ילדתי בן לאחר הריון לא פשוט בכלל, אני שמחה בו מאוד ומודה לה׳ כל רגע על המתנה שנתן לי.
אני מורה במקצועי וצריכה לחזור עוד חודשיים לעבודה
העבודה בתור מורה קשה ומתישה אותי אני חוזרת לבית מותשת מלאה בלחצים ודאגות ,העבודה ממשיכה עד שעת השינה שלי ללא הפסקה.
זה טלפונים של הורים שלא מבינים שיש לי חיים ומדברים שעה בטלפון, הכנת שיעורים, מבחנים קורסים מקוונים, מטלות שהמנהל נותן ערבי פעילות ועוד הרבה.
בנוסף המנהל בעל אופי שלא מרוצה אף פעם ומבקר ללא הפסקה, הגעתי למצב של פחד וחרדות ממנו מה יהיה לו להגיד לי הפעם.
בנוסף בית הספר נמצא מרחק של שעה מהבית שלי ככה שאני חוזרת בסביבות 5 לבית.
אם כל המתח הזה אני הולכת להתמודד בעוד זמן קצר ולוותר על גידולו של בני, המחשבה על זה שאני אפרד ממנו עושה לי רע כל כך כמה חיכיתי לו!!
אני מסתכלת עליו ועם דמעות בעניים.
אני יודעת שכשעבוד לא יהיה לי זמן איתו בגלל עומס מטורף בעבודה ומה הוא אשם הקטן
מצד שני אני חייבת לפרנס בעלי לא מרוויח הרבה
כרגע יכולים להסתדר אבל חושבים בעז"ה על קניית בית ומשכנתא.
אני חייבת להגיע להחלטה עוד השבוע האם לפרנס או לגדל את בני ולהקל עליי מכל המתח הנפשי
אני בטוחה שרבות הבנות כאן עמדו בלבטים דומים ולכן פונה אליכן נשים יקרות, אני אשמח שתשתפו אותי בהחלטה שלכן.
ואם יש לכן עצות אשמח לשמוע..
