שמעתי עלייך לראשונה לפני למעלה משנה, ממש התפעלתי שדיברתי עם החברה שלך, ורציתי להיפגש איתך, אבל היתה לי עוד הצעה ומסיבות שונות העדפתי אותה...
אחר כך, כשרציתי להיפגש איתך, את היית תפוסה...
כשהתפנית, אני כבר כמעט נתתי תשובה חיובית על הצעה אחרת, ולכן העדפתי אותה...
כשהתפניתי, שוב את היית תפוסה...
כשהתפנית זה היה יומיים אחרי שכמעט קיבלתי תשובה חיובית ממישהי, אלא שבדיוק חברה שלה ניפטרה (ל"ע) והיא לא היתה בראש להיפגש...
ואז את החזרת תשובה חיובית...
חשבתי לעצמי בטוח שיש פה השגחה פרטית, שאנו צרכים להיפגש, ועכשיו דוקא...
נפגשנו בפעם הראשונה, ממש ממש התלהבתי, נפגשתי עם הצניעות שלך [שכבר שמעתי עליה בברורים...], נפגשתי עם הרצון שלך להקים בית ממש ממש מתוך לימוד תורה, ונפעמתי...
בסוף הפגישה התחלנו לדבר על משהו ואת ליווית אותי למרות שהתרחקת מהתחנה שלך, לא חשבתי שזה באמת עניין אותך מה שאמרתי, אבל כנראה שכן...
נפגשנו פעם ועוד פעם, והיה ממש טוב, לפחות לי...
אחרי הפגישה השישית, אמרת לי שאת רוצה להמשיך אבל מתלבטת... אני הייתי מבואס ממש...
אחרי הפגישה השמינית, הודעת לי שאת רוצה לסיים את הקשר, אבל ממש התלבטת כי אני בחור ממש טוב (כדברייך), אבל פשוט מישהו שהכרת בעבר רוצה שתיפגשו, ולכן את תקועה רגשית, וחבל על הזמן של שנינו...
היה לי ממש ממש קשה... שלחתי הודעה שיהיה לך בהצלחה, ושאם משום מה הקשר ההוא לא יצליח אשמח אם ננסה להיפגש שוב... [האמת, שבפנים בלב קיותי שהקשר ההוא לא יצליח (כמובן לא חשבתי ככה בשכל, אבל הרגש...)]
אחר כך דיברתי עם השדכן והוא אמר שנראה לו שאת תחזרי בסוף כי השאיפות התורניות שלך יותר גבוהות משל אותו בחור... זה רק גרם לזה שכל הזמן את נשארת בראש שלי...
נפגשתי עם עוד מישהי, אבל הראש שלי היה אצלך...
אחרי כחודש נתתי תשובה חיובית לאיזו הצעה, וקיבלתי תשובה שלילית, אחרי יומיים נתתי תשובה חיובית להצעה אחרת, ואמרו לי שבדיוק היא בודקת הצעה קודמת...
אחרי שעתיים הגיע הטלפון המיוחל... את רוצה שנחזור להיפגש...
חשבתי שוב איזו השגחה פרטית שנשארתי פנוי...
ניפגשנו שוב...
הפגישה השמינית (בסבב השני) היתה ממש ארוכה ונחמדה, ממש היה נראה לי שיש התקדמות...
אבל בפגישה שאחריה אמרת לי שבשׂכל את רוצה, אבל ברגש את תקועה... ואת מתלבטת... קבענו שנדבר אחרי יומיים, האמת, אלו היו יומיים נוראיים... היה נראה לי שתחליטי שלא, ובאמת כך היה, אבל לא היית מוחלטת, ואמרת שאת לא בטוחה שהחלטת נכון, אבל כך החלטת...
שוב ממש ממש קשה, ואני מחליט שאני ממשיך מיד הלאה, כי אני לא רוצה להיתקע בעבר, וניפגש שוב, אבל שוב כל הזמן את בראש...
אחרי חודשיים וחצי, אני מחליט שאני מנסה לבדוק אולי תרצי לחזור להיפגש שוב, הייתי בטוח שתעני שלא, אבל מה לא עושים כדי שתצאי לי מהראש...
את, כנראה גם בשכל לא היית שלימה עם הקשר, לאחר ששמעת שאני רוצה לחזור, החלטת לדבר עם הרב שלי, לבדוק אם אני מספיק רציני בשבילך... כנראה יצא ממה שהוא אמר שכן... ולמרבה הפתעתי רצית שנחזור להיפגש...
ניפגשנו עוד באותו ערב...
לאחר כשלוש פגישות רצית שניפגש עם ההורים, שאלתי אותך אם את חושבת שהפעם זה יגמר אחרת, ואמרת שכן... לאחר שניפגשנו עם הורייך אמרת שאת חושבת שכן אבל עדיין לא בטוחה...
ניפגשנו שוב, לא חשבתי שזו תהיה הפגישה האחרונה, אבל כן... אחרי שבוע שחשבת (שהיה לי בו נורא...) אמרת לי שלא...
ואני רק רוצה להגיד לך: תודה!
תודה על כך שזיכית אותי להיפגש עם מישהי כ"כ צנועה, ושהנושא ממש חשוב לה!
תודה על כך שזיכית אותי להיפגש עם יראת השמים שלך!
תודה על כך שהראת לי ממש ממש מה זה לא לחפש בכלל הנחות בעבודת ה'!
תודה על כך שזיכית אותי להיפגש עם הכוונה בברכות שלך!
תודה על כך שזיכית אותי להיפגש עם הרצון העז שלך להקים בית מתוך התמסרות ללימוד תורה!
תודה על כך שזיכית אותי להיפגש עם ההקרבה הגדולה שלך בשביל עבודת ה'!
תודה על כך שהיה לי עם מי לשתף את המחשבות שלי, שחשבתי שאף אחד לא מסכים איתם, אבל גיליתי שיש לפחות אחת שכן מסכימה!
תודה על כך ששיתפת אותי עם מה שאת חשבת, דברים שאני גם חשבתי, אבל היה לי קשה לבטא בפה!
תודה על יכולת הקבלה המדהימה שלך!
תודה על כך שאת ממש הערכת את הלימוד תורה שלי!
תודה על כך שנפגשתי עם האמונה הגדולה שלך, למרות שאת יותר מבוגרת ממני ויותר זמן ממני בשידוכים!
תודה על כל השעות של הפגישות שממש נהניתי בהם!
תודה על כך שהיתה לך סבלנות לחכות עד שאפתח!
תודה על כך שממש ממש הרגשתי כיף לשתף אותך בהרגשות שלי, כמו שהם, בלי לחשוב מה את תחשבי עלי!
תודה על כך שזיכית אותי [גם בלי שידעת, בכל מה שעברתי מאז שנפגשנו] ממש ממש להתחזק במידת הביטחון בהקב"ה!
תודה על כך שבשבוע האחרון דחית כל הזמן את שיחת הטלפון! [ככה הפרידה היתה קצת יותר קלה, כי הזמן של ספק היה ממש ממש קשה...]
תודה על כך שגרמת לי לחשוב שכל מה שהיה בהשגחה פרטית במהלך הקשר ובין לבין, זה באמת כך אפילו שבסוף כנראה שכל אחד יקים את ביתו בנפרד בע"ה בקרוב!
עברו כבר שלושה חודשים מאז הפגישה האחרונה... האמת, שחשבתי שהפעם את תצאי לי מהראש יותר מהר - כי הפעם הרבה יותר סופי... אבל זה לא כך... כל הזמן את בראש שלי... מאז הפעם הראשונה שהפסקנו כל פגישה שהיא לא איתך היא ממש ממש שוחקת וקשה, כל הזמן חושב אולי צריך לעשות הפסקה לאגור כוחות, אבל זה לא ממש עוזר...
ואם את קוראת את זה [לא נראה לי...] תדעי שכל התודות שכתבתי באמת ממש ממש התכוונתי, ושאם פעם תחשבי אחרת, אולי ארצה שננסה שוב...
ואולי בעצם כל התודות האלו צריכות להיות מופנות [גם] להקב"ה, שזיכה אותי בכל זה, וודאי שכל הדרך הזו שהוא מוליך אותי בה היא טובה לי!!
בטוח שהוא מתכנן לי מישהי שיותר מתאימה לי [וזה לא שייך אם היא תהיה יותר "טובה" ממך או לא]... וגם לך, בטוח שהוא שמתכנן לך מישהו ממש ממש מתאים לך!
נ.ב. סליחה על האורך, כתבתי ממש קצת מהמחשבות שלי....


). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.