דבר ראשון למצוא איזשהו משהו חדש ללמוד, תחביב כלשהו, אולי ללמוד לנגן, ללמוד איזה ספר מחזק, 

למה?? כי זו דרך מצויינת להתרגל להתמדה, אני אישית למדתי להתמיד ולהשקיע שהתחלתי ללמוד גיטרה, זה כלי שדורש המון התמדה והשקעה וברוך ה' יצא לטובה כל ההשקעה הזאת!!

אולי אפילו לעשות לכן סדר קבוע של לימוד אחרי התפילה, משהו שיהיה קבוע שתעשו בכל יום,

וגם אם פתאום לא בא לכן ללמוד ולקרוא, והיצר הרע מושך אתכן לדברים אחרים, תעצרו שניה, וסוג של תכריחו את עצמכן לעשות את אותה הפעולה, וככה בעצם זה כבר יכנס לתת מודע שיש דברים שאני עושה קבוע ולא משנה מה!!

אני אתן דוגמה, היא כל כך מטומטמת אבל בכל זאת... הלכתי לתומי למטבח ולפתע ראיתי סוכריה, ואז אמרתי לעצמי בואי נראה עד כמה חזקה אני ולא אוכל את הסוכריה הזאת, לא כי זה לא בריא או משמין, סתם כדי לראות אם אני יכולה להכניע את יצרי, בקיצור התגברתי ולא אכלתי את הסוכריה ההיא, היא נשארה במקומה, ובכל פעם שראיתי אותה פשוט היא לא עוררה בי תאבון או רצון לאכול אותה, למה? כי הכנסתי לתת מודע שלי שאת זה אני לא עושה, שוב אומר זאת דוגמא קצת סתומה אבל זה בה להמחיש את העיקרון שברגע שמתמידים במשהו הוא נכנס חזק!!

זה מתקשר גם לשליטה עצמית...

עכשיו טיפ קטן שנתן לי אבי היקר לשליטה עצמית בעצבים,הוא אמר לי ככה: בכל פעם שאת מרגישה שבא לך להתפוצץ ולצעוק, תנשמי עמוק ותאמרי את הפסוק: הושיעה את עמך וברך את נחלתך וראם ונשאם עד עולם, זה בדיוק 10 מילים, וזה גורם למוח להתאפס, כי ברגע שמתעצבנים המוח לא מפוקס ואין טאקט ככ..

קיצור בהצלחהה

ודווקא מאוד התחברתי לסיפור עם הסוכריה...

הבנתי למה התכוונת

שלומדים איך לשחרר את הרגש ולתת למוח לעבוד החיים יותר קלים

מה זה בדיוק אומר? איך עושים את זה?

@מושיקו 

 ממש מעניין אותי לדעת למה התכוונת.. ולא ככ הבנתי..

אז אם תוכל..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....