שאלה: האם מגילת אסתר שהתחלתי לכתוב אותה באמצע ורק אח"כ השלמתי את ההתחלה כשרה?
כי מצד אחד למדתי שלא צריך כסדרן במגילת אסתר, אבל מצד שני ראיתי שאולי זה אסור...
אשמח לתגובות!
פורום סופרי סת"ם
בהנהלת: אות והדר
מכתב פתיחה
'כסדרן' במגילת אסתרעמנו אל
אין בעיה...נגרינסקי
הרבה סופרים עושים ככה בכוונה כדי שהמגילה תראה יפה...
שאלותהרש
א. איפה ראיתה שאולי זה אסור?
ב. אני חושב שמה שרוב הסופרים עושים זו הונאה, מישהו שמע על זה?
תשובותעמנו אל
א. אתר ישיבה בשיעור של הרב בנימין חותה: "כתב המגילה למפרע (שכתבה שלא כסדר) יש הפוסלים אותה אף שתפרה כסדר ויש המכשירים אם תפרה כסדר" (קישור- כתיבת המגילה ותפירתה | אתר ישיבה)
ב. אין לי מקור, אבל אני לא חושב שזה הונאה, בגלל שהקונה יודע שהכתב לא תמיד אחיד, והסופר פשוט רצה שהמגילה תראה יפה בהתחלה...
השאלות עדיין קיימותהרש
א. מה המקור?
ב. זה בדיוק כמו לשים תפוחים יפים למעלה כאשר מתחת זה רקובים... אני מתחיל מהאמצע כדי שהקונה שרואה רק את ההתחלה יראה כתב יותר יפה משאר המגילה...
עברתי על משנת הסופר על קסת הסופרהרש
א. לא מוזכר בכלל
ב. כתוב בילקוט שאינו נכון לעשות כן משום גניבת דעת ומרמה.
לטעמי דומה לתפוחיםנחשון מהרחברון
שאני קונה תפוחים אני בוחר אחד אחד. ואין שום בעיה אם חלק רקובים. אני לוקח מה שאני בוחר. לא הסתכלתי בעיה שלי. זה לא שאני לוקח ללא אפשרות לבחור. כנל במגילה הקונה יכול להסץכל על הכל כולה 20 עמודים. בחר לראות רק ההתחלה זה בעיה שלות אני כותב ספר. התחלתי בבמדבר שיראה יפה בבראשית בשמחת תורה. הלקוחראה את הכתב במגילה לפני. החליט שהוא רוצה. עכשיו זה הונאה? לא.
גם בתפוחים לא בטוח שזה בסדרהרש
וגם אם כן - ראוי זה לא.
מסופר סתם מצופה להתנהגות אחרת.
למה הסופר כותב ככה? זה עקום...
כי הוא בונה על זה שהוא יצליח להעלים את האיכסה של הסוף מעיני הקונה. אם הוא היה ישר פלס אז זה לא היה משנה לו בכלל והוא היה כותב כרגיל ואולי אומר לקונה שבסוף הכתב יותר יפה.
לא. מה שאתה אומר זה אם הלקוח לא ראה את הכתב לפנינחשון מהרחברוןאחרונה
אם הוא ראה לפני כל התקדמות זה בונוס ולא הונאה. הוא ראה את הרמה ההתחלתית.
אבל בשמחת תורה שקוראים כל בית הכנסת את וזאת הברכה וכשחתן תורה מתחיל בבראשית יש עניין שיהיה שם יותר יפה בעיני. לא כדי לגרום לו לקנות כי הוא כבר ראה את הכתב והחליט אלא משום "כבוד ציבור"
מלבד זאת שהספר בראשית בכל התיקונים הסטנדרטים (245 עמודות) הכתב צפוף יותר וכן, סופר מתחיל או אפילו בינוני מעדיף ובצדק להגיע לחלק המאתגר יותר כשהוא מנוסה ומוכן יותר...
וגם נראה לי שזו אונאה ולא הונאה.הרש
מקורעמנו אל
קיצור ש"ע ילקוט יוסף החדש הלכות פורים סימן תרצ"א סעיף י"ג.
קישור: ובלכתך בדרך
נו. הוא בעצמו מכריע שכשר.. לא מבין מה הייתה השאלה.הרש
השאלה היאעמנו אל
שהוא מכריע רק בדיעבד אם תפר כסדר... אבל לא ראיתי שצריך כסדרן במגילה, אז למה הוא מכשיר רק בדיעבד אם תפר כסדרן?
שאלה על ספר שערי הלכההכותב
עבר עריכה על ידי הכותב בתאריך כ"ז באב תשפ"ה 10:47
בתמונה המצ''ב מתוך שערי הלכה לרב חזות. לכאורה זו לא ההסבר הקלאסי לחק תוכות, ואף לא הזכיר עניין גרירת דיו ומחיקה אלא שינוי אות לחברת ע''י הוספת דיו. פספסתי משהו?
לא מכיר פרשנות כזאתעזריאל ברגר
נראה לי שגוי לחלוטין.
(למדתי סופרות-סת"ם)
בפורום אחר השיבוני כךהכותב
כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,
אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,
חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).
אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.
אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.
אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.
לא פספסתאות והדראחרונה
ההסבר הזה לא קלאסי ולא מודרני אלא שיבוש.
קשה לענות בלי לראותאות והדראחרונה
אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב
אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים
הידורים והמלצות בתפילין פצפונותהמצפה לישועה
שלום!
על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?
ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.
נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4
אשמח להרחבה כמה שניתן.
ברוכים תהיו!
פספסתי את הודעה הזאתאות והדר
יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו
תוספות חשובות לפצפונים:
1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)
2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.
3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת
יישר כחהמצפה לישועה
ברוך תהיה
כנס לאתר של מכון בית אלמחיר תפיליןאחרונה
עבר עריכה על ידי אות והדר בתאריך כ"ט באייר תשפ"ה 10:10
באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..
מצטרף לבקשה, גם באיזור המרכז👆מתנות באדם
אין כלום ?מתנות באדם
יש כמה מלמדים בבני ברקאות והדראחרונה
אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה
אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.