פשוט כי הרבה יותר מפחיד אותי שהילד יחלה באחת מהמחלות שמחסנים אליהן.

פוליו לדוגמה- לא מוכרת היום

אבל תשאלי אנשים מבוגרים יותר איך זה היה לפני 60-70 שנה.

נורא.

כנ"ל חצבת ואדמת.

אני מצטמררת לחשוב מה היה קורה אם לא היה חיסונים והילדים היו נדבקים בזה.

נכון שהיום גם אלו שלא מתחסנים פחות נדבקים בזה

אבל זה תודות לאלו שכן מתחסנים ולכן המחלה כמעט מוגרה ואין כמעט הידבקויות.

מחלה מאנשים אחרים שלא חוסנו ומעבירים אותה הלאה.
זה חוסר אחריות חברתית בעיניי.

שמטפל בילדים שלי. יש לו את כל הידע הרפואי הדרוש והוא יכול להסתכל על הילד ולהסביר לי בדיוק למה ומתי כדאי לחסן. חבל ללכת לכל מיני יועצים בהמון כסף שאפילו לא בודקים את הילד ורק מנסים לדחוף את המוצרים שלהם. 

זה היריון ראשון שלי, ויש לי חברה טובה עם 2 בנות שנמצאת בדיוק במצב שלך. חלק מחסנת, חלק לא, מאד מתלבטת. אני אמרתי, שבעז"ה אחסן את ילדיי, פשוט כי הפחד ממה שעלול לקרות גובר על כל סיכון אחר מהחיסון. 
לא רוצה להפחיד ולהלחיץ, אבל לכל מחלת ילדות יש עשרות אחוזים של סיכונים, כאלה שיותר קשים וכאלה שפחות.
 

מעצבנים אותי [סליחה] אנשים שמוזנים מקבוצות פייסבוק בלבד ומספקולציות על כל חברות התרופות ועל כל מה שאומרים על החיסונים. אני לא מזלזלת בבעיות שעלולות לקרות מחיסונים, אבל שוב,

זה מתגמד לעומת הסיכונים בלא לחסן.

אני הייתי ממליצה לך להתייעץ עם רופא הילדים, ולשאול עד כמה אפשר "למשוך" בשביל לחסן, כך שתהיי רגועה יותר בעת מתן החיסון.

בהצלחה רבה!!

אמא שלי היא אחות טיפת חלב אז מכירה מקרוב. 

והם לא רודפים אחרי אנשים כי ממילא לא חסר כאלו שמעוניינים. מה שכן הם אח"כ חוטפים בגדול כשמתפרץ איזמשהו ואז כל הלא מחוסנים רצים לטיפת חלב להתחסן ואז הם עובדות בצורה משוגעת לחסן את כולם.

אז ככה- אני מכירה מישהי שהפילה את עוברה חודש חמישי בגלל שאחת הילדות בגן שבו היא עבדה לא התחסנה (אבעבועות רוח). ז"א לפני שהמחלה עצמה התפשטה בילדה היו כמה ימים שהיא חלתה רק בלי סימנים. והסייעת בגן נדבקה. למרות שהיא עצמה כן התחסנה.

רק לידיעה שחוץ מהילדים שלכם יש עוד מעגל אנשים הקרובים לו שזה יכול לפגוע בהם.

תחסנו, תחסנו, תחסנו. 

לא?

הוא מונע *מופע קשה* של המחלה

כלומר- למיטב זכרוני, רוב הילדים לא יחלו, אבל אלה שכן יחלו- המופע שלהם יהיה הרבה יותר קל.

באמת רק מתוך המקום הזה שאני לא רוצה שיחלו חלילה במחלות הנוראיות האלה. פגשתי אמא שלא חיסנה וישבה עם הילד שלה במשך חודש שלם בבית עם שעלת! כל כך לא נעים. לא לילד וגם לא לאמא. מאז פשוט עושה למרות שחוששת לפעמים , אבל זה עובר .. ושוב , גם  אנחנו חוסנו

אגב אחותי חלתה בחזרת בתור ילדה (שעוד לא חיסנו לזה) והיא בגלל זה היום חירשת. 

לגבי הפרוונר, ועדיין השאלה אם עדיף לספוג את זה או לא להתחסן?

רוטה וירוס - בתור מישהי שהבן שלה חלה בוירוס הזה, הוא בן 13 ועדיין לא היה חיסון לצערי, אנחנו הגענו לבית החולים, ופגשנו שם עוד הרבה.. זה סבל בל יתואר, לילד ולהורים! הילד כל הזמן ללא הפסקה או מקיא או משלשל.  יש ילדים שהגיעו למצב שהכליות שלהן לא תפקדה מרוב התייבשות, זה פגיעה לכל החיים!

שעלת - לתינוקות קטנים זו סכנה גדולה, הם מגיעים בדרך כלל לטיפול נמרץ, התינוק משתעל כל כך הרבה שאין לו יכולת לנשום, למה לקחת את הסיכון והסבל?

עד כדי כך שממליצים לנשים בהריון להתחסן אליו, מפני שבחודשים הראשונים הנוגדנים מהאמא עוברים לתינוק גם אם לא חוסן להם( הנקה) ותינוק שעדיין לא חוסן לשעלת, יש לו עד החיסון נוגדנים מהאמא.( זה עוזר בחודשים הראשונים, גג עד 6 חודשים)

אבעבועות רוח - אחת הסיבה לחיסון ,לפי מה שידוע לי, זו המחלה שבגיל מבוגר יכולה להתפרץ רק למי שחלה במחלה בצעירותו, שלבקת חורגת, וזו מחלה קשה מאוד בגיל מבוגר, כאבים מאוד חזקים.(הוירוס אחרי מחלת האבעבועות נשאר בגוף ולא נעלם, רק מתפרץ מאוחר יותר)לכן מי שיחוסן לא ידבק באבעבועות, ולא יוכל לחלות במחלה שלבקת חורגת, וזו לא מחלה נדירה.

אני בלימודי סיעוד, אז אני יודעת מעט..

סתם. מעניין.

וכמובן שמחה שהצחקתי אותך.

הכוונה שיש צורך במסה קריטית של מחוסנים שהמחלה לא תתפרץ.

יש מספיק רופאים בכירים בתחומם שמזהירים מפני חיסונים באופן גורף.

בבקשה, תהני.

אני לא ישכנע אותך אחרת.

ולכתוב  "יש מספיק מומחי רפואה..." זה פשוט מגוחך כל אחד יכול לכתוב את זה..

סליחה על הנחרצות פה, אבל כל העניין הזה כאילו חיסונים מזיקים וכו עולה לי כבר לראש,

אתן סתם מפחידות פה אמהות שרוצות בסך הכל להגן על הילדים שלהן לפי הוראות משרד הבריאות.

ואל תגידו לי "גם אני רוצה להגן עליהם" תאמינו לי, ראיתי מספיק. (תינוקת שחלתה במנינגיטיס ומתה, ילד שחלה בחזרת והתחרש, 2 אחים שהיה להם אבעבועות רוח וחטפו וואחד זיהום מזה, תינוקת בת חודשיים שהלכה משעלת (אחותה הדביקה) ועוד.)

לעומת זאת אני בכבודי טרם זכיתי להכיר מישהו שניזוק מ"החומרים המלאכותיים" שיש בחיסונים...

אפקט חסינות העדר מונע מחלות בקרב כלל האוכלוסייה אבל הוא לא הסיבה שבשלה מחסנים כל פרט, אלא התוצאה.

ויש כמה נצלנים שחיים על חשבון אחרים ומנצלים את אפקט חסינות העדר ולא מחסנים את הילדים שלהם...

בבקשה ובהצלחה.

ואני מתנצלת על זה.

ב"ה עבר בסדר.

שבועיים בבית, הקאות ושלשולים בלי סוף.

אבל שמחה מאד שלא נתתי לו את חיסון

ומה עם ילד אחר שהבן שלך יכול היה להדביק אותו ואצלו זה יסתיים אחרת?

כי זה נגיף חי מוחלש.

תבדקי בעלון שמשרד הבריאות מפרסם על החיסונים

להורים יש תפקיד במצב של רוטה ח"ו לשים לב שלא חסר לילד נוזלים.

ולהתפלל

ובעז"ה זה אמור להיות בסדר.

אם הילד מתייבש וכו אז יש סיכונים יותר חמורים, כמו בכל דבר.

דרך אגב הילד שלי נדבק מילד במעון שחוסן וחלה

זה שמי שגם חוסן נדבק זה בגלל שמערכת החיסון שלו לא קיבלה את הנוגדנים. זה לא אומר שכולם מכאן ואילך לא צריכים להתחסן.

גם מי שחלה לאחר שהתחסן זה בדרך כלל באופן קל.

ישנם ילדים מדוכאי חיסון שאינם יכולים להתחסן, כשכל הילדים מתחסנים המחלה ממוגרת וכך ילד מדוכא חיסון שלא התחסן- מוגן. ילד בריא שלא התחסן גורם לחסינות הקבוצתית בישראל לרדת ומסכן בכך אחרים.

מאז הכנסת החיסונים אחוז הילדים שנפטרו ממחלות ירד באוםן משמעותי.

בעיניים שלי ראיתי ילד שלא חוסן לפנאומוקוק, קיבל דלקת קרום המוח ונפטר. (בן של חברה שלי שהתנגדה לחיסונים....)

בקיצור, החלטה בנושא כדאי שתהיה מושכלת ולא מונעת ממקורות אינפורמציה לא מדויקים ולא אמינים.

(לא מתערבת בדיונים על חיסונים בדרך כלל, כי הם לא ברמה מקצועית ומונעים מאלף ואחד דיעות ולא עובדות.)

ואםמ אני ד"ר במקוצעי?

אני יודעת שלכל מחלה יש סיכון מסויים למה שיכולה לגרום

,לכן למחלה כמו טטנוס (ועוד) אחסן

משום הסיכון הכרוך בה

מכיוון שרוטה כרוך בסיכון מזערי מינוס והסיבה העיקרית שמחסנים כנגדו זה האי נוחות להורים ולילד, אני מעדיפה לקחת את הסיכוי שהבן שלי ח"ו יקבל רוטה (כמו שאכן קרה) ולא לסכן אותו עם החומרים הכימיים השונים שיש בחיסון שגם להם יש סיכונים.

עניין של תועלת מול הפסד

זו אינה מחלת ילדות מחוייבת המציאות, ילד בריא שלא מתחסן לא מסכן אחרים ברוטה (איך ילד בריא מסכן אחרים?).

אין עניין של כיסוי חיסוני של כלל האוכלוסיה, גם מבוגרים יכולים להדביק - מחוסנים ולא מחוסנים.

לק"י

יש נראה לי כסאות קטנים, אבל ממש לא מפריע לי שתאכיל עליה בגיל הקטן.

גם מזרונים זה בסדר מגיל מסויים.

ולהביא אוכל זה בהחלט מבעס, אבל יש כאלה שזה ככה.

שנה הבאה זה יהיה 7:15-16:00, חמישה ימים בשבוע, 4 ילדים, כולל אוכל, 2550 ש"ח.

אזור הדרום (המיקום גם משמעותי).

בהצלחה!!

שתמצאי מקום טוב עם מטפלת טובה!

אם את זכאית לסבסוד אולי תחפשי משפחתוני תמ"ת באיזור שלכם?

שישנים על מזרונים או עגלות

גם במעון בגיל הגדול ישנים על מזרונים

הבת שלי ישנה בעגלה

אני מביאה לה אוכל

יש כסאות אוכל

מ8:00 עד 14:00 1600 ש"ח

יש נראלי 6 ילדים

ישנו בעגלות, אני הבאתי את האוכל, היה כיסא אוכל אחד אז אכלו לפעמים עליו, לפעמים בעגלה, לפעמים עליה.

