נשמע שאין תקנה ://///

אף פעם לא שמעתי על קשר בין אצבע בפה לתולעים.

ולפי הבנתי הדלה לא אמור להיות שום קשר ביניהם.

תולעים מתפתחים במעיים כתוצאה ישירה מתזונה ובעיקר מסוכרים....

מה שאומר שכדאי מאוד להוריד כמות של מאכלים מתוקים.

מעבר לזה, הטיפול הכי יעיל שאני מכירה הוא בעזרת שיני שום.

כאצלי סובלים מתולעים אני חותכת שן שום למקל דק (בעובי של גפרור) 

מצפה בווזלין טוב טוב מכל הכיוונים (אפשר גם בשמן זית) ומכניסה לפי הטבעת.

(אם לא מצפים טוב זה עלול לשרוף מאוד)

שניה אחת לא נעימה ורגע אח"כ כבר יש שקט. זה פשוט הורג את כל התולעים.

אצלי פעם אחת כזו מספיקה לתקופה ארוכה מאוד.

שמעתי מכלי ראשון שאפשר גם להושיב בתוך אמבטיה מלאה בסוכר ואז כל התולעים יוצאות החוצה.

אף פעם לא ניסיתי, נראה לי שזה מחזה לא הכי מרנין...

מוסיפה, שהרפואה הקונבנציונלית מטפלת בזה בעזרת תרופה כימיקלית בשם וורמוקס.

למי שקצת מבין בכימיה, זה אחד התכשירים הנוראיים שיש, ממש לא כדאי להכניס אותו לגוף...

בהצלחה!!

דבר מאוד חשוב הוא להחליף את כל המצעים, ולכבס בהרתחה את כל הבגדים והמצעים. 

הורמוקס הורג תולעים - אבל לא ביצים והן בוקעות רק לאחר כשבועיים (אם אני זוכר נכון) מרגע הטלתן. אם הגיעו ביצים למצעים, אז הן פשוט יבקעו ויחזרו שוב. 

כיבוס בהרתחה הורג גם את הביצים. 

כלומר, אם התולעים הטילו ביצים והורמוקס הרג אותן, הביצים יבקעו כמה ימים לאחר מכן וחזרתן לנקודת ההתחלה. 

ילד שמסבירים לו לשטוף ידיים עם סבון ולשמור על היגיינה, לא ידבק בכל פעם מחדש. (למרות שעבור ילד שמוצץ אצבע, והידיים שלו כל הזמן באות במגע עם הפה, זה יכול להיות יותר מאתגר להיפטר מתולעים). 

שצריך לחזק את המערכת החיסונית במצבים כאלה.

ההבדל בין מי שנוטה להידבק לבין מי שלא, הוא מערכת חיסונית חזקה.

שום ידוע כיעיל בזה. גם הסרה של כל המתוק מהתפריט.

לעומת זאת, הוורמוקס מטפל באופן נקודתי בתולעים הקיימות בלבד, ולטווח הרחוק, מחליש את המערכת החיסונית.

הבנתי גם שאי אפשר לתת אותו באופן בלתי מוגבל.

ורמוקס לא מחליש את המערכת החיסונית ובאופן כללי, מי שפיו בא במגע עם תולעים, יידבק בלי קשר למה שהוא אוכל ולמערכת החיסונית שלו. 

אחרי שהוא נדבק, הסימפטומים והקצב שבו גדלה המושבה, כבר כן תלויה במזון. 

כמו כל דבר בעולם, גם לורמוקס יש מינון. 

אני מדבר מבחינה מדעית.  

אני גם מוכן לארגן ניסוי שבו ניתן לאדם שאוכל את האוכל הכי בריא בעולם (לפי דעתו של מי שטוען שהניסוי ייכשל) לשתות מים שנגועים בתולעים ולראות אם הוא יידבק בהן או לא ולפרסם כאן את המסקנות כפי שהן. 

ובעיקר לילדים - זה עלול לפגוע בכבד בעיקר. (כמו אקמול, איבופרון (- אדויל, אדג'ס, נורופן), תרופות נגד פטריות וכו'). 

לכן הרופאים נזהרים באופן כללי ועם ילדים במיוחד. 

