אז למה גם אני צריכה לסבול את המחלה שלו?
מה אני אשמה בזה שאבא שלי חולה?!
אבא גם כן. הדבר האחרון שאפשר לקרוא לו.
הבנא מנצל את המחלה שלו עד הסוף
אם לפני המחלה אני זוכרת אותו בתור אבא מגעיל ב7 שנים האלה הוא נהיה עוד יותר גרוע חושב שחייבים לו משהו וצועק בלי סוף. סובל מאי שקט. וואו. אחלה הבחנה! עושים עם זה משהו?! לא!
אמא שלי הולכת איתו כל חודש לאיזה רופא פרטי שכל ביקור אצלו עולה 1200 שקל ושלא נדבר על התרופות..
קונה לו ועושה לו ורצה ומטפלת בו
והלו! רגע שכחת אותי!
כשאני רוצה לצאת עם חברות או כשאני רוצה בגד או אפילו סתם לצאת לעיר אין כסף!
לו את מביאה פיליפינית ועכשיו קונה לו קלנועית והןלכת איתו למיליון רופאים פרטיים ואני מה? כלום!
אין לי כסף מצטערת. אז למה לו יש לך?!
והוא העריך פעם את כל מה שעושים בשבילו?! לא!!
בנא מגעיל אין מילה שתתאר אותו. שטן.
לא אכפת לי שהוא אבא שלי.
נמאס לי! 7 שנים אני מסתירה מחברות שלי תמצב משחקת אותה שהכל אצלי בהית בסדר באה לכתה ומחייכת ואז חוזרת הביתה ומרגישה בגיהנום ובזמן שכולם יכולים להתפרק לי אסור!
כי אני הקטנה ואני לא מטפלת בו ואני לא עושה כלום בבית!
נו יופי חושבים שכיף לי אתם גדלתם עזבתם תבית ואני נשארת פה לבד וסובלת בזמן שכל האחים הגדולים יצאו מהבית אני סובלת פה ואם אני אומרת משהו משתיקים אותי למה כי מה כבר אני עוברת?
אוף נמאס לי גם אם אני לא מטפלת בו זה לא אומר שאני לא סובלת וזה לא אומר שלא קשה לי.
לפעמים בא לי פשוט לצרוח! די כבר קשה לי אל תחנקו אותי
נמאס לי מהמצב הזה!
7 שנים וכלום לא זז. כלום.
אוף נמאס לי.
מה כבר ביקשתי? יום אחד לצאת עם חברות. השתדלתי באמת שהשתדלתי לא להכביד עליה החופש.
שבוע אחרון בא לי לצאת עם חברות ואי אפשר.
זה כל כל לא פייר.
בשבילו הארנק פתוח ובשביל הבת הקטנה שלך מה?
)