אבל ככה השאלה התנסחה לי.

ה'. בהכי אמיתי שיש.

את שואלת כדי לדעת
ממליצה לך על "דרך ה' " בלימוד עם מבוגר.

למה להשקיע כל כך הרבה בלי שאני באמת מחוברת למטרה הסופית?

בלי שאני בכלל יודעת מהי?

זה ספר? של מי?

אם נעשה והנשמע לא יבוא?

אם אין באמת משמעות?

אולי דמיינת שיש משמעות כי זה יותר קל לחיות ככה?

בידיעה שאתה לא סתם עובר את כל הקשיים האלה

אלא שיש להם תכלית.

תכלית ביאת האדם לעולם מגדיר ה'מסילת ישרים' במילים "רק להתהנג על השם ולהנות מזיו שכינתו" באנו לעולם בשביל להנות אך פה בעולם כל ההנאות הם בסך מקסימום 70\80 שנה אבל צבעולם הבא זה הנאה ניצחית והיצר הרע לא רוצה שנהנה בעולם הבא ולכן הוא נותן לנו שנבזבז את ההנאות פה בעולם ונפספס את ההנאה הנצחית בעולם הא הצפון לצדיקים וכלשונו "...." והגם שיתכן ויש בעולם הרבה הנאות אך השמחה האמתית היא רק בחיי תורה ומצוות ואת זה כולם בתוך תוכם יודעים רק היצר הרע מנסה להסתיר זאת כל פעם בכדי שלא נתבונן ונלך לטוב.

ולכבוד מה נקבל שכר? לכן הקדב"ה הוריד אותנו פה לעולם הזה שנתגבר על היצר ונקריב למען הקדב"ה ובזכות זה נקבל שכר וטוב.

נבראנו בשביל להתענג?

בשביל זה נוצרתי?

זה חסר טעם

למדתי אז זה. 

לאנשים אין באמת תשובות

את הכל אפשר לפוצץ בשניה

זה שאנשים אומרים לי משהו

ואז אני הולכת לשאול את זה איזה רב או משהו

ואז אני אומרת את התשובה לבנאדם

ויש לו תשובה מהשרוול

לא משנה מה אני אגיד לו הוא יפוצץ את זה ותהיה לו תשובה.

אומרת שבנתיים לא מצאתי.

המטרה היא שנתענג מזיו שכינו של הקב"ה... וזה העונג הגדול מכל תאוות העולם הזה

שמה בכלל אין מציאות של גוף אנחנו ניהיה כמו מלאכים אין לנו שמץ של מושג מה זה ההנאה הזאת.

שאני חיה את חיי

ומצפים ממני לעשות כל מיני דברים

בשביל מטרה כלשהי

שלא יודעים להגיד לי מהי?

ואף אחד לא יודע מהי?

זה מגוחך.

אגב, אני בת

תנסי להסביר לעיוור מלידה איך זה לראות... פי מאה יותר קשה להסביר לאדם איך זה בעולם הבא

ובאמת חלק מהקושי זה לעבוד את ה' בעולם הזה בלי לדעת איך נראה העולם הבא, אבל זו הסיבה שלא כתוב על העולם הבא בתורה שבכתב שאם היינו יודעים איך זה בעולם הבא לא היה בחירה חופשית     

אני רק רוצה לדעת בשביל מה כל זה?

לאן כל זה מוביל?

סבבה, בסוף הכל יהיה טוב.

ואז ?

זהו?

בשביל זה עברנו את כל זה?

בגלל שכמו שתגיד לילד שאם הוא יעשה משהו טוב אז עוד 20 שנה תיתן לו משהו טוב 

זה לא ימריץ אותו כי זה לא רלוונטי לו לעכשיו העוד 20 שנה

לכן כתוב בתורה את השכר בעולם הזה ולא בעולם הבא

אז למה שאני אעבוד כל החיים שלי בלי לדעת בשביל מה אני עושה את כל זה???

המוח האנושי מסוגל להבין רק דברים שקיימים בעולם, דבר שלא קיים הוא לא יכול להבין, גם אם אני יקריץ סיפור אפילו הכי מדומיין שקיים הוא בנוי על דברים מהמציאות למרות שאין מפלצות אבל הצבע של המפלצת זה ממה שאני מכיר לעולם א"א להמציא צבע חדש רק הרבובים של צבעים קיימים אותו הדבר בכל שאר הדברים, מבינים? לכן דבר שלא קיים במציאות א"א להבין!

קצת דק נסו להבין ת'נקודה!

ותכלס אתה צודק. 

אבל זה מרגיש לי כזה, את לא יכולה להבין, אבל תסמכי עלי. 

ואני לא יכולה לסמוך. אני לא יכולה לעשות משהו בלי להבין

רק שאת לא יודעת איך היא... אני לא יודע איך היא ההרגשה בעולם הבא אבל כותב האור החיים שאם בני אדם היו מרגישים מה השכר העולם הבא על עבודת ה' הם היו מתלהטים ומשתעגים אחריה ולא היו אוכלים ולא היו שותים ולא ישנים...אז אולי זה לטובה שמסתירים ממנו איך נראת המטרה  

כי אז אני לא מצליחה לעבוד את ה' באמת

כי אני לא מבינה למה

ואני לא יכולה לעשות משהו בלי להבין למהההה

ועדיף לעבוד את ה' ולא להבין למה מאשר להבין למה ולא לעבוד את ה'

משנה באבות נראה לי פרק ג "טובה שעה של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה וטובה שעה של תשובה ומעשים טובים מכל חיי העולם הבא" בעולם הבא אתה מבין למה אבל לא יכול לעבוד את ה' "לא המתים יהללו יה"

למה זה עדיף?

אני באמת לא מבינה!!!!

א. אני מתייחס לשאלה בלי 'נגיד ש'

ב. אדם שעושה טוב, טוב לו פה וטוב לו למעלה.

אני יכול לומר לך מנסיון שלי.. הייתה תקופה שהייתי חי בידיעה ש'הכל לטובה' גם כשהיה לי קשה.. ו..ואלה.. הייתי מאושר. הייתי מאושר כי ידעתי שהכל לטובה!!!

היה לי טוב!!!!

ואם אני גם טוב לאחרים (=לאחרים טוב איתי) הם יחזירו לי את הטוב הזה... (כמובן איזה אנשים.. צריל לדעת למי להתחבר וממי לברוח) ואני אהיה אפילו עוד יותר מאושר

ואם אני עושה גם מה שה' מבקש ואני עושה רצונוי כרצונו, אז הוא יבטל רצון אחרים בשביל רצוני.

ויהיה לי טוב!!!!!!!

יהיה לי טוב! שמע.. נניח והיית יכול, עכשיו, אתה שואל את הרב קנייבסקי אם הוא מאושר, מה הוא יגיד לך????

(רק אני אכניס אותך לפרופרציות... הרב לומד תורה 20 שעות ביום. שעתיים אחרות זה תפילה + קבלת קהל, וה2 אחרות זה שינה)

האם הוא מאושר, שאל אותו....

תשאל גר, שקיבל עליו עול תורה ומצוות. האם הוא מאושר??????

ואז, בגיל 120 בע"ה, אחרי שעשינו טוב וקיבלנו טוב, מתנו מאושרים וגרמנו לאחרים לחיות מאושרים.

אני מגיעים למעלה, לגן עדן.

האם אני צריך לפרט את הטוב שם בכלל???

זה האידיאל, זה המטרה.

זה צדיק.

"וחילופיהן ברשע".

ב. מקבלת שכשאני עושה לאחרים טוב טוב לי.

מקבלת שכשאני מאמינה שבסופו של דבר הכל מוביל לטוב טוב לי.

לא מצליחה לקלוט שכשאני אעשה את רצון ה' יהיה לי טוב.

חוץ מזה,

המטרה היא טוב?

המטרה שיהיה לנו טוב?

אז למה נוצרנו לכתחילה?

כי רצון הטוב להיטיב.

אני יברא מישהו כדי לעשות לו טוב?

מרגיש לי קצת חסר תועלת...

את תרצי בעה להתחתן וללדת.

נכון?

בהתנהגות שלי, אני מתנהגת כנו מי שאני שואפת להיות אחרי שאני אמצא תשובות.

כרגע יש את הבנאדם שאני שואפת להיות אחרי שאני אמצא תשובות - בנאדם צדיק שומר תורה ומצוות מדקדק על קלה כחמורה אמונה שלימה. 

אבל אני לא יכולה להגיד לך שזאת אני

למרות שאני מתנהגת ככה ביום יום כי אני חושבת שאם עכשיו אני אעזוב הכל ואחפש יהיה לי הרבה יותר קשה למצוא וגם אם אני אמצא יהיה לי ממש קשה לעלות למעלה בחזרה.

אני עכשיו בסוג של הפסקה לבירורים כי מה זה שווה לחיות חיים של תורה ומצוות בלי להבין למה אני עושה את כל זה? ובלי באמת משמעות?

אני רוצה לחיות את החיים שלי הכי אמיתיים שאפשר.

עד ל "זמן שאאמין באמת" ואז כבר אני שוכח את הבסיס...מבינה?

תראי מה כתבתי גם עכשיו.

זה פשוט רק כדי לוודא

זה בסדר.

אבל.. ניקח את הדוגמא של התפילה.

גם לומר את הטקסט הזה, גם בלי להבין מה אומרים.. זה שווה ככ הרבה.

כי כשחזל תיקנו את הנוסח, הם ידעו מה יש בו. וידעו שהוא שווה ככ הרבה.

לכן תעשי אותו גם אם את לא יודעת מה הוא אומר.

הרמה מעל זה גם לדעת, אבל יש את הבסיס. קודם כל לעשות. אחכ להבין.

יש הרבה אנשים שלא מסוגלים ללמוד גמרא, וזה בסדר.

אבל תמיד - את תראי שאומרים שאם יש לאדם נניח.. חצי שעה ביום לתורה, עדיף שילמד הלכה למעשה כי זה החשוב, הרמה מעל זה זה גם להבין.

אז כן, זה מצויין שאת רוצה להבין, אבל לא לשכוח את הבסיס.

אשרייך.

כפי שכבר הסברתי: הרי לא מגיע לנו טוב! לכן הקדב"ה שלח אותנו לעולם בכדי שנעבוד אותו ונתמודד בניסיונות ונקריב למענו ובזכות זה נזכה לקבל את השכר והאור הטוב!

הרי ה' הוא כל יכול ויכול לברוא אותנו במצב שמגיע לנו... אלה מה שה' ברא אותנו חלק אלוה ממעל כלומר יש בנו חלק מהשלמות (אני מניח שאין מישהו שרוצה לוותר על החלק הזה שבו) והשלמות אינה יכולה לקבל לחם חינם העצם משהו שלא עבדנו אליו (תבדקו גם במציאות: הרבה יותר טעים לאכול מה שאני הכנתי מאשר משהו שמישהו אחר הכין למרות שאם תשאלו  מישהו שלישי הוא יגיד לכם שמה שהשני הכין הוא יותר טעים, וזו הסיבה שאנחנו באים לעולם הזה, בלי שאנחנו מכירים את המטרה, ונעבוד פה קשה, כדי שכשנגיע לעולם הבא ונהנה מזיו שכינתו של הקב", נהנה בשלימות בלי שנרגיש חסרים כאילו קיבלנו לחם חינם  

המשנה אומרת, "עַשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ"

חוצמזה, ה' מבטיח לנו את זה גם בתורה (פרשת ראה... ברכה וקללה.. אם תלך בטוב - ברכה (כלומר משו טוב.. ואם לא, קללה)

נוצרנו כדי לעשות טוב.

ונכון, רצון ה' להיטיב.

את אולי לא תבראי מישו כדי לעשות לו טוב. ה' ברא אותנו מכלום. אנחנו כלום. הוא עשה לנו טוב בזה שאנחנו חיים פה בעולם. עכשיו הוא מצפה שנעשה בעולם הזה טוב.

חסר תועלת.. אולי..

לכי תשאלי את ה' למה הוא ברא בני אדם.. (כאילו.. לא רק שהוא ברא משו מכלום, הוא גם ברא אותו 'לא יוצלח', מגושם, עם יצר רע מטורף.... כאילו... אם אתה כבר עושה משו בלי תועלת.. לפחות תעשה אותו מוצלח.. כמו מלאכים כזה.. למה לו לברוא בני אדם?!?!. לכי תשאלי אותו. למה?)

ואיך אני יכולה לדעת שזה הוא?

התשובה לשאלה הכי בסיסית שלי.

ואני אומרת- בדרךל ה' יש.

יש בעוד כמה ספרי בסיס שאני בע"ה אחשוב ואומר לך.

לי קשה לסמוך על זה.

טוב?

אני רוצה להבין.

לא. זה לא קריטי.

אני אגיד לך מה כן קריטי.

משו שמאוד קריטי... זה שתדעי שה' רצה לברוא אותך. כן אותך. ה' רצה אותך בעולם שלו! כי בעיניו את שווה משו...

ה' אוהב אותך, והוא יעשה לך רק טוב.

ה' מצפה ממך להרבה, והוא יודע שתצליחי.

יש סיבה שאת כאן!!! יש סיבה שכולנו כאן!!!

וגם אם אנחנו לא יודעים אותה.. יש. יש סיבה.

מה שעוד קריטי.. זה שתעשי אתזה. כי את מסוגלת לזה.

כי ה' נתן לך כח לעמוד בכל מה שבא מולך. ואם יש לך ניסיון קשה, תדעי שהוא הגיע אליך רק כי את מסוגלת אליו! אין ניסיון שנקבל ולא נהיה מסוגלים אליו.

עכשיו, עם כל זה. בואו נעשה טוב בעולם.

אבל לי זה קריטי

מאוד!!

אם תתפללי לה' שתקבלי תשובה, את תקבלי תשובה... אולי לא המלאה ולא כמו שרצית... אבל המקסימום ששיכלך יכול להבין את תקבלי... אולי לא בתשובה ישירה כמו נביא או בת קול אבל את תקבלי. מה שחשוב הוא שהאמונה שלך לא תיהיה תלויה בשאלות כאלו או אחרות אלה צריך להאמין אמונה תמימה ואם יש שאלות לחפש תשובות תוך כדי הבנה שלכל שאלה יש תשובה אבל לא הכל אנחנו מסוגלים להבין  

והתפללתי, וביקשתי, והתחננתי. והוא לא ענה.

הזהר כותב שמעבירות שאדם עושה הלב שלו מתכסה קליפות ואם עד היום היה פשוט לו שה' קיים- כי הלב שלו הרגיש זאת אוטומטית... היום כבר הלב שלו מכוסה קליפות והוא לא מרגיש את ה' ואז הוא מתחיל לשאול שאלות... ואז תשובות טכניות לא יועילו כי זה לא השכל שלא מרגיש את ה' אלה הלב. לדעתי בעיקר תפילות יועילו אבל אני לא יודע. לדעתי אם את רואה שזה ממשיך להפריע לך בעבודת ה' תשאלי רב, אבל אם זה היה שאלה תיאורטית אז עד כאן תשובתי.  

מה? עשיתי כל כך הרבה עבירות?

האמת שאני לא יודע... אבל שמעתי שלקרוא "האור החיים על התורה" יכול להועיל ב"שבירת הקליפות" 

רבי נחמן כותב שמי שרואה שהוא עובר עבירות ולא מצליח להתגבר יתפלל כל יום לה' יתברך שיעזור לו ולא יתייאש מעצמו מובטח לו שה' יעזור לו ובסוף הוא יתגבר עליהם (כמובן בתנאי שיקח אחריות ויגיד לעצמו שמה שעשה זה עבירות ולא ינסה למצוא כל מיני תרוצים למה זה מותר (מה שאני כותב פה זה גם לעצמי, כי גם אני צריך להתגבר בכמה דברים...)

אני לא חושבת שחוסר האמונה שלי נובע מעבירות.

אני חושבת שאני יודעת מאיפה הוא נובע.

שלא

אבל זה לא לעכשיו (כי לא למתי את זה).

למה הקבה ברא אותנו בשביל מה?

שיכולים להימצא..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות