בפרשה אנו מצווים למנות מלך לעם ישראל. כמתואר בפסוקים )פרק יז):
יד כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. מִקֶּרֶב אַחֶיךָ....:
למה הייתה בתורה צריכה לכתוב זאת פעמיים?
למה גם "ואמרת אשימה עלי מלך" וגם "שום תשים עליך מלך"?
את התשובה לזה ניתן לראות את הגמרא בסנהדרין (כ
שהגמרא כותבת:
"שום תשים עליך מלך (דברים,יז,טו) – שתהא אימתו עליך" (וזה בא לידי ביטוי שאסור לראות אותו כשהוא מסתפר או כשהוא ערום, כי אז כבודו ניקל בעיני הרואה, כמתואר שם).
וכותב הרמב"ן, שלשון 'ואמרת' הוא לשון ציווי, והקב"ה מצווה אותנו להמליך לנו מלך.
כלומר, הפסוק הראשון מצווה אותנו להמליך מלך, ואילו הפסוק השני מצווה אותנו ש"תהא אימתו עלינו".
וממשיך הרמב"ן ושואל - למה נצטרכה התורה לכתוב לנו "ככל הגוים אשר סביבתי"?
לא מספיק לומר לנו "ואמרת אשימה עלי מלך"? גם ככה מובן שאנחנו צריכים להמליך מלך.
והוא עונה - באה התורה לרמוז על העתיד. לגלות לנו מה יקרה בעתיד.
מה יקרה בעתיד?
כמובן שהתורה מדברת על מה שקרה בשמואל א בפרק ח, ששם מסופר שהעם רוצה מלך, והוא מבקש משמואל שהוא רוצה מלך. כמו שכתוב שם:
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ; עַתָּה שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל-הַגּוֹיִם" (שמו"א,ח,ג) וגם "וְהָיִינוּ גַם-אֲנַחְנוּ, כְּכָל-הַגּוֹיִם; וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת-מִלְחֲמֹתֵנוּ" (שמו"א,ח,כ)
שמואל נעלב, הוא שואל את ה' מה לעשות. הקב"ה עונה לו שהוא לא צריך להיפגע, כי העם לא מאס בו, אלא בה'.
ונשאלת השאלה - העם באמת מאס בה'??? הרי ה' ציווה להמליך מלך! - כמו שלמדנו בפרשה.
העם פשוט לא רוצה נביא בתור מנהיג אלא מלך.
איפה הם מואסים בה' בדיוק???
את התשובה לזה ניתן למצוא בגמרא (שם) ר"א אומר זקנים שבדור כהוגן שאלו שנאמר "תנה לנו מלך לשפטנו" אבל עמי הארץ שבהן קלקלו שנאמר "והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו".
זה מה שהעם מאס בה'!! בזה שהם רוצים להידמות לגוים!!
במקום שלעם יהיה אכפת מהמצות עשה של המלכת המלך, הם מבקשים להידמות לגוים!!
במקום להתייחס לחלק הראשון של הפסוק "ואמרת אשימה עלי מלך", הם מתייחסים לחלק השני שלו "ככל הגוים אשר סביבתי.
