ולמה לעזאזל אני עדיין ערה?
@הכל משמים אני מעריצה אותך.
את מדהימה באמת.
♥
ואני חייבת להתאפס על עצמי.
ןצריכה להיות השבוע נחמדה בהגזמה.
יומיים להראות שהכל בסדר.
בחמישי בערב אם ניפגש נתפרק.
ולא. כבר לא מביך אותי לבכות לידה.
כי היא פשוט תבין. ותחבק. ולא תגיד כלום.
חיבוק ממנה שווה הרבה. יותר ממילים.
♥
תודה לך אהובה
עכשיו באמת אני עפה למיטה!
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
