מישהי כתבה על זה איפהשהואשקד.
גם אני חשבתי על זה הרבה
וגם אותי זה מבלבל


כל בנא בעולם בא ממקום אחר בית אחר
יש מגזרים שונים ודעות שונות
ולכל אחד בסוף יש את הדרך שלו שבה הוא הולך כי הוא חושב שהיא הכי נכונה
ואז הוא מביא ילדים לעולם שנולדו למתיאות שאליה הוא חינך אותם
והם (בדכ) בטוחים שזו הדרך הכי טובה והכי נכונה
איפה האפשרות הזאת של הבחירה
ואיך אפשר לדעת מי תודק ומי לא
זה ככ מבלבל
אני לא יודעת איפה אני רוצה להיות ממוקמת
בזה יש דברים טובים
וגם בזה יש דברים טובים
בזה יש דברים לא טובים
וגם בזה יש דברים לא טובים
אלה צודקים ואלה טועים

חוץ מזה שלא שואלים אותי מה אני רותה להיות
קבעו לי עובדה
בלי שתהיה לי את היכולת לומר שהם טועים וזה לאמה שאני רוצה
בלי שאני אוכל לבחור ולהבין בעצמי
בלי שאני אוכל לעשות מה שבא לי כי אני חושבת שזה הדבר הנכון
בלי שאני ארגיש שאני "בוגדת" במשפחה בהורים ובעל החינוך שהעניקו לי

כשהייתי קטנה עברתי בקיצוניות ממקום אחד למקום אחר
אבל במקום האחר הזה (לא מדברת על בתוך הבית) היו דעות ככ קיצוניות לגבי משהו
וזה סתר לי דברים שכל החיים גדלתי עליהם
אמרו לי לא להפנים את זה
אבל מתישהוא זה מחלחל
ואז גם מבתוך הבית פתאום משנים תפיסה
וחוזרים אחורה ושוב מתחילים מחדש
וגם בתוך הבית עצמו אחד אומר לי ככה ואחד אומר לי ככה
אני כבר לא יודעת מה להחליט
מה טוב יותר
מה פחות
מה כדאי
מה מותר
מה אסור
מה נכון
מה לא נכון
איפה טועים
איפה צודקים

אני לא יודעת מה לבחור מה להחליט
בשלב מסויים בחיים אני צריכה להחליט
ואין לי מושג
אני מבולבלת כבר
אמנם אני לא יודעת מה להחליט
אבל אני רוצה לעשות את הבחירה הזאת בעצמי בלי שיחליטו מה לעשות
מה לחשוב
מה לרצות
עד היום ממש החליטן לי
את זה אסור לך לרצות וכו
אתם באמת חושבים שזה עובד עלי ככה?




מה לעשות ???
את באמת חושבת שמחליטים לך?בוחרת.
אז זהו טעות.
ההורים שלך יכולים להראות לך את הדרך שהם חושבים שהיא הכי טובה לתת לך תכלים כדי ללכת בה אבל דבר אחד הם לא יכולים וזה לכפות עלייך.
את בוחרת את הדרך ואת תשאי בתוצאות של הדרך.
כמדומני שכבר אמרתי לך תמשפט הזה כמה פעמים
שאלות קשות יש לך שמה.
בסוף תמיד מוצאים תתשובות השאלה מתי ואיך ואם הן בכלל נכונות.
כשחושבים על זה,בוחרת.
הטיעונים שלי בוויכוחים עם נעמה התבססו על הפסקה הזו.
שקד.

הטיעונים שלך כולם מתחברים אחד לשני בצורה ככ צפויה שכמעט תמיד אני יודעת מה יהיה הנימוק שלך

 

 

בעצם לא רק הטיעונים שלך אפי

 

בוחרת.
זה די מלחיץ אותי.




מה עוד?
לא אמור להלחיץשקד.

זה פשוט לפעמים מעלה בי גיחוך

לדוגמא

כשאני ואת מתכתבות בתור שניים שנקראות במבה ושיר ואני מתתפוצצת מצחוק כשאת זורקת איזה משפט שלא שמעתי אבל יכולתי לחתום שרק את תאמרי אותו בכזה ביטחון

אין לי בראש ואני גם לא בטוחה שדווקא שם היהשקד.

