1.שתיהם עוברות עברה 

2.אם היא לא תוכל לקום אז כן (כמובן אם יש עוד נשים לידי אז עדיף שהם אבל אתה זה גם בסדר)כי זה 1.לא מגע של חיבה 2.כי הרב שלי אמר(הרב דב ליאור\הרב טל)3.להשאיר אותה ככה ? 

אני רק רוצה לומר... מובן לך ששתיהן לא מתלבשות צנוע? נכון?!?!

גם אם היא עם חולצה ארוכה... אבל מושכת את העין (אדום זוהר עם נצנצים ופייטים) היא ממש לא מתלבשת צנוע!!!

שרשרת בגוגל של הפרצוף שלי מזהב נוצץ כמו לאיודע מה לא צנועה!!!

ויש את מה שברור.. ש...חצאית שהיא סנטימטר מתחת לברך לא צנועה (אמנם לא צנועה, אבל ביננו... יותר טובה ממה שהולך היום ברחוב. כן, גם בנוער הדתי) וחולצה קצרה לא צנועה.

אין לי מושג מהזה תנכיות.

ביננו... שתיהן לא יראו בעיני דתיות... אבל מה? אני יודע קצת דברים.. ויש לי שמץ (לא יותר מזה.. רק שמץ) של מושג כמה קשה להשיג בגדים צנועים.. כי יש חצאית ממש יפה שהיא טיפה מעל הברך.. אני לא ממהר לשפוט ולהאשים. היצר הוא דבר חזק.. וכן.. גם אני נכנע לצערי. כנראה שגם היא.

אז כן.. שתיהן לא יראו בעיני דתיות.. אבל כנראה שאני יותר אעריך את השניה.

2. ככ הייתי רוצה.. הייתי נשאר שם. לוודא שהיא תקום, לעזור איך שאני יכול בתור בן. אבל אני לא עומד לגעת בה ולהרים אותה... אני די בטוח שזה לא מה שה' רוצה שאני אעשה.. הוא כנראה רוצה שאני אחפש מישי שתעזור לה, או אולי סתם לדבר איתה שתירגע קצת ותקום מעצמה.

1. שניהן לא אדיאלי ולא צנוע. ובאמת באמת באמת שאני לא אחשוב על אחת שהיא יותר דוסית לפי לבוש. כי אני מכיר בנות שהולכות עם חצאית בדיוק בברך או אפילו טיפה מעל לפעמים, והן באמת דוסות. ולעומ"ז בנות שבדיוק ההפך.

2. ווואי לוידע...אני צריך לברר מה ההלכה במקרה הזה ולפי זה אני אנהג

אי אפשר רק מתיאור לענות.

זה לגמרי מראה כללי, בהתאם לחברה ובהתאם לסיטואציה.

אם מישהי א. תלך כמו שהיא הולכת בחרה החסידית היא תחשב ממש ממש לא דוסה,

מצד שני אם אותה אישה ממש תלך בחרה חרדית לאומית היא תחשב לגמרי בסדר.

אותו דבר בדוגמא השניה שהבאת, אם זאת עם החצאית נפנף תלך ככה בחברה של המור היא ממש לא תחשב דוסה,

מצד שני אם היא תלך ככה בחברה שמקובל ללכת כככה, אז זה לגמרי בסדר.

בקיצור, תלוי.

שהצניעות משתנה מחברה לחברה , שבחברה מסויימת היא תיחשב צנועה ובשנייה לא . 

אחח זה כלכך עצוב . 

על חולצה קצרה זה ודאי לא צנוע..

אני לא מדבר על גרביים למשל... או על חברה שבה כולן מקפידות על שרוול ארוך ולא 3/4...

שזה משו אחר

וזה מעצבן אותי שבחברה מסוימת גם ללכת עם חצי מטפחת ומכנס זה בסדר גמור , או ללכת בלי גרביים (שכן, לרובנו זה הלכה) זה מותר כי זה הסביבה .. ואני אישית שמעתי מהרב שלי באולפנא שמקלים בצניעות בגלל הסביבה. 

1. אני לא יכול להגדיר מישהו בלי שאני מכיר אותו

2.אם היא באמת צריכה אז אני יעזור ואם לא אז לא (כנ"ל בנים)

1. מה שכתוב בהלכה כיותר נכון.. 

2. אני חושב שאם אף אחת בסביבה הקרובה לא יכולה לסייע, מותר הלכתית לעזור לה, בקצרה ולעניין. אבל שוב, צריך לבדוק הלכה.

1- לא רואה הבדל זו לא בצניעות וזו לא בצניעות. אני אתייחס אל הראשונה שונה, כי היא עושה את זה במחשבה שזה בסדר אבל פספסה עניין....

2- לא מצליחה לקום בגיל כזה? נניח שזו המציאות.. ברור שעוזר! מה, אני חסיד שוטה?! (וכבר קרה מקרה)

אני חושבת ששתיים לא האידיאל ושנזכה כולנו להגיע לאידיאל

לאחרונה היה לי דיון על זה.

בעיניי- צניעות זה ללכת באורך שההלכה מורה לנו, צניעות זה ללכת עם בגדים לא נוצצים ומושכים את העין (זה לא סותר שיהיו יפים, כן? לא צריך ללבוש סחבות בשביל להיות צנועה..) צניעות זה לא לדבר בקולי קולות ככה שכל הרחוב ישמע ויסתכל (במקרה של אולפניזם מוצהר- אם פגשת חברה במפתיע אחרי יום ורבע שלא ראית אותה מסתמא שתצרחו מקצה רחוב לקצהו לא דיברתי על מצב כזה, לזה אנשים בד"כ פחות מתייחסים.. אבל גם..) צניעות זה לא לצחוק עם בנים צניעות זה לשים לב שכשאת הולכת, יושבת ומדברת זה בצורה מכובדת וצנועה,צניעות זה להשאיר את העניינים שיפה להם השתיקה בשקט (ולא חושבת שצריך לפרט..), צניעות זה לזכור שאת בת של מלך ואת מייצגת משהו.

זה בעיניי.

אז לא- שתיהן לא הולכות צנוע. מי עדיפה בעיניי? האמת שהשניה, נראה לי פחות מושכת תשומת לב, אבל גם היא לא צנועה.

סליחה על אורך התגובה.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות