פשוט כי הרבה יותר מפחיד אותי שהילד יחלה באחת מהמחלות שמחסנים אליהן.

פוליו לדוגמה- לא מוכרת היום

אבל תשאלי אנשים מבוגרים יותר איך זה היה לפני 60-70 שנה.

נורא.

כנ"ל חצבת ואדמת.

אני מצטמררת לחשוב מה היה קורה אם לא היה חיסונים והילדים היו נדבקים בזה.

נכון שהיום גם אלו שלא מתחסנים פחות נדבקים בזה

אבל זה תודות לאלו שכן מתחסנים ולכן המחלה כמעט מוגרה ואין כמעט הידבקויות.

מחלה מאנשים אחרים שלא חוסנו ומעבירים אותה הלאה.
זה חוסר אחריות חברתית בעיניי.

שמטפל בילדים שלי. יש לו את כל הידע הרפואי הדרוש והוא יכול להסתכל על הילד ולהסביר לי בדיוק למה ומתי כדאי לחסן. חבל ללכת לכל מיני יועצים בהמון כסף שאפילו לא בודקים את הילד ורק מנסים לדחוף את המוצרים שלהם. 

זה היריון ראשון שלי, ויש לי חברה טובה עם 2 בנות שנמצאת בדיוק במצב שלך. חלק מחסנת, חלק לא, מאד מתלבטת. אני אמרתי, שבעז"ה אחסן את ילדיי, פשוט כי הפחד ממה שעלול לקרות גובר על כל סיכון אחר מהחיסון. 
לא רוצה להפחיד ולהלחיץ, אבל לכל מחלת ילדות יש עשרות אחוזים של סיכונים, כאלה שיותר קשים וכאלה שפחות.
 

מעצבנים אותי [סליחה] אנשים שמוזנים מקבוצות פייסבוק בלבד ומספקולציות על כל חברות התרופות ועל כל מה שאומרים על החיסונים. אני לא מזלזלת בבעיות שעלולות לקרות מחיסונים, אבל שוב,

זה מתגמד לעומת הסיכונים בלא לחסן.

אני הייתי ממליצה לך להתייעץ עם רופא הילדים, ולשאול עד כמה אפשר "למשוך" בשביל לחסן, כך שתהיי רגועה יותר בעת מתן החיסון.

בהצלחה רבה!!

אמא שלי היא אחות טיפת חלב אז מכירה מקרוב. 

והם לא רודפים אחרי אנשים כי ממילא לא חסר כאלו שמעוניינים. מה שכן הם אח"כ חוטפים בגדול כשמתפרץ איזמשהו ואז כל הלא מחוסנים רצים לטיפת חלב להתחסן ואז הם עובדות בצורה משוגעת לחסן את כולם.

אז ככה- אני מכירה מישהי שהפילה את עוברה חודש חמישי בגלל שאחת הילדות בגן שבו היא עבדה לא התחסנה (אבעבועות רוח). ז"א לפני שהמחלה עצמה התפשטה בילדה היו כמה ימים שהיא חלתה רק בלי סימנים. והסייעת בגן נדבקה. למרות שהיא עצמה כן התחסנה.

רק לידיעה שחוץ מהילדים שלכם יש עוד מעגל אנשים הקרובים לו שזה יכול לפגוע בהם.

תחסנו, תחסנו, תחסנו. 

לא?

הוא מונע *מופע קשה* של המחלה

כלומר- למיטב זכרוני, רוב הילדים לא יחלו, אבל אלה שכן יחלו- המופע שלהם יהיה הרבה יותר קל.

באמת רק מתוך המקום הזה שאני לא רוצה שיחלו חלילה במחלות הנוראיות האלה. פגשתי אמא שלא חיסנה וישבה עם הילד שלה במשך חודש שלם בבית עם שעלת! כל כך לא נעים. לא לילד וגם לא לאמא. מאז פשוט עושה למרות שחוששת לפעמים , אבל זה עובר .. ושוב , גם  אנחנו חוסנו

אגב אחותי חלתה בחזרת בתור ילדה (שעוד לא חיסנו לזה) והיא בגלל זה היום חירשת. 

לגבי הפרוונר, ועדיין השאלה אם עדיף לספוג את זה או לא להתחסן?

רוטה וירוס - בתור מישהי שהבן שלה חלה בוירוס הזה, הוא בן 13 ועדיין לא היה חיסון לצערי, אנחנו הגענו לבית החולים, ופגשנו שם עוד הרבה.. זה סבל בל יתואר, לילד ולהורים! הילד כל הזמן ללא הפסקה או מקיא או משלשל.  יש ילדים שהגיעו למצב שהכליות שלהן לא תפקדה מרוב התייבשות, זה פגיעה לכל החיים!

שעלת - לתינוקות קטנים זו סכנה גדולה, הם מגיעים בדרך כלל לטיפול נמרץ, התינוק משתעל כל כך הרבה שאין לו יכולת לנשום, למה לקחת את הסיכון והסבל?

עד כדי כך שממליצים לנשים בהריון להתחסן אליו, מפני שבחודשים הראשונים הנוגדנים מהאמא עוברים לתינוק גם אם לא חוסן להם( הנקה) ותינוק שעדיין לא חוסן לשעלת, יש לו עד החיסון נוגדנים מהאמא.( זה עוזר בחודשים הראשונים, גג עד 6 חודשים)

אבעבועות רוח - אחת הסיבה לחיסון ,לפי מה שידוע לי, זו המחלה שבגיל מבוגר יכולה להתפרץ רק למי שחלה במחלה בצעירותו, שלבקת חורגת, וזו מחלה קשה מאוד בגיל מבוגר, כאבים מאוד חזקים.(הוירוס אחרי מחלת האבעבועות נשאר בגוף ולא נעלם, רק מתפרץ מאוחר יותר)לכן מי שיחוסן לא ידבק באבעבועות, ולא יוכל לחלות במחלה שלבקת חורגת, וזו לא מחלה נדירה.

אני בלימודי סיעוד, אז אני יודעת מעט..

סתם. מעניין.

וכמובן שמחה שהצחקתי אותך.

הכוונה שיש צורך במסה קריטית של מחוסנים שהמחלה לא תתפרץ.

יש מספיק רופאים בכירים בתחומם שמזהירים מפני חיסונים באופן גורף.

בבקשה, תהני.

אני לא ישכנע אותך אחרת.

ולכתוב  "יש מספיק מומחי רפואה..." זה פשוט מגוחך כל אחד יכול לכתוב את זה..

סליחה על הנחרצות פה, אבל כל העניין הזה כאילו חיסונים מזיקים וכו עולה לי כבר לראש,

אתן סתם מפחידות פה אמהות שרוצות בסך הכל להגן על הילדים שלהן לפי הוראות משרד הבריאות.

ואל תגידו לי "גם אני רוצה להגן עליהם" תאמינו לי, ראיתי מספיק. (תינוקת שחלתה במנינגיטיס ומתה, ילד שחלה בחזרת והתחרש, 2 אחים שהיה להם אבעבועות רוח וחטפו וואחד זיהום מזה, תינוקת בת חודשיים שהלכה משעלת (אחותה הדביקה) ועוד.)

לעומת זאת אני בכבודי טרם זכיתי להכיר מישהו שניזוק מ"החומרים המלאכותיים" שיש בחיסונים...

אפקט חסינות העדר מונע מחלות בקרב כלל האוכלוסייה אבל הוא לא הסיבה שבשלה מחסנים כל פרט, אלא התוצאה.

ויש כמה נצלנים שחיים על חשבון אחרים ומנצלים את אפקט חסינות העדר ולא מחסנים את הילדים שלהם...

בבקשה ובהצלחה.

ואני מתנצלת על זה.

ב"ה עבר בסדר.

שבועיים בבית, הקאות ושלשולים בלי סוף.

אבל שמחה מאד שלא נתתי לו את חיסון

ומה עם ילד אחר שהבן שלך יכול היה להדביק אותו ואצלו זה יסתיים אחרת?

כי זה נגיף חי מוחלש.

תבדקי בעלון שמשרד הבריאות מפרסם על החיסונים

להורים יש תפקיד במצב של רוטה ח"ו לשים לב שלא חסר לילד נוזלים.

ולהתפלל

ובעז"ה זה אמור להיות בסדר.

אם הילד מתייבש וכו אז יש סיכונים יותר חמורים, כמו בכל דבר.

דרך אגב הילד שלי נדבק מילד במעון שחוסן וחלה

זה שמי שגם חוסן נדבק זה בגלל שמערכת החיסון שלו לא קיבלה את הנוגדנים. זה לא אומר שכולם מכאן ואילך לא צריכים להתחסן.

גם מי שחלה לאחר שהתחסן זה בדרך כלל באופן קל.

ישנם ילדים מדוכאי חיסון שאינם יכולים להתחסן, כשכל הילדים מתחסנים המחלה ממוגרת וכך ילד מדוכא חיסון שלא התחסן- מוגן. ילד בריא שלא התחסן גורם לחסינות הקבוצתית בישראל לרדת ומסכן בכך אחרים.

מאז הכנסת החיסונים אחוז הילדים שנפטרו ממחלות ירד באוםן משמעותי.

בעיניים שלי ראיתי ילד שלא חוסן לפנאומוקוק, קיבל דלקת קרום המוח ונפטר. (בן של חברה שלי שהתנגדה לחיסונים....)

בקיצור, החלטה בנושא כדאי שתהיה מושכלת ולא מונעת ממקורות אינפורמציה לא מדויקים ולא אמינים.

(לא מתערבת בדיונים על חיסונים בדרך כלל, כי הם לא ברמה מקצועית ומונעים מאלף ואחד דיעות ולא עובדות.)

ואםמ אני ד"ר במקוצעי?

אני יודעת שלכל מחלה יש סיכון מסויים למה שיכולה לגרום

,לכן למחלה כמו טטנוס (ועוד) אחסן

משום הסיכון הכרוך בה

מכיוון שרוטה כרוך בסיכון מזערי מינוס והסיבה העיקרית שמחסנים כנגדו זה האי נוחות להורים ולילד, אני מעדיפה לקחת את הסיכוי שהבן שלי ח"ו יקבל רוטה (כמו שאכן קרה) ולא לסכן אותו עם החומרים הכימיים השונים שיש בחיסון שגם להם יש סיכונים.

עניין של תועלת מול הפסד

זו אינה מחלת ילדות מחוייבת המציאות, ילד בריא שלא מתחסן לא מסכן אחרים ברוטה (איך ילד בריא מסכן אחרים?).

אין עניין של כיסוי חיסוני של כלל האוכלוסיה, גם מבוגרים יכולים להדביק - מחוסנים ולא מחוסנים.

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...