באמצע לכתוב מכתב טעון ריגשית מאוווד ודייי אין לי כוח!!!
למה אני צריכה לבכות באמצע?!? למה הדמעות יוצאות?! מי ביקש מהם. מספיק רע גם בלעדיהם
הפסקתי כבר פעמים באמצע ומתלבטת האם בסופו של דבר להביא באמת למי שתכננתי או שמא לשמור לעצמי.
אוף!!!
#משיח_וזהו
באמצע לכתוב מכתב טעון ריגשית מאוווד ודייי אין לי כוח!!!
למה אני צריכה לבכות באמצע?!? למה הדמעות יוצאות?! מי ביקש מהם. מספיק רע גם בלעדיהם
הפסקתי כבר פעמים באמצע ומתלבטת האם בסופו של דבר להביא באמת למי שתכננתי או שמא לשמור לעצמי.
אוף!!!
#משיח_וזהו
שעות של אמת.לבכות זה טוב.
זה משחרר.
כמה אפשר כבר לבכות?!
רוצה מעשים. ![]()
שעות של אמת.אחרונהאולי לשטוף פנים? להתרענן קצת?
בגל הזה.
אז רקקקק אם אתם אמיתיים ווקשה עידוד מילה טובה וכו גם לא קשורה יעודד![]()
![]()
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)