אם המטופל בריא, אז לא אמורה להיות השפעה ארוכת טווח של התרופה. (יש תרופות במרשם שהרופא רושם אותם יחד עם בדיקות דם תקופתיות לבדיקת תפקודי כבד). 

ברמת העיקרון, יש תופעת לוואי מאוד נדירה שיכולה לגרום לפגיעה במספר כדוריות הדם הלבנות. 

זה לא משהו שכיח בכלל - וודאי שזה לא משהו שאפשר לומר באופן כללי ש"ורמוקס פוגעת במערכת החיסונית" כפי שנכתב כאן.

(כמו שישנם גם הרבה מזונות שנחשבים בריאים שאנשים רגישים או אלרגיים יפתחו בגלל בעיות - זה לא אומר שהמזונות הללו גורמים לבעיות בריאותיות קשות באופן כללי). 

באופן אישי, אני בודק יעילות לפי מחקרים שבוצעו ע"י אנשי מקצוע, אבל כל אחד רשאי להאמין בכל אשר ליבו חפץ.

בהצלחה. 

לרוב העדכונים לא דרמטיים במיוחד, אבל המלצות רפואיות משתנות לפעמים. 

אין תרופה שעובדת ב-100%. יש תרופות שהיעילות שלהם גבוה יותר ויש כאלה שפחות. 

אני לא יודע אילו טיפות נתנה הרופאה לילד שלך ומה היתה הבעיה שלו, כך שאין לי שום אפשרות להתבטא ספציפית לגבי זה. 

יש טיפולים שמועלים רק ב-50% מהמקרים ושווה לנסות אותם. יעבוד, מצוין, לא יעבוד - חבל. 

יש טיפולים שיעילים כמו פלצבו - ואז עדיף פשוט לשתות מים ולשבת בצל... 

כדי שמשהו ייחשב ליעיל, הוא צריך להיות יעיל יותר מפלצבו - זה לא אומר שהוא תמיד יעיל ותמיד יעבוד. 

מה שנקרא כיום "רפואה אלטרנטיבית" או "רפואה משלימה" מתחלקים ל-2: 

1. טיפולים שהוכחו כלא יעילים יותר מפלצבו (הומאופתיה, למשל). 

2. טיפולים שלא הוכחה ולא הופרכה יעילותם (אורן זריף, למשל). 

עלייה בתפקודי כבד

כדוריות הדם הלבנות מיוצרות במח העצם ולא בכבד. 

כמובן שיש קשר בין כל האיברים הפנימיים שלנו ולכל אחד יש תפקיד משלו, אבל אין "קשר הדוק" במיוחד בין המערכת החיסונית לכבד. 

בכל מקרה, במינון המקובל שרושם הרופא, לאדם\ילד בריא, מאוד לא סביר שייגרם נזק לכבד. 

הכבד מייצר חלבונים שיש להם תפקיד מרכזי במערכת החיסון. 

ולהכל יש קשר להכל. בלי אינסולין הגוף לא יוכל לפרק סוכר ובסופו של דבר, גם המערכת החיסונית תיפגע. 

בלי סינון רעלים באמצעות הכליות, המערכת החיסונית תיפגע. 

הכל קשור להכל, אבל אין קשר מיוחד דווקא בין הכבד למערכת החיסונית ובכל מקרה, כפי שכבר כתבתי, במינון שהרופא רושם, לאדם בריא לא תהיה פגיעה משמעותית בכבד אם בכלל. 

לא לחינם זה מופיע בחלק של ה"סיבוכים" יחד עם עוד מצבים מאוד מאוד קיצוניים. 

אז די עם ההפחדות. 

תודה רבה. 

מיועד למי שמעוניין לשמור על הכבד ועל המערכת החיסונית לטווח הארוך.

אז אני מניח שהתכוונת שזה "מיועד לפתיים שמאמינים לשטויות שאנשים חסרי כל הכשרה או השכלה רלבנטיים כותבים". 

רק אצטט את מה שכתבת בזמנו:

 
"האמת היא שהן כלל לא נכנסות, ובעצם גם לא נדבקים בהם.

תולעים נוצרות במעיים כאשר התנאים לכך מאפשרים להן לשגשג.

