(טוב, בערך)
פסידוניתאני חושבת שהמשמעות קרובה יותר לשלי
עקרונית, עקב השעה גם קשה לי לרדת לעומק הדברים ולהגיב תגובה נורמאלית.
יש אנשים בעולם
מאחורי המסך
עם לב
ורגש
וסגנון אישי
תורני
דתי
וכללי
משלהם
שונה מסתבר משלך ומעוד כמה
אז אם אנחנו שונים
מה אתה ומטיף על הדרך השונה שלנו?!
הצורה גם שהוא עשה את זה-איייכ
פשוט איכ
לא עשה לי חשק לחשוב על התקרבות ה' ואנאערף
יש דרך לעשות דברים כאלה
ויש אנשים שיכולים לעשות את זה
מסתבר שנחמיה וחוני ואתה ומאיר וכולכם בעצם
לא האנשים האלה
מצטערת.(אמרתם שמותר להגיד מה שבא לחי להגיד? הנה אמרתי..איך אמרת @נחמיה 17 ?? תאכלו כאפות)
ואם לקחת את זה אישי- אז סליחה.
אם הייתי רוצה להטיף לך אז יש היום שיחה אישית ברוך ה'. וגם זה הייתי עושה בדרך שתרומם את שנינו ולא חלילה תיצור שנאה.
הטפת ועוד איך
באת ממקום יעני גבוהה יותר ומתנשא
שיוצאים נגד ההורים שלהם או נגד ה-אנא עארף מה שלהם..
אבל אני לא אצא עליהם, כי וואלה- עניין שלהם.
אבל הם גם לא יצאו על מישו מהפורום, מבין?
גם בכיתה- אם מישהי תגיד משו על אמא שלה ותצא עליה- אני לא אסכים איתה (וכן, יצא לי גם להגיד פעם- תירגעו, היא בכל זאת אמא שלה.)
וגם אם יהיה דיון נורמאלי וכנה על משהו מסוים- אם מישהי תגיד שהיא לא מסכימה- אז בסדר. שתגיד את דעתה- בכיף, זורם. (גם כאלו דברים כבר קרו.)
אבל אם היא תצא בצורה מגעילה, וסליחה- אבל אתה יצאת בצורה מגעילה מאד- אז אני אכעס. אני אגיב על זה.
שוב, אם היית כותב תגובה רצינית יותר- על מה דעתך בקטע הזה- בלי לקרוא לכל מי שלא כמוך סתומים וחילונים וכופרים וכו וכו ככיד הדמיון הטובה- אולי אפילו הייתי מסכימה איתך. כי ברעיון אני גם נגד זה. אבל בצורה שכתבת0- ממש לא. ממש ממש לא.
אני אמרתי (בפתיחה אז)
"כאשנים פה סתומים" התכונתי כללי. גם בפורום אבל גם כללי.
לא קראתי לאף'חד חילוני או כופר או משהו.
ואני אשמח אחרי כ"כ הרבה תגובות הסבר אנשים יקראו אותם לפני שיגיבו מהרושם האראשוני שיש להם מאיזה שרשור ב1 בלילה
תגובה רצינית. ראה ערך השעה.
אבל אני דיי בטוחה שהבנתי לפני שהגבתי.
אל תקח קשה...
בעניין פלוני כנ"ל לגביי פה
וכן
אני יכולה להגיד על עצמי שיש לי כבוד לרבנים
רמבמיסט ממש לא יצא נגדך.
אולי תנסי לקרוא בזמן שאת םחות םגועה ועייפה?
@רמבמיסט בנשמה אני באמת עייפה
וכן הקטע הזה עצבן אותי רצחח
מלעשות?!
אז אני באמת לא בקטע לפגוע בך
ובאת בטוב-סחטיין על זה
מתנצלת. אל תיקח אישית
אני באמת עייפה וגמורה
נוצת זהבמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
