה (כמו שאמרנו בנרות חנוכה ועי"ש).


ולשאלתך הראשונה:
יודעני באימרתך אשר אמרת, אולם דברים אלו נאמרו לעניין זמן המועדות, לא לעניין סדר המועדות וסמיכותם, שהרי דבר זה נאמר רק על הפרשים קטנים של כמה ימים בודדים, אולם אם הפרש זה מערבב סמיכויות וסדרי בראשית- ודאי וודאי שאין לו תוקף, שהרי כך עקרת את כל התורה כולה, שהרי אם כך למה נאמרה תורה?!
אלא מוכרח אתה להגיד שלא על הזמן דיברה תורה, כי "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות אלא אלו", אלא על סמיכויות וסדר המועדים.
וזה שאמרה התורה תאריכים כגון "בחודש הראשון" ודומיו, אינו אלא כיוון שרצתה להגיד לך סביבות הזמן שבו החג מיועד להיות, שאחרת לא היינו מוצאים את ידינו ואת רגלינו בלוח השנה שלנו, שגם כך מסובך הוא עם השמש והירח ואחד עשר כוכבים.
וראיה לי לכך- שהרי בשבועות ראינו שאמרה התורה "שבעה שבועות תספור לך" <דברים ט"ז, ט'> ולא פירשה תאריך, כי עיקר דבריה הוא המרחק בין שבועות לבין הפסח שלפניו.
ואם תקשה שאם כך מדוע לא דיברה תורה על המרחק בין שבועות לבין יום העצמאות? הרי יום העצמאות קרוב יותר לשבועות מאשר פסח, אומר לך שאין הבדל גדול בין יום העצמאות לבין פסח, כיוון ששניהם באו על יציאה לחירות, ועל כן אין לך לצעוק כ"כ על ההבדל ביניהם.


אסיים בקריאה נרגשת לכל הנוכחים:
אנא! הגיבו! אל נא תשאירו אותנו להתווכח לבדינו, כי "מי שאוכל אותה לבד- מת לבד"!


ישי ויזנר,
רב דשרמן ב',
חדר 43 כבוד!
תלתא ודאי הוי חזקא11111אחרונה
תגובתי בנידון חלקה השני של תגובתך על תגובתי שנכתבה לגבי תגובתך באשר לתגובתי:
באשר לטענתך שאין אף פוסק שתוקף את האפשרות של עירוב סדרי בראשית, איך הינך יכול לטעון כך והרי לא שמענו על כל הפוסקים ויכול להיות שאחד מהם עלול חלילה וחס לחלוק על זה,
ולגבי מה ששאלת על עקירה, הרי נפסק שעקירה על מנת לנטוע במקום יותר טוב בשביל הנטיעה מותרת אף ע"י יהודי (עיין: http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=25362)
ומה שנאמר "בחדש השני" וכן הרבה בא ללמדנו שכמו שאנחנו יכולים גם לקבוע זמנם של החודשים שהוקשו למועדים.
ועוד נאמר: "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה" שבא ללמדנו מעין מה שלמדנו ב:"אשר תקראו אתם..."


ונעבור לחלק הראשון של תגובתך
אומנם מסכים אני איתך אך לא לעניין כיפורים אלא לעניין גזרה שווה, ומכיוון שכך לא ראיתי צורך להכביד על קוצר היריעה במילי דשטותא אודות כיפורים,
ואם הינך מתעקש על תשובה באשר למה שיוציא את בחורי ישראל לחוג ברחובות לאחר פורים כפורים, עיין במאמרו של רבינו סיני ועוקר הרים בעל קול התור שאמר: "אפילו שלוליות קטנות..." וד"ל

ע"פ שו"ת בעל הכיפה גם בארץ הקודש ישנו גייזר (עיין http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=20615) כך שהינך יכול לחכות לכך שיפרוץ ממנו קיטור,
אומנם בימינו לא שכיחי איילים וצבאים אך כן שכיחי אדם שנמשל כבהמות נדמו, והוקשה חיה לבהמה.

לכבוד החשובים שכאן, שאלה קשה באה לפיתחי-שדמות בחולות

הרמב"ם כתב שיש לשלב פעילות גופנית למען בריאות הגוף והנפש,

מהו ענף הספורט המומלץ ליושבי מחשב / מושב נסיעה.

העונה להגדרות הצניעות ?

פילאטיס מכשירים לנשיםפ.א.
לפי פריינטה הדרשןדורין השמיני

אפשר פילאטיס ולא זומבה

גם לגברים וגם לנשיםשדמות בחולות

כמובן.

 

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

הרעיון הטוב ביותר במחשב הוא הליכוןשמיניסט באמ"ש

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

בריכהelicoאחרונה
האם להגיד הלל כל יום(פירוט למטה)שמיניסט באמ"ש

הרי כל יום אנו צריכים להודות שכ"מ ביבי שליט"א יצא למבצע נגד מ"ה איראן ימ"ש

הרי לכאורה נראה לענ"ד שצריך להגיד הלל כל יום, שהרי כל יום אנחנו ניצלים מחדש מאותה אימה שהייתה יכולה להרוג בנו רבים וטובים

ואכן אנחנו אומרים מודיםאנונימי (2)
3 פעמים ביום בכל יום, ועוד כהנה וכהנה תודות, שירות והללים.


הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

בין כה וכה אנו דשים את ההלל,אז מה הבעיה להוסיף?שמיניסט באמ"ש
אבל אז מה יעשו בתפילהדורין השמיניאחרונה

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

למי שלא מעודכן בעולם הישיבותדורין השמיני

יש שאלה שממש עולה בזמן הזה בכול עולם הישיבות (התיכוניות) ומה שמתחתיהם

האם כשסופרים ספירת הגומר סופרים גם ימי חופש או לא 

על כן הגעתי אל כבוד תורתכם על מנת שתדונו בשאלתי ותענו לי תשובה המניחה את הדעת

מה הדיןקעלעברימבאר
של שמיניסט שנהיה בן 18 במהלך ספירת הגומר? האם הופקע מכלל תלמיד ומפסיק לספור בברכה?
לִכְאוֹרֶה לאדורין השמיני

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

אבל האם שמיניסט שעשהדורין השמיני

בגרויות חורף פטור מלספור  

כשם שמי שעושה פסח שניקעלעברימבאר
סופר מהראשון, כך מי שעושה מועד ב סופר ממועד א
ומה עם השמיניסט שלא עשהשלג דאשתקד
אפילו בגרויות קיץ? יספור עד מועד ג? או שאצל שמיניסט כזה החופש התחיל מספטמבר של 6 שנים לפני כן...
כנראה שלא כי זה כמו פסח שנידורין השמיני
האם סופרים שמונה שמיניות בספירת הגומר?קעלעברימבאר
או שהשמינית שנה הזאת היא שמינית שבשמינית שבגאו"ה (ישיבה גאונית הונללו)? 
אין גוזרים גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהםדורין השמיני

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

וכי מתבלבלים מאי הוי?125690
אם טועים בספירה ומוסיפים ימים, ראוי להם שיתווספו ואם מורידים ימים, למעליותא הוא
שמיניסטים לא סופרים125690
הלימודים בשמינית נגמרים מוקדם יותר (החופש בפועל שלי התחיל היום)
יא עוקץדורין השמיני

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

יכול להיות שכיוון שישדורין השמיני

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

הרמוניהאחרונה

אתם שטוניקים גאוניים

..מפוצלשת(:

@אני))))

זוכרת תמקום הזה???

עוד פעיל?קעלעברימבאר
שבירכת אותי ביומולדתאני:)))))
ישןן
וואי נכוןןמפוצלשת(:
איזו תקופהאני:)))))

פעם היינו חברות;)

נכון ואז נטשת אותי😪מפוצלשת(:
בואי, אנחנו יודעים מי באמת נטשה..אני:)))))
סתם.. אבל מסיבות טובות לפחות🤭מפוצלשת(:
זה כן.אני:)))))
לא בא לי לדבר בפורום הזה
העלאה באוב אסורה מהתורהזיויק
כן, אבל יש לעיין אם גם העלאה באוב דיגיטלי125690
האמת דנו בזה במשפחהאני הנני כאינני

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

מה היה שםדורין השמיניאחרונה

 בשביל הלא מעודכנים

תרצו שנעיר פה את הפורום הזה?שדמות בחולות

יש לכם ממנו זכרונות טובים?

 

יש שרשורים שחקוקים לכם עמוק עמוק בראש?

 

תשתפו אותי (החדשה שבא לה להכנס ל"חבורה")

אני ארצה למרות שלא הייתי פהקעלעברימבאר
כנ"ל125690
...שדמות בחולותאחרונה

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

 

נשאלה שאלהשמיניסט באמ"ש
האם אדם המשחק כדור מים ונתן מכה תוך כדי ריחוף בפחות מג טפחים והכניס, נחשב שער או אינו נחשב שער?
למה שלא יחשב?אניוהוא
הוא לא במים ואם לא במים אז לא נחשבשמיניסט באמ"שאחרונה
הניגון הוא בשהרגלים יצאו מחוץ למים
שאלה רבתיקופת חיסכון

אם אתה יושב לך על חוף הים, ולפתע פתאום אתה רואה לא פחות ולא יותר- את אבו מאזן טובע! כן, בהחלט שווה! אבל כעת עומדות בפניך שתי אפשרויות, או להציל אותו או לשבת על פסק זמן ובירה. מה היית בוחר גולדסטאר או מכבי?

הייתי הולך לעזור לואניוהואאחרונה
לוודא שהוא טובע לגמרי.
שאלהשמיניסט באמ"ש
אם עברתי בשבת מרשות היחיד אחת לאחרת ע"י שיגור ולא עברתי ברשות הרבים שבאמצע, האם הוצאתי מרשות לרשות?
לא125690

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

מה הדין בשיגור מרשות היחיד לרשות היחיד שרחוקההוד444
יותר מאלפיים אמה?
בעיקרון השאלה היא איך מתבצע השיגור125690

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

אוקי מגניבהוד444
מה הדין במנהרת קוונטים?ימח שם עראפת
או במנהרת הזמן?
עברת ברה'ר מעל י' טפחים או מתחת לי טפחים?אניוהוא
מסתומא אם הוא נזרק,ימח שם עראפתאחרונה

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.

אולי יעניין אותך