כשאני מגיע לאירועים אז אני הולך ישר לשירותים ואז מחבקים את כל המשפחה שלי ואותי שוכחים..

ואז אם יש איזו דודה שזכרה שהיא לא חיבקה אותי..... אז.....

אבל בגלל שאת המשפחה זה בלתי אפשרי אלא אם כן תאכלי איזה משו רציני לפני

אולי תלכי לשירותים ולפחלות תתחמקי מחלק..

תנסי לחשוב על משו יצרתי.. מקווה שאולי עזרתי איכשהו

המשפחה שלי דתית, אבל כשהתחלתי לשמור נגיעה דוד שלי שכל המשפחה שלו חילונים דיבר איתי ואמר לי כל הכבוד וכמה שלו זה היה קשה, והוא אמר לי שפשוט צריך לדעת איך עושים את זה.. לדעתי תגידי להם מראש שלא יווצר מצב לא נעים שהם יתחילו לחבק אותך ואז תצטרכי להסביר להם שם... ודבר שני תמלאי את המקום של המגע בקשר של דיבור... בהתחלה הם יעלבו בטוח.. ואין מה לעשות כי הם לא יבינו... אבל תראי להם שהקשר הזה כן חשוב לך ותדברי איתם.. תדברי איתם יותר ממה שדיברת עד עכשיו... בהצלחה! וממש מזל טוב!

אני אישית כשזה קורה לי עם בני דודים שלי -הם באים לתת כיף ואני כזה מחייכת קצת ממבוכה אבל אומרת לא אני פחות בקטע -אבל כן ממשיכה לדבר איתם שיראו שלא הפסקתי סופית לתקשר- ממליצה! בדרך כלל כשזה משפחה אז הם די מחבדים את הדוסים שבמשפחה-בהצלחה ומזל טוב!

לא יודעת מה הייתי עושה במקום שלך! 

אני מבינה אותך שזה מאוד קשה להגיד 'אני שומרת נגיעה' ולייבש...

אשריךךךך נשמה!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....