אני יודעת ומרגישה שזה רע. רק לא מצליחה להפנים.

שאני לא מצליחה להפחית. ואני לא רואה סיבה להפחית כי עם אנשים רע לי.

אבל גם בבדידות רע לי.

לכן אני מחפשת סיבה שתגרום לי לצאת משם.

(אני גם הייתי חברותית למדי בשנה שעברה, ולכן בשנה האחרונה התבודדתי כל הזמן, ממליצה על זה לגמרי אבל לא מידי הרבה.

יכול להיות שהאנשים הרעים [כביכול] הם בודדים, אבל הם כל הסביבה שלי.)

(אני לא יודעת מה את מכנה בדידות, אבל אני פשוט כ--ל היום לבד.

האמת שזה לא רק מרצון, זה קצת מאילוץ, פשוט לא באמת יש לי חברות.)

כלומר,

רגשית-שאת מרגישה לבד ואין לך אף אחת וכדו

או פיזית-שאת רוצה לשתף מישהי באיך עבר עלייך היום ואת לא מוצאת אחת נורמלית וכד

או יותר מדויק יהיה לשאול איפה את נתקלת בזה יותר

(סורי אם אני פולשת לשדות לא לי. אם זה לא מתאים אל תעני.)

(יכול להיות שהאנשים הרעים [כביכול, כן.] לא באמת רעים אלא פשוט דואגים לעצמם שלא יפגעו.

ו..מה את מגדירה בתור אנשים רעים?)

(בדידות מוגדרת להמון דברים אבל עכשיו ספציפית אני מכוונת ללבד בתוך הביחד. נראלי את מכוונת ללבד בתוך הלבד. תקני אותי אם אני טועה.

כרגע אני שואפת להיות עם כולן אבל לא להיות קשורה/תלויה למישהי. לדעת להסתדר גם אם אין בנא איתי.)

ו.. דבר אחרון; את חושבת שיש דבר כזה חברה אמיתית?

יצא לי מבולגן לא ברור וחסר צורה

מקווה שתביני.

אני חושבת שגם וגם.

(יכול להיות. אני לא מגדירה אנשים רעים, אבל כאלו הם בני האדם, בגדול, לא התכונתי למשהו מסויים כשכתבתי את זה.)

(כן, התכוונתי ללבד בתוך הלבד.)

אממ.. אני חושבת שיש דבר כזה, אבל הוא מאד נדיר.

זה מה שאמרתי, זה לא מה שחושבים, זה נדיר מאד.

לי אני לא מאמינה שיהיה.

תודה!

ראיתי את הסטורי שלה

וכן אני מקנאה. מודה בזה.

אני יודעת שחברויות לא נשארות לנצח

אבל דמט באלי את זה שוב

באלי אנשות שהיו איתי בתוך השיט והן היחידות שהיו איתי שם

אולי זה טוב שאין אותן עכשיו

אבל פאק זה נראה שלהן ככ טוב

ולי ככ רע

והן ביחד ונשארו חברות

ואני קצת חסרת חברות כרגע

למה לעזאזל אני מתגעגעת לפעם.

שום טוב לא היה שם. כלום.

אז מה יש לך מפגרת

המילים שלה מהבוקר לא יוצאות לי מהראש

למה זה עדיין משפיע עליי ככ חזק. מה נדפק איתי

ולראות אותו לא עשה לי טוב

ולקרוא את מה שהוא כתב עוד יותר

למה אני כישלון.

באלי לצרוח לאלוהים אבל אני שונאת אותו עכשיו

פאק.

למה לא היום

מה שבטח יבוא

כבר מחר

זה כנראה אנשים שמאחלים את זה

יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום

כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב

אפשר למשוך את שבת גם לראשון

להאריך את הסוף

שעון קיץ

מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום

גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה

לחזור מאובק הביתה בשקיעה

דמדומים

האישה מחכה לו

מכינה לו משהו לאכול

הוא נוהם משהו לא ברור

מעשן קצת

נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה

מסוכנת

מכרות היהלומים במיר

זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו

מי שמתקרב מציץ ונפגע

חושך סיבירי קפוא במינוס 40

עולמות האסוציאציה כאן מרתקים

הייתי מגלה את העולם הזה

עולם חדש

עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה

גילוי

לצעוד עליו יחף

לעבור בתוכו

לחקור ולחשוף הכל

לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל

לטעום את מה שיש להציע

זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

I feel like shit

I want to run away to the beach

I want to sleep forever

I don't know

.Fuck

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"