והרשעים ההפך. והוא פירש את זה ככה

דווקא חשבתי שבמוסדות הדתל"ים אין את ההובי של המגזר השחור לבן לאילוף ע"י שוט מתנופף. 

כמה שיותר לספר לו סיפורים על איך ד' נותן חיים לכל בעל חיים ואדם שהוא רואה ברחוב. 

צבעים של פרחים, רוח נעימה הכל הכל מהקב"ה, זה שאבא ואמא התחתנו ואוהבים אתכם

זה גם חלק (לעצמנו נזכיר: קטן מאד) מהאהבה של ד' אלינו. 

איך דאג לנו במדבר, איזה ניסים עשה לנו במלחמות בעבר והיום. 

היינו לפני 100 שנה מפוזרים בחו"ל ומסכנים כמו האיש שישב על המדרכה היום וביקש כסף

 ועכשיו אנחנו פורחים ונהנים ונגאלים. 

רק טוב. עולם ורוד. ד' הוא טוב. הטוב הוא ד'.

זה שהוא יחווה תפילה ויצא לו דיבור עם ד' לפני השינה זה המטרה. 

וזה מה שיביא אותו להיות יהודי מאמין כי הוא יגלה שאפשר להגיע לקשר עם ד'.

וזה כבר מאליו יצור לו מערכת פנימית של רצון להיות טוב וזיהוי ודחיה אוטומטית של רע. 

לא שישים ציצית כי הנה עוד שניה נוחת עליך לא-יודע-מה.

לנתק כל מקור של עניין שכר ועונש. 

אפילו לא להגיד "אתה יודע שבמצרים התנהגנו לא יפה ולמרות זאת נגאלנו". 

פשוט דיאטה חריפה מהדבר המזיק הזה. 

יש כאן בטח ת"ח ומורות ומנוסים ממני באיזה גיל נכון להכניס את ענין השכר ועונש בצורה מינורית

אולי מגיל 9 כי אז מתחיל להכנס היצר הרע. 

ותשלחי את המורים ל"רב" המהולל עם סיפורי הגהנום עד שגם להם יעבור החשק מהשטות הזאת. 

הכי קל להפחיד. קיבלת ילד מאולף. אבל מה? קשר לקב"ה אין לו.

אז יופי הכנסת עוד בורג צייתן למערכת המשומנת והכל דופק כמו שעון. 

עד שהוא מגלה שהאוטו נוסע על ריק ואין שום קשר לבורא.

אז קודם כל צריך לשלול אותה.

להגיד לו שהוא לא הבין נכון מה שהרב אמר וגם לא הבין נכון מה ה' רוצה. וה' עשה את הכל, כל הדברים הטובים שיש לנו זה ממנו והוא רוצה לעשות לנו טוב, ביחוד לעם ישראל שהם כמו הבנים שלו.

אחר כך, יש מקום לנסות לבנות מחדש, בנחת, בנעימות; כולל את מושגי הימים האלה.

[אם את רוצה, אשלח לך קישור לתכנית לימוד שאפשר לקחת ממנה כבר לימים האלה. אולי יוכל לעזור]

שכחתי להחזיר ספר) ואז תיקנתי את זה (החזרתי את הספר לספריה) 

בעל: את יודעת מה זה אומר

אישה: לא

בעל: שעכשיו מבחינת ד' את צדיקה ויהיו לך חיים ארוכים וטובים והמון סוכריות כל הזמן. 

אישה: אה הבנתי כל מה שצריך לעשות זה פשוט לחשוב איך אנחנו יכולים להיות יותר טובים 

וזה מה שד' רוצה. וגם אם עכשיו אנחנו לא מצליחים אבל רק רוצים זה מה שד' רוצה.

העיקר - לעשות מה שד' רוצה וככה אנחנו זוכים לחיים נפלאים. 

ומה אם מי שלא רוצה? גם לו ד' מחכה שנה ועוד שנה עד שיהיה לו כח לרצות ויהיה לו כח להחזיר את הספר.

(זה לא משוייף עד הסוף אבל זה הכיוון. אפשר גם לספר את זה כדו שיח בין חברים כסיפור לפני השינה)

לכן הרבה מבוגרים לא אוהבים את חודש אלול ומנסים להדחיק או להתחמק ממנו. 

לדעתי בכלל צריך להסביר לילדים וגם לעצמנו בצורה שונה לגמרי. יותר בכיוון של "המלך בשדה"- חודש של קרבה לה' והתחזקות במעשים שמקרבים אותנו אליו. 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...