במשפחה אחת יכולים להיות בני משפחה שנוטים לסבול מהתופעה ואחרים שלעולם לא נדבקים.

אותו דבר נכון גם למקום העבודה.

נכון שצריך להקפיד על הגיינה סבירה ובכלל זה גם על השריה בסבון של ירקות ופירות לפני אכילתם.

אבל מעבר לזה, מי שנוטה לתופעה הזו צריך להקפיד על תזונה נכונה. (כמו שכתבתי בתגובה לעיל).

הדברים אמורים לגבי התולעים הנפוצות (נקראות תולעי וו).

ישנם כמובן טפילים אחרים אגרסיביים יותר (אופייניים למדינות אחרות - עולם שלישי) שדרך ההידבקות בהם היא על ידי מזון ושתיה מזוהמים לא  עלינו".

אז המון בהצלחה למי שמקבל ממך עצות בנושאי בריאות. 

(בפעם הבאה, ותרי על הטון המתנשא ואני אהיה יותר נחמד). 

ממש רב חסד.

נחמד קשה להאמין.

לא בגלל מה שתגיב או איך תגיב, נפסיק לכתוב כאן עצות מועילות.

תולעי מעיים - הורות

ופעם הבאה וותר על הטון המתנשא, לא מוציא אותך טוב.

מי שעד לא מזמן ניהלה ויכוח ארוך וטענה שתולעי מעיים נוצרות מעצמן - היא כנראה לא הכתובת לעצות בנושאי בריאות. (אני חושב שזה משהו שלומדים בשיעור "טבע" בכיתה ד' בערך. באמת). 

ואם כבר החלטת לחלק עצות בתחום שבו אין לך שום מושג, לפחות ותרי על ההתנשאות. 

אגב, את גם זו שטענה בלהט שהויטמינים בביצה נמצאים בחלבון ולא בחלמון, נכון? 

כך שאת גם לא הכתובת בנושאי תזונה. 

ואני לא מבין למה הבאת את הקישור הזה. 

אני עדיין עומד מאחורי כל מילה שכתבתי שם. 

אני לא פונה אלייך. 

את מפספסת את המטרה. 

המטרה שלי היא למנוע נזקים מאנשים אחרים.

אני נותן להם את האפשרות לדעת שיש אנשים חסרי כל ידע והכשרה בתחומים בהם הם מתיימרים להבין ושנותנים עצות בביטחון כ"כ גמור, שאותם אנשים ששאלו פשוט מאמינים להם מבלי לבדוק. 

כשמישהו כותב משהו שהוא עובדתית לא נכון, יכול להיגרם למישהו נזק אמיתי וכשאני רואה דבר כזה, זה מבחינתי "לא תעמוד על דם רעיך" בצורה הפשוטה והמילולית ביותר. 

מבחינתי, העצה הראשונה והבסיסית ביותר היא: "לכו לרופא".  

אני לא אשכנע את הנוכל\ת שעושה כסף מרמיה - אבל אולי אצליח לגרום למישהו שנמצא במצוקה לחשוב פעמיים לפני שהוא פונה אל אותו נוכל (או נוכלת). 

לא את הכתובת להודעות שלי.  

ואולי אני מתנשא, אבל בניגוד אלייך, אני יודע על מה אני מדבר, אז זה קצת פחות נורא לדעתי... 

והיא אמרה לי באופן ודאי- אי אפשר לתלות מציאות של תולעים במציצת אצבע!!!

יכול להיות שפעם אחת זה הגיע מלכלוך שהצטבר שם וגם אז זה עובר דרך הקיבה ורוב הסיכויים שהביצים לא ישרדו את חומציות הקיבה.

אז אפשר וצריך להקפיד על נקיון אבל ילד לא צריך להרגיש אשם שהוא סובל מתולעים בגלל האצבע בפה...

גם לגבי הוורמוקס, לא התכוונתי להפחיד ואני לא מאלו שלא נוגעים בתרופות.. רק כן כדאי לדעת שהיא תרופה מאוד לא ידידותית לגוף...

או לפחות לדעת מה ההכשרה שלה מעבר להיות "מומחית לביולוגיה"? 

כי אני יודע בודאות שאחת הדרכים השכיחות ביותר - אם לא השכיחה שבהן - להידבק בטפילים, כולל תולעי מעיים - היא דרך מזון נגוע או מים נגועים דרך מערכת העיכול. 

זה אומר שביצי טפילים - כולל תולעים - שורדות את החומציות של הקיבה. 

למשל, באתר הכללית נכתב: 
"כיצד מגיעות התולעים למעי?

ההדבקה היא מאדם לאדם - בדרך כלל מילד לילד בגיל הגן. היא מתרחשת לרוב בשלב הביצה. ביצי התולעים נמצאות על משטחים שונים: מצעים, מגבות אך גם על הידיים ומתחת לציפורניים של אצבעות כפות הידיים".

ובאתר של טיפת חלב הם מציינים: 
"כדי להדגים את פעולת ההידבקות, נעקוב למשל אחרי פעוט במעון שסובל מתולעים. הפעוט יוצא מהשירותים בלי לשטוף ידיים, חוזר לענייניו, מתיישב ליד פעוט אחר ושניהם משחקים יחדיו. הפעוט הראשון נוגע בכיסאו של הפעוט השני, ותוך כדי משחקים ונגיעות נוגע גם הפעוט השני בכיסא ונדבק בביצי תולעים. מיד לאחר מכן הוא גם טורח להכניס את היד עם ביצי התולעים לפיו, והרי לנו הדבקה". 

אם לא דרך הפה, אז איך אותה מומחית חושבת שילדים נדבקים בתולעים? 

מקבלת את הנאמר,

קצת קשה לי תחושת הזלזול.

אין לי עניין להתנצח ולכן אבדוק את הנאמר עבורי אך כאן אסיים להגיב בלנ"ד.

טוענת ולהבין למה זה הפוך לחלוטין מכל מה שאומרים הרופאים ואנשי המחקר. 

נראה לי די בסיסי לציין לכל הפחות את המומחיות שלה בתחום ומהיכן היא מגיעה. 

זה הכל. 

אני מניחה שהיא התכוונה לכך שילד שמוצץ אצבע לא ירגיש אשם בכך שיש לו תולעים.

לא עצם המציצה היא זו שמדבקת אלא מגע של אצבעות עם ביצים בפה. וזה יכול להיות גם לילד שלא מוצץ אצבע אלא סתם מכניס ידיים לפה. 

ויכול להיות שהיא כן אמרה בדיוק את זה, אבל היא לא מומחית. 

בדיוק בגלל זה רציתי ליצור איתה קשר ולשאול למה בדיוק היא התכוונה או לפחות לדעת מהיכן נובעת המומחיות שלה. 

בכלל לא מעלה את זה בפניה. אבל בודאי שיש הגיון שבגלל מציצת האצבעות זה קורה וחוזר שוב ושוב

כדאי לגזור ציפרניים קצר קצר, כך קל לשטוף מתחתיהן.

ואולי לברר בגן, אולי יש ילד שלא מטופל ומדביק כל הזמן את כולם.

כי אם הגננות לא שומרות על הגיינה הן בקלות מעבירות מאחד לשני. באוכל, בהחלפה.

שגורם להן לחזור. (מרשמלו למשל...)

שיני שום

הרתחת מצעים

צמצום צריכת סוכר

והיגיינה תמיד טובה להמון המון צרות.

אז שיהיה בהצלחה רבה ופתרון מהיר בקרוב!

יש לחברת פוראוור גם כמוסות קטנות של שום וקורנית שטובות לזה.

אם את מכירה משווקת שלהם - שווה לנסות.

ואני לא זוכרת איזה מרצה דיבר על זה, אז לא יכולה ללכת לבדוק לך..

אבל בעיקרון התולעים יוצאות החוצה בלילה, בערך ב1-2 בלילה, ואז הילד מתחיל להתגרד..

לשבת ליד הילד כמה ימים, וברגע שהוא מתחיל להתגרד להוציא בעצמך את התולעים שיצאו החוצה.

צריך לעשות את זה כמה ימים כי התולעים מתרבים וכו',

אז לוקח זמן למגר אותם..

בהצלחה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...