בס''ד

מעניין אם אנחנו מדברות על אותו אחד=)

אם זה רק הערב מזל שלא הזכרתי את השם המפורש..

כמדומני הם אמרו לכולם כבר כי האירוסין ישר אחרי הוורט

מה שבטוח הכלה הזאת זכתה!!גם בחמה גם בבעל!

אני מחכה... ;)

ענת, בואי נוכיח לעצמנו שאנחנו מסוגלות... ;)

טוב, בינתיים זה לא עדיאל.

את רומזת לי שלא צריך להתעצבן?

אבל מי יודע, אולי אם אני אתעצבן מה ידידות תפסיק לעשות לנו משחקי ניחושים בכאלה...

וזה רק כדי שתדעו שאני סקרנית פחד אבל אוהבת אתכם למרות הכל...

אחרי שליוונו אותך לאורך כל הדרך לא תרצי שנדע שסוף סוף נגמרו החיפושים?

אני מרשה לעצמי להיעלב בשם כל באי הפורום...

כי כמו שהיה לנו קשה, מתלבט, מציק, ומבדח איתך לאורך הדרך

אנחנו גם רוצים לשמוח את השימחה האמיתית איתך כשתגיעי לסופה!

וכן עם כל אחד מחברי הפורום...

חוץ מזה, אם עכשיו האירוסין, והוא יודע שאתן יודעות, והוא לא אמר לא לפרסם, אז איזו סיבה יש לך למנוע מאיתנו לשמוח יחד איתו?

סבלנות ותדעי בסוף כמו כולם

בעז"ה ה' שנישמע בשורות טובות אצל כולם!

סקרנות ורכילות

תהנו לכם ..

אין ספק שמי שמתארס היום השתתף לפחות פעם אחת בסבב שמיה"ל.

קדימה, מקומות אחרונים....

Forum/Forum.aspx/t89857#871292

אני התארסתי!! 

סתאאאאאאאאאאאאאאאם הלאווי לצערי אני עוד בבי"ח עוד לא שוחררתי!!
מקווה שבקרוב נצא מפה!!

תיארתי לעצמי שזה יגיע גם אלייך, חוץ מאל עמית..
צבע, מצטער שלא יכולתי לעדכן יותר, הייתי לחוץ בזמן אינטרנט בזמן האחרון..

אם הן מתכוונות אליי, אז כן, זה אני!

כשהדברים החלו להיות רציניים מיעטתי את השתתפותי בפורום, והסיבות ברורות..
אבל מדי פעם עוד הצצתי וגם נעזרתי, לפחות בעבר.

תודה על הבית (הזמני) החם!

אז אחרי שהדבר כבר סגור וחתום, תרגישו חופשי לפרסם!
(לי נשאר רק להתחיל לעכל)

מזל טוב!

יה"ר שתזכו להקים בית נאמן בישראל!!

שתדעו רק שמחה, אושר וקדושה.

ברוווור שהתכוונתי אלייך!!!

זה היה הכי משמח בעולם גם אם כשהבנתי זאת לבד.....

שמחה בשבילכם!!!

 יהי רצון שתזכו לשמח אחד את השני בכל שעה ובכל רגע.. ולהוסיף רק טוב בעולם מעצם כוח החיבור ביניכם...

לכל אלה שהסתקרנו עד נידודי שינה, מחילה!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.