נלקח מהפורום של יוסי רבין www.c-s.co.il
הוזמנתי פעם לחתונה שנערכה סמוך לביתי, אולמי "נוף ירושלים". יומיים לפני האירוע ניידות משטרה נראו סורקות את האזור. בדקתי אם שילמתי טסט ואגרת נשימה, למזלי היה בסדר עברתי ליד ניידת ולא קיבלתי דו"ח.
לפתע, משאיות ענק החלו פורקות גדרות, מחסומים, אוהלי ענק, שערים מגנטיים ומלא חמושים חמורי סבר. הם הקיפו את האולם, סוככו עליו, כל רכב שעבר התבקש למסור פרטים לאן ולמה דוקא עכשיו, כמה לחץ באוויר.
למחרת ביום החתונה, טבחים עברו שיקוף, מלצרים בדיקת רנטגן וכל מי שעבר היה חשוד. התקשרתי לחברי החתן ואמרתי לו, שמע אחי כנראה לא שילמת מע"מ סוגרים עליך באולם, אל תבוא!
זה בסדר ענה, יש אורח מאד חשוב אני לא יכול למסור פרטים. תבוא, העברנו גם את השם שלך לשב"כ.
יופי הרהרתי, עכשיו משרד שלם יושב וצוחק שאני אוהב אורז עם סחוג, לשחות בימי רביעי וחושב עכשיו על מדיניות אוהוקולומה.
הערב ירד, חיפשתי גופיה ללא חורים, לא נעים מהשיקוף. הסרתי חפטים וחגורה כדי שלא אצפצף ואפסיד מנה עיקרית במרתפי השב"כ ופסעתי רגלית.
יו כמה שוטרים, התנועה נאסרה מהצומת למטה, בדלת ביתי נשאלתי "מה שלומך?" על ידי איש עם אוזניה. על גגות הבתים צצו קני רובים, נראה לי גם מרגמות היו שם. חיפשתי עשר דקות את האולם ואז הבנתי שהגדרות המובילות כמו בלונה פארק אל יריעת בד לבנה וענקית זה בעצם האולם.
עשרות זוגות עיניים ננעצו בי, אל תסמיק לחשתי לעצמי למרות שזה קשה להשאר שליו מול אדם עם כדור בקנה. המתנות נפתחו, מי שהביא סיר פרייקס שעלול להתפוצץ בחום סומן כמפגע פוטנציאלי ומי שהביא קרש לחלות עם סכין, הוצמד אליו מאבטח אישי.
חברים שהגיעו ולא היו רשומים בידי אנשי השב"כ נאלצו לצעוד אל מסעדה קרובה.. החתן הגיע, המתח בשיאו, רגע לפני "הרי את מקודשת לי" כשאחז החתן את קופסת הטבעת קפץ עליו איש שב"כ ושאל, ארזת לבד?
מישו ביקש ממך להעביר משו למישו?
לפתע המולה, מעגלים מעגלים של מאבטחים ובאמצע פוני לבן, אהה זה אריק שרון. עשר דקות ישב האיש, שתה מבקבוק שעבר שיקוף וסינון ובמשך יומיים הבאים עוד עמלו לפרק את התפאורה החדשה שבנו לאבטחתו.
למה אני מספר לכם את כל זה?
מדינה שלימה על הרגליים, כולם נעשו פרופסורים, יודעים מה זאת אונה ימנית ושמאלית, למה אסור שיהא לחץ תוך גולגולתי ועל מה אחראי גזע המוח. כולם מנחשים או יודעים מה עובר כעת במוחו של אריאל בן ורה, גם אני.
למדנו לקח מרצח רבין, אמר לי רב מסויים. אז מי שלא הלך ואמר "קדוש קדוש" על מה שלא האמין בו, נחשד בשיתוף פעולה עם יגאל עמיר והוקע על ידי התקשורת והעם ומשרתו הייתה בסיכון גבוה. פתאום רבין נעשה קדוש, אוי למי שלא חשב ככה. ממש גזירת הרומאים.
היום, מי שיהין להרהר על "קדושתו" של אריאל בן ורה יחשב למשת"פ עם מלאך המוות. אני לשם שינוי למדתי על עוצמתו וכוחו של בורא העולם.
אין סוף מעגלי אבטחה, מיליוני דולרים מושקעים כדי לשמור על האתרוג ה"כשר" כמובן. בא בורא העולם והוכיח לכולם ולכל הפוליטיקאים: רבותי, אני הוא ה' אלוקיכם!
כולם עסוקים להבין מה עובר במוחו של שרון. מצטער, אני תקוע עדיין בלהבין מה עבר במוחו לפני חצי שנה. כיצד חשב שהוא מלך העולם ובז לדברי חכמים ורבנים שעליהם נאמר: "ולחישתן לחישת שרף" כשהגר"ע יוסף אמר: "ייתן לו ה' מכה אחת בראש שלו" עשו מזה סטנד אפ ב"ארץ נהדרת". אבל כל דברהם כגחלי אש.
נכון, גם אני מתפלל לרפואתו של אריאל בן וורה. הוא היה מצביא דגול ועשה הרבה למען המדינה. אבל יש קונה עולמו בשעה אחת ויש מאבד את עולמו באותה שעה. ענני דמעות של עם ישראל, יתומים, אלמנות ורבנים לא נעלמו עם הרוח.
שאלה אחת נותרה פתוחה מתקופת ההינתקות והיא: למה?
מעולם לא ידע אריאל בן וורה לעמוד ולהסביר לנו באופן הגיוני למה?
אני לא כתום, אין לי קרובי משפחה שפונו. אבל גם לי נותרה שאלה אחת, למה?
האמן לי אריאל בן וורה, אם היית עומד, מסביר, מציג את הצד הפלסטיני ולו את אבו מאזן שאומר "תודה, אנו נשפוך פחות דם" ולא זועק "היידה אל קוצק", אם היית מעניק קצת יותר זמן לעכל את הגזירה והזמן היה עושה את שלו כדי למצא פתרונות דיור אטרקטיביים, אזי הדמעות היו אותן דמעות הכאב אותו כאב, לא קל לראות אנשים מגורשים אל הלא נודע, אבל היינו לפחות מבינים. אנחנו בני אדם, אזרחים מותר לנו רק לדעת, למה?
אם בשביל שלא יהיו שם פיגועים, אז הבה נחזיר את כל הארץ ולא יהיו פיגועים, חובות, מחלות, מחלוקות, תאונות דרכים במדינת ישראל. כי אין מדינה כזאת.
אני קורא כעת שני פרקי תהילים, האחד שהקב"ה ישלח לך רפואה שלימה, תחזור להנהיג עם ולזכור שיש מה למעלה ממך. והשני כדי שגם הבא אחריך יזכור, יש מנהיג לעולם!
הוזמנתי פעם לחתונה שנערכה סמוך לביתי, אולמי "נוף ירושלים". יומיים לפני האירוע ניידות משטרה נראו סורקות את האזור. בדקתי אם שילמתי טסט ואגרת נשימה, למזלי היה בסדר עברתי ליד ניידת ולא קיבלתי דו"ח.
לפתע, משאיות ענק החלו פורקות גדרות, מחסומים, אוהלי ענק, שערים מגנטיים ומלא חמושים חמורי סבר. הם הקיפו את האולם, סוככו עליו, כל רכב שעבר התבקש למסור פרטים לאן ולמה דוקא עכשיו, כמה לחץ באוויר.
למחרת ביום החתונה, טבחים עברו שיקוף, מלצרים בדיקת רנטגן וכל מי שעבר היה חשוד. התקשרתי לחברי החתן ואמרתי לו, שמע אחי כנראה לא שילמת מע"מ סוגרים עליך באולם, אל תבוא!
זה בסדר ענה, יש אורח מאד חשוב אני לא יכול למסור פרטים. תבוא, העברנו גם את השם שלך לשב"כ.
יופי הרהרתי, עכשיו משרד שלם יושב וצוחק שאני אוהב אורז עם סחוג, לשחות בימי רביעי וחושב עכשיו על מדיניות אוהוקולומה.
הערב ירד, חיפשתי גופיה ללא חורים, לא נעים מהשיקוף. הסרתי חפטים וחגורה כדי שלא אצפצף ואפסיד מנה עיקרית במרתפי השב"כ ופסעתי רגלית.
יו כמה שוטרים, התנועה נאסרה מהצומת למטה, בדלת ביתי נשאלתי "מה שלומך?" על ידי איש עם אוזניה. על גגות הבתים צצו קני רובים, נראה לי גם מרגמות היו שם. חיפשתי עשר דקות את האולם ואז הבנתי שהגדרות המובילות כמו בלונה פארק אל יריעת בד לבנה וענקית זה בעצם האולם.
עשרות זוגות עיניים ננעצו בי, אל תסמיק לחשתי לעצמי למרות שזה קשה להשאר שליו מול אדם עם כדור בקנה. המתנות נפתחו, מי שהביא סיר פרייקס שעלול להתפוצץ בחום סומן כמפגע פוטנציאלי ומי שהביא קרש לחלות עם סכין, הוצמד אליו מאבטח אישי.
חברים שהגיעו ולא היו רשומים בידי אנשי השב"כ נאלצו לצעוד אל מסעדה קרובה.. החתן הגיע, המתח בשיאו, רגע לפני "הרי את מקודשת לי" כשאחז החתן את קופסת הטבעת קפץ עליו איש שב"כ ושאל, ארזת לבד?
מישו ביקש ממך להעביר משו למישו?
לפתע המולה, מעגלים מעגלים של מאבטחים ובאמצע פוני לבן, אהה זה אריק שרון. עשר דקות ישב האיש, שתה מבקבוק שעבר שיקוף וסינון ובמשך יומיים הבאים עוד עמלו לפרק את התפאורה החדשה שבנו לאבטחתו.
למה אני מספר לכם את כל זה?
מדינה שלימה על הרגליים, כולם נעשו פרופסורים, יודעים מה זאת אונה ימנית ושמאלית, למה אסור שיהא לחץ תוך גולגולתי ועל מה אחראי גזע המוח. כולם מנחשים או יודעים מה עובר כעת במוחו של אריאל בן ורה, גם אני.
למדנו לקח מרצח רבין, אמר לי רב מסויים. אז מי שלא הלך ואמר "קדוש קדוש" על מה שלא האמין בו, נחשד בשיתוף פעולה עם יגאל עמיר והוקע על ידי התקשורת והעם ומשרתו הייתה בסיכון גבוה. פתאום רבין נעשה קדוש, אוי למי שלא חשב ככה. ממש גזירת הרומאים.
היום, מי שיהין להרהר על "קדושתו" של אריאל בן ורה יחשב למשת"פ עם מלאך המוות. אני לשם שינוי למדתי על עוצמתו וכוחו של בורא העולם.
אין סוף מעגלי אבטחה, מיליוני דולרים מושקעים כדי לשמור על האתרוג ה"כשר" כמובן. בא בורא העולם והוכיח לכולם ולכל הפוליטיקאים: רבותי, אני הוא ה' אלוקיכם!
כולם עסוקים להבין מה עובר במוחו של שרון. מצטער, אני תקוע עדיין בלהבין מה עבר במוחו לפני חצי שנה. כיצד חשב שהוא מלך העולם ובז לדברי חכמים ורבנים שעליהם נאמר: "ולחישתן לחישת שרף" כשהגר"ע יוסף אמר: "ייתן לו ה' מכה אחת בראש שלו" עשו מזה סטנד אפ ב"ארץ נהדרת". אבל כל דברהם כגחלי אש.
נכון, גם אני מתפלל לרפואתו של אריאל בן וורה. הוא היה מצביא דגול ועשה הרבה למען המדינה. אבל יש קונה עולמו בשעה אחת ויש מאבד את עולמו באותה שעה. ענני דמעות של עם ישראל, יתומים, אלמנות ורבנים לא נעלמו עם הרוח.
שאלה אחת נותרה פתוחה מתקופת ההינתקות והיא: למה?
מעולם לא ידע אריאל בן וורה לעמוד ולהסביר לנו באופן הגיוני למה?
אני לא כתום, אין לי קרובי משפחה שפונו. אבל גם לי נותרה שאלה אחת, למה?
האמן לי אריאל בן וורה, אם היית עומד, מסביר, מציג את הצד הפלסטיני ולו את אבו מאזן שאומר "תודה, אנו נשפוך פחות דם" ולא זועק "היידה אל קוצק", אם היית מעניק קצת יותר זמן לעכל את הגזירה והזמן היה עושה את שלו כדי למצא פתרונות דיור אטרקטיביים, אזי הדמעות היו אותן דמעות הכאב אותו כאב, לא קל לראות אנשים מגורשים אל הלא נודע, אבל היינו לפחות מבינים. אנחנו בני אדם, אזרחים מותר לנו רק לדעת, למה?
אם בשביל שלא יהיו שם פיגועים, אז הבה נחזיר את כל הארץ ולא יהיו פיגועים, חובות, מחלות, מחלוקות, תאונות דרכים במדינת ישראל. כי אין מדינה כזאת.
אני קורא כעת שני פרקי תהילים, האחד שהקב"ה ישלח לך רפואה שלימה, תחזור להנהיג עם ולזכור שיש מה למעלה ממך. והשני כדי שגם הבא אחריך יזכור, יש מנהיג לעולם!