א. למה את חושבת שבנוכחות שלך את מעיקה על המשפחה?

ב. תנסי למצוא דברים טובים לעשות בבית, לפני שאת מתחילה לחפש בחוץ. יכול להיות שחסר לך דברים לעשות בבית ולכן את מרגישה משועממת, ומעיקה.

ג. את יכולה להציע לקחת את אחים שלך לטיולים/גן משחקים, לעשות בביביסיטר, לצאת עם הכלב לטיול- וכדו', לנסות ולמצוא דברים לעשות בחוץ בלי קשר לחברות.

ד. לנסות באמת לחזק את הקשר שלך עם הבנות בכיתה, אני בטוחה שאם תנסי תצליחי. לאט לאט, זה תהליך שלוקח זמן. אבל עם הרבה השתדלות. תוכלי.

המון ב''הצלוחס! ואל יאוש!

תנסי לדבר עם משהי (עדיף גדולה ממך, שיש לה ניסיון חיים יותר גדול משלך) שמכירה אותך, אולי היא תוכל לעזור לך יותר.

בקשר לבית, נראה לי שלטובתך עדיף לך לא להיות הרבה זמן כי זה לא טוב, תנסי לקרוא וללמד ואח"כ יתפתח הקשר עם החברות עם הזמן...

בקשר לבית נראה לי שלטובתך עדיף לך לא להיות הרבה זמן על המחשב זה לא טוב, זה סוגר אותך לאנשים בבית ומניסיון גם לכיתה, עדיף לך לפתח את הקשר עם אנשים לא וירטואלים.

הכיתה, אם את לא בין הכיתות הגדולות אז זה די זמן חולף ואם יותר גדולות יכול להיות שהפיתרון הוא לעבור אולפנא. תנסי לפתח קשר עם בנות מסויימות שיש לך קשר איתן וזה יכול לעזור לך אח"כ עם כלל הכיתה אבל שקודם יהיו לך את הבנות המסויימות שתוכלי להיות איתן בכל מצב ותהני איתן.

אולי כדאי לך למלא את הזמן של אחרי הצהריים בדברים כגון לשחק עם אחים שלך, ללמוד, לקרוא (ממליצה על מים שאין להם סוף, ספר יפה שלמרות שכתוב על בנים מתאים גם לבנות, והוא כותב על החיים אישית אני מכירה הרבה בנות שהספר הזה הראה להן בברור את החיים ושינה את ההסתקלות שלהן על החיים שלהן) וגם אני מאמינה שיכול לעזור לך ללכת לסניף (אם את לא בסניף) זה ממלא הרבה שעות ביום בצורה כיפית וגם ממש תורם.

שיהיה לך בהצלחה ואני מקווה שעזרתי...

נסי להתחבר לחברות בכיתה, תהיי יותר מעורבת.

גם אם זה קשה, זה שווה ממש לטווח הארוך.

אם יותר נח לך, את יכולה להתמקד בחברות מהסניף, שכונה וכד'.

אני עכשיו מדברת פוולים עם חברה שלי היא גדולה ממני בשנתיים ובזכותה אני מדברת עם בת אחת מהכיתה שלי ועוד שתיים מכיתות אחרות וכל הזמן שאני בבית כמעט אני על המחשף(דרך אגב עוד שנייה מביאים לי את הספר לקרוא) אני לא רוצה שהמשפחה שלי תדע שאני מדברת עם חברה שלי בקיצור מסובח אני ממש לא רוצה להיות על המחשף אבל זה המקום היחיד שאני מסוגלת להיות בו כשאני בבית

אשמח לתגובות

למה את לא רוצה שהמשפחה שלך תדע שאת מדברת עם החברה ההיא?

יופי! אם את כבר מדברת עם לפחות חברה אחת, את כבר לא בודדה. דברי עם ההיא [שגדולה ממך בשנתיים], ותפתחי איתה את הקשר ביניכם.
תרחיבי את מעגלי החברה שלך. תבואי לכיתה במצברוח טוב, תחייכי, והעולם יחייך לך בחזרה. תשקיעי. תתני איפה שאת יכולה.

ובע"ה הקב"ה יהיה בעזרך!

"לא טוב ביות האדם לבדו". וזה לא אני אמרתי.

מישהו כתב פב לא מזמן הודעה ארוכה בנידון.. אני אחפש.

בכל אופן, בחורה צריכה להיות שלמה עם עצמה רק לפני שהיא מתחילה לצאת [להפגש למטרות חתונה],  לא לפני שהיא מכירה חברות.

חברות זה קשר שונה בתכלית מקשר עם בנים [שוב, למטרות חתונה].

היא חברה בעלת השפעה שלילית?? או שסתם צוחקים?

אם האפשרות הראשונה - אז לטובתך, תעזבי אותה. ויפה שעה אחת קודם.

אם האפשרות השניה - אז אל תשימי עליהם... אולי כן תשימי בעצם. פס.

אחים שלי סתם צוחקים עלי אמרתי לאחותי שקרובה אלי וכבר היא התחליה לרדת עלי אז אני ממש לא רוצה שזה יקרה כי אז אני אהיה מרכז הירדות של הבית שלי עזבו סיפור ארוך

והכל כי אני בדרך כלל לא מדברת עם חברות שלי בכלל על החיים

בעזר ד'!

את בנ-אדם, ואת זקוקה לחברה,
נראה לי שאת פשוט צריכה למצוא את החברה המתאימה לך.
בין אם אלו חברות המכיתה או מהאולפנא בכלל.(לי החברה הכי טובה באולפנא הייתה אחת שהיא שנה מעלי)
או חברות מהסניף/מהשכונה קרובות משפחה..
בנות שכייף לך היות בחברתן יש לכן את אותם תחומי ענין, כייף לדבר איתן או אפילו סתם לשתוק או לצחוק איתן. זה יכול להיות גם סתם לצאת איתם לשופיינג.
העיקר שטוב לך איתן!

ב"הצלחה רבה יקירה!
אשמח לשמוע שזה עבר חלף לו.. בעזר ד'!

לבנ"א צריך להיות את החברים שלו שבגיל שלו, כי הוא לא יכול להיות כל הזן עם אנשים גדולים ממנו הוא צריך גם להיות עם אנשים בגילו כדי להיות גם עם אנשים ברמה שלו.
לענ"ד תתחברי לבת הזאת בכיתה שיש לך קשר איתה ואולי זה יעזור לך להתקשר יותר לכיתתך, (חשבת על לעבור בי"ס ולהתחיל התחלה חדשה?)
תמשיכי לשמור על קשר טוב עם החברה ששנתיים מעלייך אולי זה יעזור לך כי היא מכירה אותך...

חח..נשמה בהצלחה רבה...

מוזמנת תמיד לדבר........;);)

גם הרבה אנשים אומרים לי שאני ברמה יותר גבוה מהבנות בכיתה שלי
וגם אני מרגישה ככה

אני חושבת שאת קצת מפחדת יותר מדי על מה יגידו לך\עליך ואיך יגיבו וכו'. רק לטובתך אני אומרת לך----

תעזבי את כל האנשים שמפריעים בדרכך!!!

האחים שלך, האנשים שאומרים לך לא ללכת לסניף כי זה לא טוב... טוב בעצם, בקשר לאחים שלך אני לא יכולה להגיד כי אין לי מושג עליהם... אבל מי שאומר לך שסניף זה לא טוב לא מבין שומדבר!

אולי זה באמת לא טוב בשבילך אבל את בחיים לא תדעי אם לא תנסי! נכון שאולי תצטרכי קצת אומץ בשביל זה... אבל אני בטוחה שאם תאהבי את זה- זה יהיה חלק מאוד יפה בחייך! אני יכולה להעיד על עצמי שהסניף תרם ותורם לי הרבה מאוד!

אני לא מבטיחה שאת תאהבי את זה, אבל אל תקשיבי לאנשים שמונעים ממך לנסות משהו שיכול להיות נפלא!

בקשר לחברות- אם את באמת לא ברמה של חברות שלך, אז את לא חייבת להיות חברה קרובה שלהם. אפשר פשוט להיות סתם חברה כדי שלא יהיה לך מעיק בחברתם עד שתעברי אולפנא. נגיד את יכולה קצת להשתלב בחברת הבנות שיש לך קצת קשר איתן. בהפסקות לדבר איתן, כל פעם שהן עוברות לידך אז להגיד שלום ומה נצ'מע עם חיוך... את לא חייבת מיד לחפש קשר חזק עם מישי כי זה לא עובד כ"כ מהר. להיות רק ידידותית עם מישהי זו התחלה, התחלה טובה. אם אי פעם תמצאי משהי שאת רוצה להיות חברה שלה, אז אל תפחדי לשאול אותה אם היא רוצה לבוא אלייך פעם הביתה, לדבר איתה על הטלפון, ללכת איתה לקניות או סתם לעשות משהו... זו התחלה של חברות אפילו אם את חושבת שזה מוזר...אפילו שהיא לא גרה כ"כ קרוב- מרחק פיזי לא עוצר חברות! החברה הכי טובה שלי גרה במרחק נסיעה ואנחנו אפילו לא לומדות באותה האולפנא! אבל אנחנו שומרות על קשר ועוד איך! אז את רואה שהכל אפשרי? 

אני מאוד מקוה שעזרתי לך... אני תמיד פה אם את צ'כה אותי! 

ב"הצלחה רבה!

באמת, אם זה שייך זה יכול ממש לעזור...

ו..אולי תדריכי בסניף?

אל תעשי את זה סתם תדברי איתה ותשמחי אותה...

נשמח לשמוע ממך שהכל הסתדר ושעכשיו טוב לך...

ובמילים אחרות :לפתח תלות. אסור אסור אסור שהיא תהייה מרכז חייך.

[מוזמנת לאישי בכיף.. ]

דבר ראשון מכל מה שכתבת פה לא כזה הבנתי. יש מישהי שאת מרגישה שנחמד לך לדבר איתה ושהיא מבינה אותך. נכון? עכשיו, מה בעצם הבעיה? רק זה שלא יוצא לכם להיפגש?... כי אם כן זה לא בעיה- לכי אליה, תגררי אותה לטיול או אני יודעת מה.. או שזה בכלל משו עמוק יותר- אולי היא לא אוהבת לדבר איתך?.. ואם כך תמצאי מישהו אחר שמבין אותך. לכל אדם יש מישהו בעולם שמבין אותו.

אגב רחלקה צודקת-
בני אדם הם לא נאמנים הרבה פעמים. אל תפתחי תלות,  ואל תהיי שפוטה של אף אדם. זה דבר גרוע מאוד.  תחליטי שאת לעצמך, וזהו. זה לא שאת לא צריכה אף אחד, כמובן שצריך. קשה להסתתדר בלי חברים. אבל כאילו לא יודעת איך להסביר- פשוט לא להיות תלוי בחברים. החיים זה את, ולא הן. תחיי את החיים שלך בלעדיהן. לעצמך..

אני באמת אומרת שלא לפתח תלות, אבל לא מהסיבות לעיל.

לא לפתח תלות - לעצמך. לא קשור לכמה שהאנשים שמסביבך מתוקים...

עכשיו מה שנשאר לך לעשות זה רק להפוך את הרצון למעשים....

קודם כל, תזמיני אותה אלייך פעם או שסתם תלכו שופינג או... פירטתי כבר...

בקיצור- לא לחשוש! למרות שאת חושבת שזה פאדיחה! יכול לצאת מזה חברות נפלאה, מי יודע...

המון ב"הצלחה!

מה תמיד?

איפה את גרה?

מה זה חקירת שב"ק?
אני לא אומרת

ד.א לא הבנתי על מי אמרתם לא לפתח תלות


ד.א ~~אני~~ לא ילך לך סתם חבל על המאמץ

את לא חייבת ללכת לחברות אבל אם את בדיכאון או משו אז תעשי איזה סיבוב או משו עם חברה טובה..חברת אמת

שעתיים שלוש וזה יהיה יותר טוב

פעם הייתי עושה סיבוב עם חבר טוב שלי..הכי טוב בין 3 ל4 שעות ביום...כול יום

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות