אהלן...
תקשיב אח שלי - זה קצת ארוך - אבל שווה!! ב-א-מ-ת שזה שווה!
תקרא , בעז"ה אחרי זה אתה תרגיש שינוי...

---------------------------------------------

"בוא להתפלל"
"לא רוצה"
"למה?"
"למה כן? לא מרגיש כלום חוץ מזה שאני מדבר ל - כלום...."
כך הולכים הדברים היום.

ת'כלס - אני מבין אותו! כך הוא אומר לעצמו -
שאני אקרא , אדבר בקולו , כל יום , ועוד.....מילא כל יום טקסט חדש , אבל תמיד אותם הדברים - מה אני משועמם?
אתה אומר לי שאני אתחבר אליו? אהנה ממנו? no way...

לשבת על ספר לקרוא אותו שאמור להיות "שיא היפה" אני משתעמם...
כל שכן שמזה , שאני לא מבין מה רוצים ממני אני משתעמם...

אוקי. עד כאן דבריו מובנים. אדם שיבוא מבחוץ , שלא מבין מה זה תפילה
 - יגיד לבחור הזה -"וואלה אחי , צודק. עזוב אותך להתפלל...בזבוז זמן..."

אז ככה - קודם כל בשבילנו - נבין מה זו "תפילה" -
למה היא חוברה? מה המטרה בה? מה רוצים ממנו? ו...אז , אחרי שנבין
מה זו התפילה נגש לענין של "איך מתחברים לתפילה" - כי לפני שרוצים
להתחתן - צריך להבין וללמוד מה זה אומר "להתחתן" ורק אז - אם האדם
מה זה "להתחתן" אפשר להמשיך לשלב הבא - להרגיש את החתונה , או במילים
פשוטות "להתחתן".

אז ככה - בוא נגיד כשמישו נותן לך מתנה , אתה תרגיש צורך להודות לו.
להודות לו על המתנה ש...הוא לא חייב לתת לך. כשזה היה כל יום - כל יום מישו
נותן לך מיליון דולר , אם לא חצי יום היית מודה לו - אז...רבע יום היית יושב לו על
המוח ואומר לו "תודה , אתה ממש עוזר לי" ומברך אותו בכל הברכות שבעולם.
ה' כל יום נותן לנו מתנה. מתנה מאוד גדולה. התפילה היא ה"עבודה שבלב" שלנו
לפני ה' - התפילה היא ה...הודאה לנו לה' שנותן לנו ה-כ-ל.
התפילה מחולקת לשלוש קטגוריות - שבח , בקשה , הודאה.
הודאה מובן למה - הוא נותן לנו אנחנו מודים לו.
שבח - משבחים אותו על זה שהוא נותן לנו. בדיוק כמו שהיינו עושים לבשר ודם
שהיה נותן לנו - היינו משבחים אותו שהוא "רחמן , נדבן" וכו' , כך גם לה' אנחנו משבחים
על המתנה שאנו מקבלים ממנו.
בקשה - עני , שאין לו כלום חוץ ממה שבעל הבית נותן לו - מבקש מהאדון - "תן לי" - בן שאין לו כלום חוץ ממה שאביו נותן לו , ואם לא יתן לו אביו - לא יהיה לבן - מבקש מהאב "תן לי".
כך אנחנו שבלעדי ה' אנחנו עפר - אפילו לא , אנחנו כלום...מבקשים מה' , תן לנו. אתה אבא שלנו. בלעדייך אנחנו כלום. אלו שלושת הדברים שיש בתפילה - ככה שעל פניו - זה נראה מאוד הגיוני להתפלל.

חוץ מדברים אלו יש עוד דבר חשוב ש....בלי התפילה אין לנו אותו.
והוא? ה"כיף" ה "הנאה" שלנו מהמתנה.
שאני מתפלל וזוכר ש - בלי הנתינה של ה' - אין לי כלום - ממילא אני יותר נהנה מהמתנה.
ככל שההכרה שלי במתנה שהיא נצרכת לי - ההנאה שלי ממנה יותר גדולה.
כשאני מכיר , מתבונן במתנה שנתן לי ה' - אני מכיר בזה שמה היה קורה אם
לא היה לי את המתנה... - ואיזה כיף שיש לי את המתנה. ההכרה הזו מביאה לי הנאה יותר גדולה מהמתנה. ממה ההיית יותר נהנת? מחולצה או ממשחק ילדים? ברור שמחולצה.
אבל...זה עלה אותו המחיר - אבל כאן אתה מבין שזה נצרך לך - החולצה , אני צריך אותה.
לעומת זאת - המשחק לא נחוץ לך. אתה מכיר בזה שהחולצה נצרכת לך וממילא , ההנאה
שלך ממנה יותר גדולה מאשר דבר שאתה לא מכיר בו שהוא נצרך לך. העצירה הזו ,
ההתבוננות הזו - עשתה לך הרגשה טובה.
עד לכאן - מובן ביותר שהתפילה זה דבר הגיוני. דבר שכל אדם שהיה מבין אותו -
היה עושה אותו.

מכאן נובע בעצם - מטרת התפילה שהיא - התבטלות לפני ה'. להרגיש שבלעדיו אני כלום.
כי....באמת כך המצב. אם הוא לא היה נותן לי את המתנה. לא הייתי כאן.
לכן - הואיל ואני תלוי בו , אני מתבטלת לפניו - מודה לו , משבח אותו , מכיר בטובות שהוא עושה כלפי , מבקש ממנו - כי אני נהנת מנתינתו.
זו היא מטרת התפילה - להרגיש - הוא מעלי - האדון שלי - ובלעדיו באמת אני כלום.

אוקי. הבנו מה מטרת התפילה ולמה בעצם להתפלל...
אבל...ת'כלס - לא. זה לא עובד. אני מבים את הקטע של מה זה "להתחתן"
הבנתי הכל. אבל...לא מצליח להרגיש שאני....מתחתן. לא. זה לא זז.
נכון. זו אחת הבעיות כיום ביהדות - עושים את דברי ה' , אבל לא מרגישים אותם.
במצות תפילה - יש שני מצוות - "חובת הגוף" ו - "חובת הלבבות".
את חובת הגוף - כל מי שיש לו שכל בריא בקודקודו מקיים אותו נפלא -
ממלמל בשפתיו , מוציא את המילים בפה , עומד בשמונה עשרה ו...מזיז את הגוף.
אבל כל זה נועד לנו בכדי לקיים , לעורר ולהרגיש את -
חובת הלבבות - שהתפילה תצא מהלב. שנרגיש ממש את התפילה.
נתבטל לפניו ממש ברגש , בשכל ו....ב"אני" העצמי שלי.
אבל....זה קשה. קשה להפעיל את הלב. יש מליון דברים שמשחים את הלב ,
וגם סתם ככה...מאוד קשה לקיים את "חובת הלבבות"...

נעצור רגע. אנחנו הרי כן רוצים להתפלל מהלב. כי...הבנו מה משמעות ה"תפילה".
הבנו את התפילה בשכל , הבעיה זה הרגש.
ננסה לפתור את הבעיה -
כשאני "נכנס" לטקסט , מאוד קשה לי להמשיך כי....קראתי את זה אתמול.
ולכן , זה נהיה מאוד משעמם והלב....אי שם ב...מה קרה היום בביצפר...
יש תמיד את אותו הנוסח. למה? בכדי שנוכל לבקש על מכלול הדברים שאנחנו צריכים
ובכדי שנוכל לכוון יותר.
דבר זה לא מונע מאיתנו לקיים , כעת - בשעת תפילת שמונה עשרה "שיחת נפש" עם ה'.
כן...ככה כפשוטו לפתוח איתו שיחה מענינת...כל יום שיחה חדשה , לברך אותו על הדברים
החדשים שקראו לנו היום...על הבעיות שלנו - לשפוך לפניו - קיצר - להרגיש אותו.
אנו , בתור בני אדם הרבה יותר מתחברים לשיחה פתוחה מאשר לטקסט סגור.
שאנחנו סתם כך ברחוב - חושבים על אבא ושואלים אותו - הא? למה ככה?
פתאום אנחנו מרגישים שזה כן יוצא לנו מהלב...אנל בתפילה , כלום. תקוע.
הפיתרון הוא לקחת את ה"תפילה" - את הטקסט ו....לפתח אותו לדיבור.
דיבור במחשבה , פתוח , שיחת נפש עם ה'.
כשאני אומר "ברוך אתה ה'" - אני לא אחשוב "כן , ה' אתה ברוך...יאלה...אפשר להמשיך"
אלא - ברוך אתה ה' - אתה ברוך - אתה נותן לי....כן , את ההצלחה בבחינה היום -
אתה ברוך על זה. זוכר שדודה שלי ניצלה מהניתוח - בעזרתך - עזרת לה. תודה ה' אתה 
רחמן...תודה לך.
ה' , תוכל בבקשה לחזק אותי. "השיבנו" - תראה , תראה איזה כאב יש לי על האלה שהתרחקו ממך - ה'...תשיב אותם. זוכר את ההוא שדיברתי איתו על התשובה - הוא מחכה לך.
"ראה נא..." - תראה ה' , רק היום נהרגו חיילים - למה? בבקשה , תשמור עליהם ,
תראה כמה הם שומרים על הארץ הקדושה שלנו שלך.
חבר שלי. ה' - מה איתה? תרפא אותה. תראה כמה היא סובלת...."רפאנו".
"ניסך ונפלאותיך שבכל עת ועת" - אני נושם עכשיו. תודה ה'...אני מודה לך.
כך התפילה נהיית ממש כמו שיחה ולא כמו "טקטס" סגור ומשעמם.
כך התפילה נהיית מענינת ולא משעממת. מהלב ולא רק מהגוף. כך מרגישים את ה'.

יש עוד דבר חשוב - כל שניה , להגיד אני אמשיך להסתכל בסידור עוד שניה...
עוד שניה....עוד שניה...ועוד אחת בלבד....זה נותן כח להמשיך. כח לדבר.

תרא אחי , בהתחלה , זה ממש יהיה קשה. ממש. כי...
הורגלנו כבר להתפלל רגיל , בלי הרבה כוונה.
לכן - קח עלייך בנתיים ברכה אחת. רק אחת , שבה אתה אומר לעצמך -
על הברכה הזו אני לא מוותר בחיים. בה אני חייב לשחנ"ש עם ה'.
שאר התפילה? אם תצליח - תצליח...
אבל בברכה הזו - אני ח-י-י-ב להתכוון. רק בה , רק באחת - היא שלי.
תבחר אחת , מה שבא לך - ותתחיל להתקדם.
לא מחר , לא מחרותיים - היום!! כבר מהתפילה הבאה שלך.
אם לא הצלחת - לא נורא. אל תישבר. תנס שוב , שוב ושוב.
ככה - לאט לאט , תשתדל , תתקדמ - ה' יעזור לך ו....
אתה ממש תהנה מהתפילה , הנשמה שלך תקבל את ה"אוכל" המגיע לה.
אתה ממש תרגיש את ה'. איזה כיף!!


מקוה שקצת עזרתי.
"הבא ליטהר - מסיעין בידו"
המון המון בהצלחה!!

חודש מלא שמחה בעז"ה!!

ויש לי משו להוסיף..

כשאדם לא מצליח ממש להבין את המושג "תפילה" אז הרבה יותר קשה..

התפילה מתחילה.

 אנחנו עומדים לפני ה' ומתפללים. על מה?

על המבחן במתמטיקה שיהיה מחר, על הטסט בשבוע הבא, על סבתא שלא מרגישה

טוב כ"כ בזמן האחרון...

'ה' שפתי תפתח'. רגע, מה הן הבקשות העתיקות האלה? 'תקע שופר', 'על הצדיקים',

'ולירושלים עירך'. איך זה קשור אליי?

לא מספיק רק לבנות בתוכי קשר וחיבור לה'. הבנייה הזאת נותנת לי רק

את הכיוון, אל מי להתפלל. אולם יש עוד משהו שצריך להיבנות בתוכנו: על מה אני מתפלל.

מה תוכן הבקשות שלי.

כדי שהתפילה לא תיהיה מהשפה ולחוץ עלינו להתאמץ, עלינו לעבוד על עצמינו

שאת הבקשות הללו אנחנו נזעק ונכאב מבפנים, מתוכינו. עלינו לבנות הזדהות

מוחלטת עם הערכים המרוממים של התפילה ולחיות אותם.

צריך להגיע למצב שבו אני והתפילה- אחד הם. שהתוכן של התפילה לא

יהיה לי זר ומנוכר. כשאני מתפלל על גאולת ישראל זה לא משהו מנותק

ממני שמדבר על איזו מציאות רחוקה. אנחנו צכים להבין מה זאת גאולה,

למה צריך גאולה ואיך מביאים אותה, וכך איך הגאולה הכללית נוגעת בי וגאולת גם אותי.

כשאנו מבקשים על על בניין ירושלים צריך להכאיב לנו. זה ששועלים מהלכים על הר הבית

זו מציאות שאסור לי להשאר בשלוות נפש מולה. ירושלים צריכה להיות חשובה לנו.

לכן צריך ללמוד כדי להבין את הבקשות והשאיפות בתפילה ולחיות אותן.

אומנם זו עבודה גדולה, אך אפילו הבנה קטנה גורמת שהתפילה תיעשה

באמת בעלת ערך בשבילי, מחיה מרוממת..

באמת כשיודעים יותר על מה מבקשים..

על מה מתפללים.. ככה הרבה יותר קל להתפלל..

רק משו מאוד חשוב אסור לנו להתנתק מהתפילה.. גם כשממש קשה להתרכז, להבין..

אסור להפסיק להתפלל.. אח"כ זה בה בהפוכה!!

רשף, ב"הצלחה

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.