הייתה מטפלת מדהימה, מלאת חום ואהבה... 6 ילדים

התחילו את השנה בגיל שנה פלוס מינוס

שבעה ילדים

1700₪ 7:45-13:45

ישנים בעגלות

יש שני כסאות אוכל ואוכלים בהם בתורנות כשהשאר משחקים (ממה שאני רואה הלו"ז זורם, אין שעה שכולם יושבים לאכול בו זמנית).

מביאים אוכל מהבית, ובכיף היא מכבדת ילדים פה ושם מאוכל של ילדים אחרים. אה היא גם מכינה להם דייסת קוואקר.

האמת אין לי שום בעיה עם זה.. הרבה יותר מעניין אותי למשל אם יש חצר ומה יש בה

וכמובן איך המטפלת עצמה.

(הבן שלי ישן שנצים בעגלה בבית, וגם הגדול יותר היה ככה)

יש כיסא אוכל אחד ולפעמים מאכילה עליה, ואנחנו מביאים אוכל שזה מבאס אבל לא נורא כי חצי מהשנה גם ככה לפחות חלק מטרנה או חלב אם, והשאר.. כמה כבר תינוק קטן אוכל, אפשר להכין בתחילת השבוע לכל השבוע, או כמונו להפריש מהאוכל של שבת או שלנו

אצלנו זה שבע וחצי עד רבע לארבע, ארבעה ילדים,  2400 בירושלים (נחשב זול אצלנו)

כשהיה לי משפחתון ואימהות היו אומרות לי "יקר"

הייתי מפנה אותם לזול…

יותר ילדים

בלי כסאות בלי מיטות בלי אוכל וכו

זול…

מבינה ש'רק אני הבעייתית'.

סתם

שרק לי זה נשמע נורא ואיום.

(זה לא ילד ראשון)

וגם המחיר אני מבינה שסטנדרטי

אבל איך עושים את זה?

זה עצוב לי נורא. מרגישה אמא מזניחה

בעיקר עצם זה שאני שולחת למשפחתון ולא יכולה להשאיר אותו עוד איתי בבית.

ואז כמה התנאים במשפחתון גרועים לעומת הבית.

ואני דואגת שהוא לא יקבל את צרכיו. שיצרח עד שניתנו לו לאכול.

ובמיוחד לישון על מזרון עושה לי הזנחה! הוא פיצי! 

בסיפור הזה

הילד שמח?

מטפלת חמה ואוהבת? שמחה?

יש אוכל מזין? שינה טובה? ניקיון כללי? (טיטולים וכו')

מה עוד צריך?

אבל זה קצת עניין של נורמות בכל מקום

אני לפני שנתיים שילמתי 3300 לילדה מתחת לגיל שנה (סיימה את השנה בת שנה וחודשיים)

היו לולים, קיבלה אוכל מוצק (תמל/ שאוב אני הבאתי מן הסתם), היו כסאות (לא סגורה בדיוק על זה אבל נראה לי שהיו לה כמה כסאות אוכל לקטנים ולגדולים יותר כסאות גן כאלה)

היה מ-7.30-16:00

אני בטוחה שהיום אותה מטפלת לוקחת כבר קרוב ל4000

יתרונות וחסרונות.

כרגע היתרונות נראים עולים על החסרונות.

ולכל נקודה בעייתית הייתי בודקת איך אפשר לפתור- 

למשל שינוי מסגרות לילדים.

אולי תהיה אופציה שהמעבר יהיה רק שנה הבאה ובנתיים את תסעי כל יום לעבודה החדשה?

פיתוח העצמאות שלך כרגע זה בהחלט נתון מאד חשוב שכדאי לשים עליו את הדעת. אבל כן תרצי עדיין תמיכה מהמשפחה- כמה הם יוכלו לסייע מרחוק? כמה הם ניידים?

אולי יש אפשרות לקחת תקופת נסיון?

מאחלת לך הרבה הצלחה וסיעתא דשמייא, החלטות קלות

ושבעז"ה הקב"ה יכוון אותך לדרך הנכונה

ושיהיה לך רק טוב

נתפלל איתך- "שמחנו כימות עניתנו"

אבל ברור שזה לא יהיה אותה עזרה

היום בטלפון אחד הם מתייצבים אצלי..

תקופת ניסיון לא אופציה...לא מבחינת העבודה הנוכחית ולא מבלינת הבאה אי אפשר להחזיק 2 ציפורים במכה

בשני הצדדים שיקולים משמעותיים למה כן ולמה לא..

לפני ואחרי הכל תזכרי שמה שתחליטי ה' איתך ובע"ה יעזור לך להרגיש שזו האופציה הכי טובה.

לדעתי השיקול של להישאר בסביבה תומכת (משפחה, גננות) הוא מאד חשוב. הייתי לדעתי מדרגת אותו די למעלה אבל רק את יודעת עד כמה את מרגישה באמת עטופה.

אם את ממילא רוצה לעבור דירה, אולי את יכולה לעבור למקום שקצת יקרב אותך להצעה החדשה, ועדיין יאפשר לך להישאר במסגרות הנוכחיות או שזה פער גדול מידי?

עוד משהו שאני חושבת, שמעבר דירה כולל החלפת חברה והכל זה באמת טלטלה די רצינית למשפחה.. ההתאקלמות דורשת הרבה אנרגיה נפשית. אז גם מהבחינה הזאת משהו שהוא גם וגם יכול להיות יתרון גם לזה.

לגבי להפסיד הזדמנות, אם תגיעי למסקנה שהכי טוב לך להישאר, אני בטוחה שה' יסדר לך עוד הזדמנויות..

תלות במשפחה זה ממש נורמלי ובריא בשלב כזה, ולאט לאט תיבנה גם העצמאות.

חיבוק גדול גדול!

בטוחה שקשה לקבל החלטות כאלה לבד❤️❤️❤️

נכון שתלות זה בריא אבל מכוונה טובה והמון עזרה שלהם אני כבר מרגישה שהם כבר ממש ממלאים מקום של הורה מול הילדים

ואכן מאוד קשה לקבל החלטות כאלה גדולות לבד במיוחד שאצטרך להתמודד גם עם ההשלכות לבד אז תודה על הייעוץ שלכן😘

את seven?

אני לא יודעת כמה זמן עבר, אבל אני חושבת שמה שכדאי שיהיה בראש סדר העדיפויות זה היציבות הרגשית שלך ושל הילדים. ועכשיו השאלה איפה יהיה לכם עדיף.

מעבר דירה זו טלטלה לילדים (וגם למבוגרים), בטח באמצע שנה. מצד שני תלוי איזו אמא את כרגע ואיזו אמא תוכלי להיות שם (מדברת על העולם הנפשי והרגשי שלך)

אני חושבת שהייתי שמה רגע בצד את עניין התפתחות הקריירה, הילדים שלך בגן אז אפשר גם עוד שנתיים שלוש (או יותר) לחשב מסלול מחדש מבחינת עבודה (לדעתי).

אין לי עצה מועילה. אבל זה המחשבות שלי. לשים דגש על יציבות המשפחה והעולם הפנימי של בני המשפחה

רגע אחד אני בסדר ורגע אחרי שהילדים ישנים אני ברצפה מרוסקת..אבל מבחינת תפקוד הכל כאן מתקתק כרגיל ב"ה

ואני כן אמא טובה גם עכשיו

ואני מבינה מה שאת אומרת אבל מרגיש לי שהצעה כזו לא תחזור ושחבל לי לפספס מקפצה כזו

אני חושבת שלא הייתי עוברת וגם לא הייתי מחליפה את מקום העבודה כרגע.

זה יותר מדי טלטלות לילדים והנסיעות יקשו עלייך להיות בפניות עבורם.

המשפחה שכן סביבכם גם אם היא לא עוזרת כמו שהיית מצפה, היא עוגן משמעותי מבחינה חברתית ורגשית (גם לך, אגב).

גם להוכיח את עצמך כרגע זה הרבה מאמץ שנכון יותר לדעתי להשקיע בילדים.

אני לא יודעת כמה זמן עבר, אני יודעת מנקודת הנחה שעברו מספר חודשים.

שהקב"ה ישמח אותך ושייתנו לך עצות טובות.

ככ הרבה התלבטויות שפתאום אני אמורה להחליט לבד

באמת שרק ה יתן לי עצה נכונה לי ולילדים

לגבי חברה יש לי גם שם אנשים שמכירים אותי ואני בקשר קרוב איתם

החסרונות הם טלטלה, חוסר יציבות, התרחקות ממקור תמיכה, התרחקות מבוס שמעריך אותך ומכיר אותך גם מתקופות אחרות.

זה חסרונות מאד משמעותיים בתקופה שאת צריכה לייצב הכל מחדש אחרי שהתערער.

בגלל שאת שואלת אני מעיזה לענות...

חיבוק ענק לגיבורה שאת

אבל אני מתלבטת אם פשוט לקחת את זה כמשרה נוספת במקום לעזוב את הקודם וזה יעלה לי את ההכנסה ממש משמעותית

ותודה שענית

לעניות דעתי לא הייתי משנה מסגרות באמצע שנה בכל מקרה

בתכלס לכל ילד זה ממש יכול להיות טלטול שיכול להשפיע לטווח ארוך ארוך.. עד שבונים מעמד בגן, מרגישים בבית וזה .. זה ממש מטלטל להחליף

אז בטח אם מדובר בסיטואציה מורכבת ובטח אם הגננות מכילות ומגוייסות ומסוגלות לעזור (יש כאלה לא מעט שרוצות אבל לא מצליחות..)

גם בשבילך הסתגלות של הילדים למעבר גן ומעבר דירה יכולה להיות מתישה...

גם מעבר דירה בלי מעבר מסגרות הוא מטלטל.. אז שניהם נראלי ממש קשוח.. גם לילדים וגם לך כאמא..

חיבוק ענק ענק!!

ולגבי המשפחה- עוד יהיה את הזמן לבנות עצמאות.. זה ממש הגיוני וטבעי להסתמך עליהם מאוד בשלב כזה... מעוד מקרים שמכירה...

כמובן מה שלא מתאים ממה שכתבתי- תזרקי..

קטונתי..

עוד חיבוק גדול!!!

תרגישי טוב!

לק"י

סתם. מבינה שהגבת לי בטעות במקום לפותחת.

כדי להגיב על הודעה ספציפית, את לוחצת על לחצן "תגובה" שבאותה הודעה.

אני רוצה איזה כדור או משו

אם זה בסדר או לא

אוף

זה מה שיש לי בבית בעיקרון, הייתי שמחה אם מישהו היה אומר לי שזה בסדר לקחת

אבל הייתי נזהרת ולא לוקחת.

תנסי לשתות תה שומר. זה מרגיע את מערכת העיכול.

אז אם את בכל מקרה צריכה לקנות, נשמע ששווה להגיע ולשאול את הרוקחים. כי כנראה שזה מותר.

יש מצב את מעתיקה את הטקסט?

כאחת שסובלת משילשולים וכאבי בטן לא מעט בגלל מעי רגיש. אמרו לי שנקודתית אפשר לקחת. הייתי אחרי שבוע 12 שבדקתי.

גם גסטרו , כם רופא משפחה וגם במכון הטטרולוגי אמרו לי שאפשר.

אבל תבדקי בעצמך גם. לא נראלי שמשהו חד פעמי יכול לעשות נזק. אני לקחתי כמה ןכמה פעמים סטופיט בהריונות (כמובן מחוסר ברירה) לי ולילדים שלום. 