אבל היו המון כאלה

בוחרת.

נו טוב בכל זאת אני לא יכולה לשנות תאופי שלי

לא משנה כמה פצלשים יהיו לי את תכתבי משו אני אזדהה אכתוב לך והופ מה גילינו זאת את כן כן וזאת אני כן בדיוק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

()

לא מחליטים לישקד.

אבל מה ירכלו עליי כל העולם ואשתו אם אני אחליט שפתאום אני הולכת בדרך שונה ?

 

יסתכלו עלי ועל כל מי שעושה את זה בתור כפוי טובה בוגד שהולך להצתרף לאסלם או משו

(*להצטרף. מה חזרת לזה?)בוחרת.

יש לך את זה ביותר מפגר?
תפסיקי לחשוב מה אנשים חושבים עלייך הם בעצם עסוקים בזה.

אני לא מעודדת אותך לרדת מהדת שלא תביני לא נכון.
אני סולדת מחוזרים בשאלה.
ההלכה והתורה קימות הדת נותנת גדרות כדי לא לעבור על המצוות.
הדבר שניתן וראוי לשנות זה המרחק של הגדרות.
כל השאר זה סתם אחיזת עיניים. אל תיפלי לזה אפי.
אני לא מתכוונת להתאסלם ולא לחזור בשאלה אפישקד.

נכון אז יש גדרות וכל מגזר לוקח את זה לכיוון שלו

אני שואלת מה נכון

בואי אני אתן לך להבין מה עברתי

מעון עד כיתה א

ההתחלה 

אני פחות שואלת שאלות כי זה לא הגיל

אבל אני זוכרת טוב מאוד מה היה שם ומה הייתה צורת ההסתכלות של ההורים שלי

כיתה א' 

נשארים באותו מקום אבל מסבירים לי דברים חדשים שלא ידעתי

אני נשארת אותו דבר למרות הדברים שגיליתי

כיתה ב'

עוברים דירה

מגלה שמה שאמרו לי היה נכון וצריך גם להפנים את זה

אבל

לדברים האלה שהכנסו לי למוח אסור להאמין זה שקר

כיתה ג

אני כבר מורגלת לא להאמין למורות שלי ולמה שכולם אומרים לוקחת הכל בתור "פסדר מה שתגידו אבל לא אתם קובעים"

(סתם דוגמא מהכל - חבד-מלך המשיח-משיחיסטים וכו... לא אחת מהתפיסות שההיתי צריכה לשנות אבל משו שאמרו לי לא להאמין)

אני מורגלת שרק הדרך של ההורים שלי נכונה

ככה כי אני קטנה ולא שואלת שאלות

כיתה ד

עוברים דירה

מקום שונה לגמרי מנוף של רוסים חבדניקים וכלבים עברתי לנוף של חוסידים עם שטריימלים ביום ועבריינים בלילה

תפיסה כבר שונה לגמרי

וההורים שלי אומרים לי לא להקשיב כי הם טועים

כיתה ה'

כיתה ו'

זה מחלחל אני אומרת לעצמי שהם טועים אבל תוהה אם יכול להיות שההורים שלי הם אלו שטועים

כיתה ז'

ההורים שלי אומרים לי שכל מה שאמרו לי עד היום היה נכון

ואז אני צריכה לעשות שינוי מחשבתי של 3 שנים

כיתה ז סוף שנה

ההורים שלי מתנהגים כאילו הם טעו כשהם אמרו לי לשנות תפיסה

הם עדיין חושבים ככה וככה

כיתה ח'

אני מגלה עוד צורת תפיסה

אני כבר לא יודעת מה לחשוב עליה

ההורים שלי מסכימים עם צורת התפיסה הזאת

אבל היא נוגדת את זה ואת זה ואת זה

 

 

בכל אחד מהשלבים אני רגילה לשמוע כמה זה נכון וכמה זה מעוות וכמה הדרך שלנ היא בכי נכונה

אני לא צריכה שהם יכוונו אותי

אני רק רוצה לדעת מה נכון מה טוב באמת

שכשמישהו ישאל אותי מה אני אני אדע לענות לו

 

 

אני אין לי מושג עכשיו

 

 

לא אמרתי. אמרתי שתזהרי כי הגבול דק.בוחרת.

קצת לא מסכימה איתך שמה למעלה (שמה, שמה כן למעלה בדיוק לא, לא בזאת, בבפותחת. הבנת? יופי.)

אני לא חושבת שהדרך שלי היא הכי נכונה.

אני לא חושבת שיש דרך שאפשר להגדיר אותה כנכונה.

פעם היה את זה? לא.

זה נוצר במהלך השנים בגלות.

מה כן היה פעם? שבטים.

אבל זה לא הפריע לעבודת השם שלהם.

השבת בפרשה קראנו על לא תתגודדו

יש מפרשים שזה מתואר על עשיית קעקועים ויש מפרשים שזה על היווצרות קבוצות, קבוצות בעם.

החלוקה הקיימת כיום בין חרדים לדתיים לחילונים לא טובה ולא נכונה בכלל עצם העובדה שבתוך כל קבוצה יש ככ הרבה תתי קבוצות כבר מעידה שמשהו פה לא נכון

ניקח לדוגמא את החרדים

יש ליטאים ויש חסידים ובתוך החסידים יש קרליין וויזניץ ונטורי קרטא וגור וסאטמר ועוד כמה עשרות זה הגיוני? לא.

גם בדתיים.

יש ממלכתיים ויש לאומיים ויש את הקו ויש את המרכז ויש את שלומבה

יש נוער גבעות ויש את הלייט יש ככ הרבה חלוקות וקבוצות וזרמים. הגיוני? לא.

גם בחילונים.

(פה הידע שלי דל ביותר אז אני לא מבוססת על שומדבר.)

יש את האתאיסטים ויש את המסורתיים יש את שומרי יום כיפור גם פה אין נורמה שמאחדת את כולם. הגיוני? לא.

ושוב לא ושוב לא ושוב עצם העובדה שיש ככ הרבה חלוקות כבר בתוך מגזר מסוים מעידה שזה לא נכון.

אין דרך צודקת או נכונה.

ואין דרך לדעת מה כן הדרך הנכונה.

בעיתו ובזמנו כשניהיה ראויים נזכה

 

 

 

הבהרה:

זו נקודה שעלתה לי הרגע.

אין לי בסיס חוץ מהפש האחרונה.

וזה די מבולגן ולא ערוך אבל המסר פה די ברור. נכון?

ואוו לקח לי עשרים דקות+ לכתוב את זהבוחרת.


ניופיבוחרת.

עכשיו אני לא יכולה לערוך וחסרים לי דיוקים.

אני יודעת את כל זהשקד.

אז יש את הרגע שעוברים ממשהו למשהו בתוך מגזר ויש את הרגע שעוברים מהמגזר עצמו

 

 

בכל דבר יש טוב ויש לא טוב

בתור אחת שעברה הרבה מהם

ושמעה על כל אחד מהם כמה זאת הדרך הכי נכונה אין לי מושג 

מה ואיפה אני רוצה להיות

 

 

אה ו..לא לא הבנתי על מה את מדברת

כן כן למעלה שם לא לא עד הסוף כן בהתחלה 

הבנת? יופי

על זה. למה עוד אפשר לקרוא פותחת למען ד'?!בוחרת.

ולכל אחד בסוף יש את הדרך שלו שבה הוא הולך כי הוא חושב שהיא הכי נכונה
ואז הוא מביא ילדים לעולם שנולדו למציאות שאליה הוא חינך אותם
והם (בד"כ) בטוחים שזו הדרך הכי טובה והכי נכונה

 

 

 

 

 

(כן, כן תיקנתי פה שגיאות הקלדה זה בהחלט חזק ממני.)

את לא מסכימה עם זה?שקד.


במה את לא מסכימה?שקד.


חחח לא טעות אני כבר מגיבה.בוחרת.


אני מרשה לעצמי לצטט אותיבוחרת.

קצת לא מסכימה איתך שמה למעלה.

אני לא חושבת שהדרך שלי היא הכי נכונה.

אני לא חושבת שיש דרך שאפשר להגדיר אותה כנכונה.

גם אני מרשה לעצמי לצטט את עצמי ()שקד.

ולכל אחד בסוף יש את הדרך שלו שבה הוא הולך כי הוא *חושב* שהיא הכי נכונה

 

 

 

אם לא שמת לב הוספתי 2 כוכביות

שמתי לב אך הבדרכ בטוחים שבה אותי.בוחרת.


מצטערת אני לא מבינה סיניתשקד.


כנראה שגם עיברית פשוטה לאבוחרת.

שמתי לב (משמע נתתי את לבי לכך) אך (מילת קישור מקטגוריית השלילה.) ה-בדר"כ בטוחים (ציטוט שלך.) שבה (שורש ש.ב.י ((למרות שהשורשים הללו נכללים גם ביוד וגם בהא)) משמע דימוי המדמה לקיחת תשומת ((בשבילך אני כותבת צומת אבל שוין)) הלב.) אותי. (שייכות לאני)

מובן? יופי.

אהה...חיוך מתנצל...|לוחש|שקד.

לא הבנתי...

 

 

 

 

בא לך לנסח את זה אחרת???

לאבוחרת.

כשאת לא מבינה אותי את באמת לא מבינה אותי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתבת בדרכ בטוחים בנוסף לכי הוא חושב

אני התיחסתי יותר לבדרכ בטוחים.

 

או פשוט אני לא מסכימה שאנשים חושבים שהדרך שלהם היא הנכונה.

רוב האנשים אאכ הם חיים בתור בועה מסויימת (כמו מאה שערים או התנחלות ניקח לכיוון השני או ת"א) וגם בבועות האלו יש אנשים שיודעים שהדרך שלהם לא מושלמת והיא לא הכי טובה אבל כן היא הכי מתאימה להם ועפי זה הם רוצים לחנך את דורות ההמשך שלהם.

איך אני יכולה לדעת מה הכי מתאים לישקד.

בלי שהילדים שלי יצטרכו לעבור את הכל

או לפני

גם את בעלי אני אצטרך לבחור ממקום מסוים

(לא שאני מתכוונת להתחתן מחר אבל בכא)

את בכל זאת בת 14.בוחרת.

לומדים עם החיים אפי אין פה נוסחת קסם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנוסחת צורם לי בעין.

אבל בלי זה עושה פס אדום ועם זה גם צורם לי בעין.

טוב נדון בזה עוד שנתיים?שקד.


יותר 4.בוחרת.


בעקרון אני לא מסכימה עם המשפט הזה אז פירגנתי שנתייםשקד.

למה אני לא מסכימה?

כי את ההשקפה שלי להכל אני בונה עכשיו

לא עוד 4 שנים וגם לא עוד שנתיים

כן כי לחיות בסרט לקח לך 14 שנה אז זה בכללבוחרת.
נכון. עכשיו אנחנו בונות את ההשקפות שלנו וזאת הסיבה שאני לא ממשיכה בחרדי למרות שהייתי מתקבלת בקלות (מילה של פירחי) והיה יכול להיות לי טוב שמה חברתית אבל לא בחרתי בדרך אחרת. היתה לי אפשרות גם בו' וגם בז'
(בואי נומר שהאפשרות בז' קרצה לי מאוד. בנות שאני אלמד איתן שנה הבאה ככה שהיה לי יותר קל, כיתה קטנה ואיכות של מורות ...) אבל לא.
עכשיו כן. למה? כי אני יודעת שזה מה שישפיע על הדרך שלי בעתיד. מתי אני אבין אם הדרך הזו נכונה? כשאני אהיה בדיוק במעבר בין סוף 'ההתלמדות' לתחילת העבודה בעצמי.
גיל 18.
סוף יב
תחילת החיים האמיתיים.
אני גם חושבת שזה מה שהיית צריכה לעשותשקד.

אם היית נשארת עם כולם זאת בהחלט הייתה טעות 

 

מכל הבחינות

זה די חבל לי אבל עדיין (לדעתי) זה מה שהיית צריכה לעשות

בוחרת.

אין סיכוי.

הייתי עושה להם טרור את רואה אותי מקפידה שהצבע של השרוכים בנעליים יהיו בצבע של הנעל או שורדת יום בלי בלני?

שקד.

הם כאילו הולכים לעשות לי תמוות בעינויים זה נוראי!!!

 

א-אהבוחרת.

אבל כולן מצפצפות ברגע שהן מתחילות שישית סליחה י' ואז הן בחדר של הרב כל יומיים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ועכשיו שניה ברצינות.

אפי יש בנות לא משו.

תשארי כמו שאת.

את לא צריכה להשתנות משום בחינה את מושלמת בדיוק ככה.

אל תתני לשום סחף חברתי שמה לקלקל אותך.

שקד.

פסדר אפי

אני בדכ פחות נמשכת לבנות ה"לא משו"

אבל תודה

ואת זה בצורה עקיפהשקד.אחרונה


שלום פורום נטושמקפיצים נטושים

שכבר מהכותרת רואים שוצה לקום תחייה.
בקושי את עצמי אני מצחיק. שוין

אף אחד?מקפיצים נטושיםאחרונה
וואיאיזה טוב השם!

איזה חתיך הוא היה..

ונסיך כזה

רואים שיש לו מידות טובות

למה הוא לא פנה??

...איזה טוב השם!אחרונה

טוב היו ליד אנשים

אבל לא יודעת מעניין

אוף מי זה?

מהזה הפורום הזה? יש פה מישהו?אנונימי (פותח)
..איזה טוב השם!

אני שונאת אותך

אתה נטשת אותי

וחבל שנתתי בך אמון

וחבל שהקדשתי את הלילה הזה בשבילך

שביזבזתי את הזמן שלי עבורך

לקבל ממך טיפת יחס

אני כועסת עליך

ורוצה להתאבד

לא רוצה את החיים המרים האלה

אתה לא רוצה אותי

אתה מעדיף מישהי אחרת על פניי

איבדת אותי

אני הולכת מהעולם הזה

לא מעוניינת להיות פה יותר

רע לי פה

לא מוצאת את עצמי

כולם שומעים אותי

אתה מעדיף אותה על פניי

אני סוג ב

חבל שדיברתי איתך

לא הגיוני המצב הזה

שאתה תדבר איתי על אחרות

כאילו הן יותר שוות ממני

ויותר מעניינות אותך ממני.

אני כלום בשבילך

אתה לא שווה את הכאב שלי

אתה לא שווה אותי

מי שלא רוצה אותי

שילך

שונאת אותך

ביי

איכסאיזה טוב השם!

כאילו היא יותר שווה ממני

יאללה מטומטם אחד

מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל

לכו שניכם

מפגרים

שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי

מטומטם!

אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!

משחק ביאיזה טוב השם!

מטומטם!

חושב שאני כלום!

די כבר להשתמש בי כצעצוע!

אני לא הצעצוע שלך

נמאס לי מהטמטום שלך

מרגישהאיזה טוב השם!אחרונה

שירדתי הכי נמוך

אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי

יאלה. ת***** איתה מצידי

..איזה טוב השם!

החיים שלי לא יתקדמו לשום מקום

הם אף פעם לא היו נורמלים

והם גם לא יהיו

לא חווה אותם נורמלי

אני לבד בזה

אבל אחד לא יבין

ואני גם לא מבינה מה עובר עלי

ואין לזה פיתרון

I need someone to hey me

 

..איזה טוב השם!

קשה לייי

 

מרגישה לבדדד.

 

0מרגישה שהרסתי הכל.

 

אין לי כוח לזה.

לכל הסיוטים האלה.

למה הייתי חייבת להרוס

ולהגיד שהרסתי.

עכשיו באמת הרסתי.

אני לא חשובה לאף אחד.

ואני צריכה למות.

ואני ראויה רק כשאני טובה.

ונחמדה ומאמינה בטוב.

וכשלא אני גרועה.

ואי אפשר לסבול אותי.

