לשאלות.
לעומס.
סעודות ארוכות שלא נגמרות.
למה את לא עושה את זה ולמה את לא בודקת שם.
ככה. מפגרים.
אולי כי חשבתי על כל רעיון שאתם מציעים כבר שלוש פעמים לפניכם?
אולי כי קצת מפריע לי יותר ממכם המצב?
לא, אין לי כח לשיחות עם אמא על למה מה ואיך.
כן אמא, אני לא כמו הבית.
תתמודדי.
די. די.
אני לא מסוגלת לשמוע יותר שאלות.
עוד מילה אחת ואני מתחילה ללכת עם מכנסיים.
המון נושאים כואבים שעולים ב24 שעות מסכנות.
שבת זה סבל.
שבת זה דבר שאין לו סיכוי להיות טוב.