קל בטן זה אותו רעיון?

קל בטן יעיל יותר לכאבי בטן

אני חיה על סטופיט לא היה מצב שלא היו נותנים לי אישןר 😂

שלשולים קל בטן עזר לי

אין לי את זה הרבה ב"ה, אם כבר הפוך...

אבל הפעם זה חריג ממש אני סובלת משהו נוראי

גם לא הכנסתי כלום לפה מהבוקר, רק מים

אולי תתני לי רעיונות מה לאכול שלא יטיס אותי לשירותים?

אחות במוקד אמרה לי שאסור קלבטן

בהריון?

מלחיץ אותי...

אכלתי היום מהבוקר בננה אחת ותפוח אחד

כן מקפידה לשתות מים

מקווה שמספיק

מיץ רימונים עוזר לי כמו קסם

(קנוי סחוט מהסופר עובד נהדר.. כמו של פרימור וכו')

על התחושות.

ואת לא בן אדם דפוק בכלל!

שאני רואה שאת כותבת/מגיבה אני תמיד אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת. מבין המילים רואים איזה אדם איכותי את, חכם בחוכמת חיים.

מאחלת לך מכל הלב שהמון דלתות יפתחו ויהיה לך המון המון טוב.

בקורתיות ושיפוטיות כלפי עצמך בזמן הקרוב? חמלה והכלה ולהאמין שגלגל סובב בעולם ויבואו ימים יפים...

חיבוק

ואני כבר לא מאמינה בכלום

גם לא בעצמי

אני נמצאת במקום הכי קטן בערך

עכשיו

ואין לי כוחות לכלום.

אני לא רוצה חלילה לאבחן בפורום, אבל ממה שאת כותבת נשמע שאולי יש לך דכאון? אולי כדאי לפנות לרופא משפחה ולקבל סיוע?

קשוח

להכשל שוב ושוב

כאילו לא מספיק הכישלון

יש את התסכול שלא מצליחים ללמוד להפיק לקחים

זה מכונת בזבוז אנרגיה

זה הצד הפחות טוב

הצד הטוב הוא

שזה אומר שאת מנסה שוב ושוב

שאת רוצה ללמוד לעשות אחרת

וזה נותן סיכוי שיום אחד זה יצליח לך

מודעות היא חלק נכבד מהדרך להצלחה 

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)

בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.

הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

אולי הוא מאמין שככה יותר נכון להתנהל?

דיברתם על זה?

יש לכם אפשרות לשוחח בזמן רגוע, בנחת על מה אתם רוצים מבחינת חינוך הילדים? בשינה וגם בנושאים אחרים.

אם הוא לא רואה עין בעין איתך אז יהיה קשה לגייס אותו לשינוי ובטח שדברים לא ישתנו, ממש כדאי להתחיל מהחלטות משותפות

הילדים פשוט באים רק אליו

וזה לא מפריע לי

ואני לא מוכרת כחננה בגדול....

יותר קל לי להישאר לישון איתם במקום להחזיר ואני ממש משתדלת שלא יעברו לצד של בעלי.

כשהוא חוטף בעיטה (מילד, לא ממני 😅) הוא קם ומחזיר אותו למיטה.

לא דווח על כעסים עד כה.

אתם צריכים לדבר ולהחליט ביחד מה מתאים לכם.

ואם זה כל כך מפריע לך, לא יעזור שאת תחזירי אותם למיטה?

המצב הבריא הוא שהילדים צריכים לישון במיטה שלהם. אם תציגו עמדה אחת. הילדים יבינו שאין חור ברשת. וצריך להישאר במיטה.

את רוצה שהוא יהיה חננה שלך 😉

מה דעתו בעניין?

את לא יכולה לכפות עליו את דעתך, את יכולה להסביר לו למה זה מפריע לך ולבקש ממנו עזרה בנושא.

כי זה מפריע לך,

לא בגלל שהוא חננה.

אם את מרגישה חצי בן אדם, לא ממש אפשרי לעשות תהליכים, זה לא רק עניין של לשלם הרבה כסף.

אם הבעיה היא נקודתית לעייפות עכשיו, את יכולה כמה לילות להכין מקום חלופי לישון, ברגע שאת מתעוררת במקום להחזיר את הילדים ולהעיר אותם ואותך עם כל ההתעסקות, תעברי לישון במקום שארגנת מבעוד מועד, ככה גם הגוף לא יתעורר לגמרי ולא תהיי בבוקר חצי בן אדם.

אח"כ כבר תוכלי לעשות דברים לטווח ארוך יותר כשאת פועלת מתוך יישוב הדעת.

אתם צריכים הדרכת הורים, בגישה היקשרותית.

אימון שינה רגיל יתן לכם עוד מאותו דבר שלא עובד לכם עם הילדים כבר שנים.

יש מצב שמה שמפריע לך באמת בעומק, זו העובדה שאת לא מרגישה שבעלך רואה את הקושי שלך? הרצונות שלך? אותך?

זא, ברור שזה שהילדים באים אליך יכול להפריע לסדר הלילה אבל קשה לי להאמין שזה הדבר היחיד. זה יותר נראה לי כמו השלכה של הקושי שלך מול בעלך על המצב עם הילדים כי את לא מרגישה מספיק חשובה עבורו

או שזה קושי עצום בלשחרר שליטה ולזרום עם שינויים

כך או כך, הבעיה לא תיפתר דרך הילדים לדעתי

חיבוק♥️

שמאוד מאוד יכולה לעזור לך עזרה בצורה של טיפול אישי קודם כל.

אני חושבת, שלפי מה שאת כותבת, אתם בעצם באיזשהו סוג של לופ.

ואת ממש רוצה לצאת ממנו, ולא מצליחה.

כי נראה שעוד לפני הילדים, או בן הזוג, זה קשור לתפיסות שלך, שמקבעות אותך להתנהלות מסויימת.

ויכול לעזור מאוד אם תצליחי להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת / לשחרר חלק מהתפיסות / ללמוד כלים נוספים.

בתור התחלה - אם לבעלך לא מפריע שהם באים לישון איתו, תני לו להיות איתם לילה, ולכי לישון בחדר אחר.

עזבי חננה או לא חננה.

את צריכה לישון. הכל נראה הרבה יותר גרוע בעייפות

הרבה יותר קל לנהל בעיות כשלא עייפים

זה לא פתרון קבוע, וזה לא אומר שום דבר.

רק אומר שאת עייפה.

יום למחרת אתם יכולים להחליף

קודם כל תעשו הכל בשביל להיות פחות עייפים, גם במחיר של עקרונות (בעיניי)

אחר כך יהיה יותר קל לחשוב מה הלאה

ילדתי בת 5 היתה אורחת קבועה ממש מתחילת הלילה, ברוך השם חיה נושמת ובועטת...

אבא שלה ישן כמו בלוק וזה הפריע רק לי.

עשיתי לה מבצע לתקופה, לילה שהיא נרדמת במיטה שלה היא מקבלת בבוקר מטבע שוקולד, ואם בבוקר היא התעוררה במיטה קיבלה מטבע נוסף

עבד יופי וכיום זה קורה בלי שוחד

נשמע ששווה לקחת בונג'סטה

זה הריון ראשון שאני לוקחת וזה משנה חיים, לא מבינה איך לא לקחתי בהריונות הקודמים

לגבי המטומה, ב"ה אין לי נסיון בזה

לדעתי בכל מצב שהבחילות מפריעות לסדר יום

מי שזה עובד אצלה זה פשוט משנה חיים

לגבי בחילות שווה לנסות בונגסטה. אותי זה הציל.

המטומה היתה לי עם דימום מטורף. לנסות כמה שיותר לנוח לנוח לנוח! אצלי חלף ב"ה ושאר ההריון היה תקין.