ושוב החגים ושוב את לב..
שוב המבטים של כולם..
שוב השאלות והברכות "מה איתך?" "בקרוב אצלך"..
שוב הצביטה בלב שרואים/ שומעים על הבן/ת דוד/ה שקטן ממך בעשור+ בערך מתחתן..
ושוב את מחפשת איפה לקבור את עצמך כדי לא לשמוע דברים כמו " כנראה משהו לא בסדר אצלך"..
אין הצעות,
לא אני לא בררנית..
זהו הייתי חייבת לפרוק..