טוב. אז ככה. אשמח שתעזרו.בוערת לא"י!!!
מה עושים אם בכלל בכלל אין לי כח לחזור ללימודים?
אני שונאת את האולפנה. שונאת את ההנהלה. שונאת את המורות.
אני כן מתגעגעת לחברות, אבל פשוט לא מרגישה שזה שווה את זה...
אין לי כח לזה!
אני ממש אוהבת את החברות שלי. אבל את האולפנה פשוט לא! את המוסד, את ההנהלה, את התנאים.
האיכות הגרועה של הפנימייה והאוכל וכו' לא מוסיפה לעניין.
אוף. לא רוצה.
אשמח לעזרה.
האמת שאני לא ממש יודעת מה לומר...אהבת ישראל!!

אבל תדעי שקראתי ואני ממש מבינה!

הלוואי שיהיה השנה טוב יותר!

בהצלחה!!!

בהצלחה! אהבת ישראל!!


מה?טייבי

לםםוןחלןחאויי אני לא יודעת על מה אתם מדברים??? אולי מישהי פו תסביר! לי!חושב מטורלל

אויירגע שלם

אני ממש מצטערת בשבילך...עצוב

יש לי חברה שמצאת במצב דומה, היא שונאת את הבית ספר, המורות, האווירה, אפילו את החברות לכיתה שלנו היא שונאת, כי הרבה בנות נחשבות ל"חננות", "דוסות", בשבילה, אני אישית חולה על האולפנה, היא פשוט מאוד לא דוסית ובכלל לא בקטע של שיחות, תפילות הרקדות וכאלו... אבל היא מקרה נדיר נעזוב את זה..

קודם כל אני חושבת שכדאי לפתוח דף חדש, לתת עוד הזדמנות למקום, אולי קצת לנסות לראות את הטוב, גם הרבה תפילות לה' שיעזור לך להצליח ולהתקדם.... אולי מי יודע מצבך ישתפר ותהני יותר..

ואם כל זה פחות עוזר לך, אולי תשכלי לעבור למוסד לימודים אחר, בשנה הבאה...

אני באמת מאחלת לך המון המון הצלחה בכל מה שתעשי, ושה' יעזור לך להתמודד ולהצליחחיוך

תודה.בוערת לא"י!!!
האמת שאצלי זה ממש בא מציפיות גדולות מהאולפנה, ואז גיליתי שהכל לא ממש ורוד...
גם בגלל שינוי תפיסת עולם שלי, שכל כך מנוגדת לאולפנה פשוט בהכל. היתה שנה מסעירה וקרו כל כך הרבה דברים שפשוט עיצבנו אותי.
גם מזה שהיתה לי מורה פשוט לא לעניין. חושבת שהיא עוזרת והיא לא, חושבת שעושה טוב ולא.
וגם מזה שחשבתי שהאולפנה דוסית והיא לא ממש.
כאילו היא כן. אבל לא הכי בעולם.
לעבור אולפנה זה ממש לא לעניין, גם בגלל ההורים, וגם בגלל שפשוט אין עוד אולפנה שמתאימה לי.
אני מנסה לשנות קצת גישה, אבל פשוט לא הולך.
בכל מקרה תודה.
נכון..רגע שלם

שמצפים יותר מידי, יש סיכוי יותר גדול להתאכזב...

אני אישית באתי לאולפנה בלי הרבה ציפיות, זרמתי, התחברתי...

אבל זה גם תלוי באופי, אני אישית יכולה להסתגל לכמעט כל מקום שאני אלך.

אבל הכי חשוב זה אופטימיות ועיין טובה!! תנסי כמה שאת יכולה שהשנה הזאת תהיה בשבילך משמעותית וכייפית... תעזרי לעצמך!חיוך גדול

משתדלת...בוערת לא"י!!!
בשגרה של לימודים אני בדר"כ לא ממש חושבת על זה, ופתאום אני עוצרת את עצמי ואומרת, אימאלה מה אני עושה באולפנה הזאת בכלל? ברור שיש דברים טובים.
אני ממש משתדלת לראות אותם ולא את הרע, אבל לפעמים זה קשה.
אני ממש מנסה.
עכשיו אני עולה לשביעית ויש לי הרגשה שזה יהיה לי עוד יותר קשה, כי השנה הזאת מטבעה היא קשה ומתישה.
לפעמים גם מה שמפיל אאתי זה הטכני, לימודים קשים, שהתנאים בפנימייה לא משהו וכו'...
אז אני ממש מקווה שיהיה טוב.
מתפללת לה' יתברך שייתן לי כח.
אמן ואמןרגע שלם

מחזיקה לך אצבעות!!

תודה נשמה!בוערת לא"י!!!
הייעברי אנכי
גם אותי הישיבה ממש מעצבנת.
שמים מקצועות קודש בעדיפות שנייה בעוד שפיזיקה מתמטיקה ואנגלית בעדיפות ראשונה.
והעיקר חופרים על זה שאנחנו ישיבה איכותית והכל.
את רוב המורים אני אוהב, את ההנהלה לא (לאיודע איך זה אצלך).
בכלל לכל הקטע של הלימודים אין לי עצבים, בשביל מה? למה אני צריך אתזה? למה לא כל תלמיד יכול לבחור לעצמו מסגרת שתתאים לו?
ועכשיו גם ההורים יחפרו לי. אתה כיתה יא בלה בלה בלה. בגרות. שטויותים. חפירות. אין לי כח לזה.

מה עושים? שאלה טובה.
סובלים מהרע, מנסים לקחת את הטוב ולהעצים אותו. (בדוגמא שלי - לקחת את השיעור גמרא ולהכניס לעצמי לתודעה שהוא עיקר היום. כל השאר סתם חופרים בשכל..)
בהצלחה
חבל .. אולי תצליח לשכנע את ההורים .לטובה
יש ישיבות שנשמע שיותר מתאימות לך. שהקודש שם העיקר ולא החול והבגרויות. יש גם שם בגרויות אבל פחות הדגש. ב"הצלחה!
עוברים אולפנה או עוברים לחינוך ביתילטובה
או אקסטרני עושים בגרויות.. חוץ מזה חובה 10 שנות לימוד. יותר לא חובה. לא רשמת לאיזה כיתה אתה עולה.. ב"הצלחה!
לא שייך בכלל, במקרה שלי.בוערת לא"י!!!
אין סיכוי שאני עוברת לאקסטרני כי יש לזה המון השלכות שאני לא רוצה.
חינוך ביתי כנ"ל. חוץ מזה שלא יהיה מי שילמד אותי בבית.
לעבור אולפנה, אני לא מכירה אולפנה שמתאימה לי, וחוץ מזה אני צריכה להיות קרובה לבית ואולפנות שאני אולי חושבת עליהן, הן ממש רחוקות וזה לא שייך בכלל.
בקיצור, כבר חשבתי המון על לעבור אולפנה, אבל לא שייך.
בכל מקרה תודה!
בחירהשירונת2
נשמע שממש קשה לך!
אני חושבת שכדאי לך לעצור רגע.
את מתחילה עוד שנה עם אותה תחושה של שנה שעברה. נגררת באכזבה ובכאב
שווה להשקיע זמן לאנרגיה בהחלטה. אם החלטת שבאמת אין מקום אחר שאת יכולה לעבור. לנסות להגיע למקום נפשי של בחירה.
את בוחרת להגיע לאולפנא הזאת. כל בחירה שלנו נלווית בחסרונות מסוימים. המטרה שלנו זה לעשות עבודה נפשית של בחירה. יש הבדל שמיים לארץ בין התחושה שאת תקועה באולפנא לבין התחושה שאת בחרת להשאר.

אחרי זה לחשוב מה כן אפשר לעשות במצב הקיים. נשמע שהמורה רוצה לעזור אבל לא בכיוון... אולי שווה לדבר איתה ולשתף אותה מה כן יעזור לך?
בהצלחה נשמה!
תודה רבה!בוערת לא"י!!!
פתחת לי כיוון מחשבה אחר.
אני אנסה להבין מדוע אני כן רוצה להשאר ולבחור בזה.
לדבר עם המורה לא רלוונטי בכלל, גם כי עכשיו היא עזבה אותנו ויצאה לשבתון, וגם כי קרה לי איתה מקרה שסגר לי את כל הרצונות לדבר איתה.
את המורה החדשה אני עוד לא מכירה...
איזה כיף!שירונת2
שמחה לשמוע שנפתח לך פתח
זה עבודה שאני גם מנסה לעשות אותה שאני נמצאת לפני בחירה ב2 אופציות לא מושלמות..
הלוואי שילך לך טוב יותר עם המורה החדשה!
תודה רבה נשמה!בוערת לא"י!!!אחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Giniאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך