זה "אשרי" ? זה "אשרעק" למה צריך להגיד 3 פעמים ביוםאנונימי (פותח)
זה "אשרי" ? זה "אשרעק" למה צריך להגיד 3 פעמים ביום "אשרי". זה משעמם, לא ? מישהו יכול לעזור לי...
תגובה.להבת-כוח

זה בוודאות לא תפילה משעממת!!! זה ממש אחת ה-תפילות בעיני. כל כולה שבח להשם! מה טוב מיזה?

כתוב שמי אומר "אשרי" 3 פעמים ביום ילך לגן עדן, ושמעתי בדרשה פעם שנשאלת השאלה, טוב סך הכל מה הוא עושה? אומר משו, למה ללכת לגן עדן? התשובה- יש בתפילה הזאת משו מאוד מתקן את המידות (לפי דעתי- אתה כולך מעריך ומודה לקב''ה, כל התפילה עליו! כל התפילה משבחת אותו!!!) ולכן האדם יצא מתוקן מהאמירה של התפילה ותזכה להיות בגן עדן בעולם הבא.

אף תפילה היא לא משעממת, אולי קשה להתרכז בה, ואולי קשה להתכוון בה. והיא מעט ארוכה, אבל משעממת היא לא. אם היא משעממת- סימן שאנחנו לא מבין אותה דיו.

בהצלוחס!

כל תפילה עלולה להיות משעממת.רחלקה

כי תאכל'ס, כל התפילות מורכבות מאותו מבנה כללי [שבח להקב"ה, בקשות (כלליות + פרטיות), הודאה.], וזה דיי משעמם לומר את אותם משפטים בעלי תכלית דומה שלוש פעמים ביום.

יש לזה פתרונות. [וכאן המקום להמליץ על החוברת "תפילה" לבגרות במחשבת. קחו אותה, קראו סתם בזמנכם החופשי. אחלה ממש. וכשלומדים אותה בלי לחץ של בגרות - בכלל מצוינת. מי שרוצה חברותא - אני פה.. (בנות, כן?)]
תלמדו את המשמעות של התפילה.
תחליטו על קטע מסוים שבו בטוח תתרכזו במילות התפילה.
מה עוד? לא זוכרת, אבל השיטות לעיל ממש מעולות. תעשו לעצמכם "לימוד יומי" בנושא התפילה. [יש חוברת של "מרכז הרב" בנושא הזה לע"נ רועי אהרן רוט הי"ד. ממליצה]

ב"הצלחה!

למה 3 פעמים אשרי ? זה בכלל לא משעמםאנונימי (פותח)

למה 3 פעמים אשרי ? זה בכלל לא משעמם


פעם ראשונה אומרים "אשרי" בפסוקי דזמרא כי זה שבח גדול לקב"ה שהוא זן ומפרנס את כל חי, ואותנו, אישית כל אחד ואחד, בכלל זה.

והנה גדולת השי"ת בזה ניתן ללמוד מהצורה בה הקב"ה זן את ה... דגים. ידוע שדגים אוכלים את בני מינם. והנה אנחנו רואים דגים רודפים אחרי דגים קטנים יותר, בנסיון לתפוס אותם ולטרוף אותם. לדג הקטן, הנרדף, יש סנפירים, ולו יצוייר שהדג הגדול יצליח לבלוע אותו .. הוא מיד ימות מחנק. כי הוא יבלע את הדג הקטן מכיוון זנבו, וקוצי הקשקשים והסנפירים יתקעו בפיו, והוא לא יצליח לבלוע אותו ויתקע לו בגרון. הקב"ה ברחמיו המרובים לא נותן לו לתפוס את טרפו, אלא מזמין לו דג אחר שבא מולו, ואותו הוא בולע, מראשו, עם כיוון הסנפירים. לעולם לא תמצאו דג שבבטנו ישנו דג באותו כיוון. תמיד הדג הבלוע הוא עם ראשו בכיוון הפוך לדג הבולע.

גם אצלינו. אדם רץ אחרי פרנסתו, והקב"ה מזמן לו פרנסתו מכיוון לא צפוי. מהצד. שלפעמים כלל לא התכוון לזה, ולא תכנן את זה. צריך וחשוב להכיר בזה שפרנסתינו, למרות ההשתדלות שלנו, היא מן השמיים.

פעם שניה אומרים "אשרי" ב"אשרי ובא לציון", אנחנו מתפללים שהקב"ה יפתח את ידו וישלח את צרכי העשירים.

ופעם שלישית, לפני מנחה, אנחנו מתפללים שהקב"ה ישביע לעניים .

ולמה מפרידים את הבקשה לעשירים ולעניים ? - כי הקב"ה מטפל בעשירים ובעניים בדרכים שונות:

לעשירים - הוא נותן מזונות ומוצרים. (גם המזונות והמוצרים של העניים הוא נותן אותם לעשירים, ותפקידם להעביר את זה לעניים. לפעמים העשירים "מועלים" בתפקידם, ולא מעבירים את ה"פקדון" של העניים - לעניים)

לעניים - הוא נותן את היכולת להסתפק במה שיש להם, זו ברכה גדולה, ו"משביע כל חי רצון" פירושו שהקב"ה עושה את הרצון שלהם "שבע". ואיזה הוא עשיר ... עני השמח בחלקו. לעשירים אין את הברכה הזו, לכן תמצאו מיליארדר הנמצא ברשימת המיליארדרים של העולם במקום ה 13, וכל חייו הוא שואף ופועל ומתעצבן, למה הוא לא נמצא במקום ה... 12 .

כל מה שכתבתי , לא המצאתי , אלא לקט ממה שנמצא במקומות שונים ב"זוהר" ובעוד ספרים קדושים.

רחלקה, כתבת דברים נהדרים, ויש לי 2 הערות:אנונימי (פותח)

1. דרך בדוקה ל"שפר" את התפילה שלנו, היא כמו שכתבת, ללמוד אותה. ואני אישית, מוסיף בכל אחת מהברכות האמצעיות של שמונה עשרה, בקשה אישית הנחוצה לי באותו יום. שאצליח בפגישה חשובה שיש לי , ועוד כהנה וכהנה. זה משפר את ה"כוונה".

2. ראיתי שכתבת בסוף ההודעה את הפסוק "השבעתי אתכן בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררן את האהבה עד שתחפץ..."

. מה הקשר בין "שבאות" ל"אילות השדה" ?

1. הפסוק נמצא בחתימתי [כרגע]רחלקה

כך שלא אמור להיות קשר מכוון בין הפס' לתוכן ההודעה.

2. לא הבנתי את השאלה.

בפסוק כתוב "צבקות" ו"אילות השדה"אנונימי (פותח)

בפסוק כתוב "צבקות" ו"אילות השדה", הקב"ה משביע אותנו בשם הקדוש "צבקות" או ב"אילות השדה. מה הקשר ביניהם. ואולי הפירוש של "צבקות" הכוונה לצביים, וזה קשור לאילות השדה, אז למה הקב"ה משביע אותנו בצביים, שלא נעורר את האהבה ? מה זה קשור.

 

אני חושב שאם הוספת את זה לחתימה, אז הפסוק ברור לך

הנה הסבר לקשר בין השבועה שהקב"ה השביע אותנו,אנונימי (פותח)אחרונה

הנה הסבר לקשר בין השבועה שהקב"ה השביע אותנו, ל"צבקות" ולאיילות השדה".

א. "צבאות" האמור בפסוק אינו צביים. אלא שם קודש. יש שני שמות קודש בשיר השירים, פעמיים "צבקות"

ב. אז מה הקשר ? הנה נסיון להסביר. יש שני סימנים לגאולה העתידה :

אם הגאולה תבוא לפני הזמן האחרון ב"אחישנה" - היא תהיה בניסים גדולים, המשיח יבוא על "עב" והכל יהיה בנפלאות. השם "צבאות" מסמל את התגלות הקב"ה בעולם בדרך של נס.

אם הגאולה תבוא בזמן האחרון שהקב"ה הקציב לה, "בעתה", היא תבוא בדרכי הטבע, המשיח יבוא כ"עני רוכב על חמור", והסימן לזה היא ש"הרי ישראל יתנו פרים". "איילות השדה" = כוחות השדה.

הקב"ה משביע אותנו בשני הסימנים לא לדחוק את הקץ. בשם "צבאות" וב"איילות השדה".

 

 

אני אישית חושבת שזה ממש לא משעמם!!חיוכים
זה הקטע שאני כמעט מתחברת ומתכוונת בו הכי בתפילה [חוץ מ-18], כי אתה פשוט מרגיש בו כמה גדול הקב"ה, כמה הוא מביא לך עוד ועוד ועוד ולא מפסיק. ואתה פשוט לא יכול שלא להתחבר לזה...
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך