כשהוא היה קטן הייתי יכולה לעשות הסחת דעת לרגע ולתת משהו טעים מיד אחרי החיסון ביחד עם חיבוק גדול.
היום הוא כבר גדול וממש מבין.
רוצה להשאיר לו חוויה חיובית מהחיסון.
במשך הזמן אני משתדלת לידד אותו עם האחות (מראים לו שהיא עוזרת לבריאות שלנו בעוד דרכים חוץ מלעשות כואב בחיסון....)
ומספרת לו שנשקול אותו, נבדוק גובה וכו'
אבל לגבי החיסון אני קצת חוששת.
הוא כבר גדול ויש לו כח.
חוששת שאם הוא יתנגד זה יכאב לו יותר
אשמח לשמוע טיפים ממי שנתנו חיסונים לילד בגילאים כאלה .
לפני כן הרבה הכנה כמו שרשמת
אין הרבה מה לעשות
כמו שכתבו חשוב שיידע שיש כאב שלא יהיה מופתע.
אני אישית הסברתי שעושים חיסון כדי שנהיה חזקים ובריאים,
זה קצת כואב, ביד או ברגל,
ואחר כך נלך יחד לגן שעשועים וכדומה.
השתדלתי לעשות עניין מהמסביב - כמו המשחקים שיש בדרך כלל בטיפות חלב,
ו"גם" לעשות חיסון.
היו פעמים, שלאחר החיסון, אמרתי - וואו, איזה גיבור אתה, מגיע לך פרס!
לא לפני, כדי לא להכניס גם למתח התנהגותי סביב הפרס.
אם יש היסטריה סביב כאב, מומלץ בכל זאת לעזור לו לא להסתכל כשעושים לו ממש את החיסון.
רוב האחיות מחסנות מהר כך שהכאב הרציני, גם אם הוא מורגש בעוצמה רבה יותר אצל הילד, לפחות חולף מהר, ואפשר די מהר לעודד במילים טובות של כל הכבוד וכמה שפחות לשדר רחמים או מסכנות.
והאמת שזה לא כאב...
אם משרים אוירה רגועה אז הילד רגוע והשריר רפוי ובקושי כואב.
יום קודם או כמה שעות קודם לוקחים איזה בובה או דובי
מספרים ש- הנה הדובי הולך לאחות, היא שוקלת אותו, מודדת, עכשיו היא צריכה לתת לו חיסון כדי שלא יהיו לו מחלות, לוקחת צמר גפן ומנקה את הרגל, "אוי זה קצת קר...", עכשיו אמא מחבקת אותו חזק והאחות עושה את הזריקה עם המזרק, "זה קצת דוקר..", שמים עוד צמר גפן, מקבלים מדבקה, "כל הכבוד לדובי שלנו!...", וכו'
תול כדי הסיפור מדגימים מה קורה פחות או יותר, בצורה כוללת כזאת
חוזרים על הסיפור איזה 100 פעמים בערך
בחיסון עצמו להיות רגועים והכל יהיה בסדר
יכול להיות שהילד קצת יתנגד בחיסון אבל לדעתי עדיין עדיף שידע מה בערך אמור לקרות
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