רק כשאני בלב פתוח ובאמון יש לי מקום.

הרגשות שלי הורסים הכל.

מחריבים כל חלק טוב.

והוא לא קיבל אותי.

את ההרגשה הזאת שאמרתי לו.

וזה ציער אותי

כי מה בסה"כ רציתי. שתחבק את הרגש הזה.

ולא שזה יערער אותך גם. או יעצבן אותך. או ירחיק בנינו. את התחושה שהייתה.

 

והוא כבר התקדם.

וגם הוא.

ואני נשארתי לבד.

לא מעניינת אף אחד . לא מעוניינת באף אחד.


ואם רצית להזמין אז למה את עכשיו אומרת שלא?!
מעצבנתתתתתת

לא נשכח ולא נסלח!

..איזה טוב השם!אחרונה

אני כועסת על עצמי

ושונאת את עצמי

ומבולבלת

ולבד

ושונאת את כולם

ואותו

ואותו

נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.

..איזה טוב השם!

ספונטניות


 

באלי מרחב בטוח.


 

מה יעזור לזה?


 

מלכתחילה להגיע עם ביטחון

לדעת מה זה חברה

ואיך קורים ההתנהלויות. ולאחרים.

ליצור לעצמי זמן לעשות דברים..

איך לפרש דברים בלי לקחת קשה.

איך לא לבוא מפוחדת.

למה מגיעה מפוחדת?

להבין

שיקופים

איך לדעת איפה הוא נמצא?

אני מבינה שכן אבל גם מבינה שלא...

ואני משליכה את זה לכל דבר

שזה לא יהיה החיים היחיד..

הבעיה שבכל מקום זה יפגוש אותי בסוף

ונמאס לי ככה

זה באמת בלתי נסבל עבורי

כל הזמן בודקת מה כתבתי

ולא שלמה עם זה

באמת התעייפתי..

איך העולם עובד

הדברים האלה לא ברורים לי


 

מרחב בטוח.

מקום לרגשות שלי.


 

הימנעות

חוסר השלמה

התחרטות

הכל יבש ותקוע

לא מרוצה

חוסר שליטה

חוסר ידיעה איך עושים את זה

..איזה טוב השם!אחרונה

איכס איזה חרא של בנאדם

ודי אני עוזבת את הבית החרא הזה

לא מוכנה עוד לחיות עם הזבלים האלה

אנשים רעים 

מפלצות

עושים רע

לא שווים את הכאב שלי

ה**** הזה הוא רע

חושב רק על עצמו

לא מספיק רגיש

..איזה טוב השם!

איפה המקום שהיה לי אצלו..?

תמיד חיפשתי מקום

ומצאתי אצלו

ואיפה הוא עכשיו?

למה אחרי כל מה שהיה בנינו שכחתי?

שכחתי מה היה?

אולי נלקח ממני היכולת להרגיש חופשיה?

היכולת הכל כך בסיסית הזאת

שהייתי זקוקה לה כמו מים

וכשזה נלקח, נשמטת לי הקרקע

ואני מנסה , באמת מנסה

להיאחז במה שיש

להתקרב ..

אבל איפה אתה?

אתה כאן?

חסרה לי כל כך ההרגשה הבטוחה

שאתה איתי

ויש לי מקום.

אצלך.

ואני לא צריכה לרדוף אחריו, זה מגיע אלי.. בשעה קבועה.. זה בידיים גם שלך..

ועכשיו זה די בידיים שלי

ואני לבד לא מצליחה

קודם כל כי לא יודעת מה אתה מרגיש ורוצה ומונח

וגם לא רוצה לאבד הכל

אז לא משתפת

כדי שלא תתעשת ותבין את סדר הגודל.

ואני תלויה באוויר

מחכה שמישהו ייתן לי להיות לקרקע

לעמוד יציבה ובטוחה

כי קשה ככה

לא לדעת איפה את מונחת

ואת כל כך רוצה להיות מונחת אצלו

זה קשה ככה

בלי לדעת

ואת מנסה

אבל על מה זה נופל

לאן החץ מגיע

כל פעם מחדש 

אולי יעניין אותך