דרכים פרקטיות...איך אומרים-במשחק הזה אין חוקים.

אני אגיד לפחות איך אני משתדלת לעבוד את ה' בשמחה... אז..

1- להציב מטרות בעבודת ה'- לדוגמה לקחתי על עצמי בשנה שהייתה לעבור לטלפון כשר, ללמוד כל יום רבע שעה תורה, להשתדל לא לאמר לשון הרע, להתנדב וכו... באמת שזה כל כך מספק לעמוד במטרות שאת מציבה לעצמך, ולהוכיח לעצמך שאת יכולה לעשות דברים שהרבה לא מסוגלים.. ומטרה זה דבר מדהים, כי ברגע שמציבים מטרות ויש שאיפות יותר קל להתקדם, ולהיות עם "רעל בעניים"..

2-לחשוב!! לעצור ולהתבונן בעולם, בשמיים, בטבע, בנוף, בעצמך, לראות כמה נפלאות הקב"ה עשה בעולם הזה, וכמה טובות הוא עשה איתך, עצם העובדה שאנחנו כאן בארץ ישראל, אנשים חלמו ונלחמו להיות כאן, ויש לנו זכות ענקית להיות פה!! ועוד טובות רבות: אוכל, משפחה, בריאות וכו... תעריכו את זה ותודו על זה יום יום!

3- מוזיקה!!! אחת הדרכים הכי עיקריות שלי לפחות בעבודת ה' זה מוזיקה!! אם זה לנגן, לשמוע שירים, סתם לרקוד עם עצמי, או הרקדות באולפנה, זה דבר שמעורר את הנשמה והלב ועוזר לי להתקרב לה'!! 

4- תורה!! לא אפרט יותר מידי, אני אתן ציטוט משיר של ישי ריבו: "והיא הדרך והיא האושר"....

בהצלחה לכולם בעבודת ה'

האמת, שכמו שכבר אמרו פה, בעבודת ה' אין חוקים. כל אחד צריך למצוא את הנקודה הפנימית הייחודית לו.

לענ"ד, כדי לזכות לשמחה כמו ששאלת, צריך להתסכל על העולם בעין טובה. לדון כל אחד לכף זכות. לחייך. להיות בשמחה כפשוטו- זה לא אומר לקפוץ ולדלג ברחובה של עיר. זה אומר להיות במציאות פנימית של שמחה.

אבל שוב, אין כאן חוקים. זה הרבה עמל ולימוד.

בהצלחה גדולה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....