בוקר! 

שומרת על האחים הקטני מכינה להם ארוחת בוקר ,ומציצה בשעון

יואו ! אני צריכה כבר לצאת לאוטובוס ! מגלה שנגנבו לי 200 שח.. וואלה לא התחלה משהו ליום הזה..

רצה לאוטובוס ועולה עליו עם עוד חברה (מגלה שארוחת בוקר נשארה בבית ), מחליפים אוטובוס ו... ירושלים!!!

עולות לחתום בדף ניקיות, קונות ארוחת בוקר ועולות על רכבת. (כדי לפגוש את חברה של החברה שהייתה איתי..)

@הכל משמים מתקשרת שהיא עוד שניה בתחנה מרכזית. מה אני לא יראה אותה !?

יורדות מהרכבת (כולם מסתכלים .. נסענו תחנה 1..) חוזרות למרכזית.

פוגשות את הכל משמיים ו @just dance  המדהימות! מדברות קצת חיבוק ו טליה הלכה...

אני וחברה שלי מחכות להכל משמיים שקונה משהו - בינתיים פוגשת עוד חברה .משהו בא להתרים אותנו וסירבנו בנימוס

(מה!? בקושי היה לנו תקציב עם הקיצוץ של ה 200 .) בסוף רדפנו אחריו וכן תרמנו..

נסענו לעיר.. התברברנו שעות לחפש את חברה של חברה שלי בנתיים פוגשות את @אונמר @סניורה והם ממש חמודות!

נפרדים מכל הניקיות הנשמות האלה ! (ניפנוף) 

פוגשים סוף סוף את זאת שחיפשנו שעות! 

דיבורים

דיבורים

דיבורים ונפרדים.. 

אני פוגשת עוד חברה במקרה.. שמלא זמן לא ראיתי! היה כיף ו ביי..

ונגמרה הסוללה של הטלפון!

קונות קצת דברים ..

ועפות לכותל להספיק מנחה..

כותל!

חוזרות

ורצות לשיעור של הרב רונן חזיזה..

אחר כך "אש קודש" היה אש!!

שואלות מישהי:" מה השעה ?" 10:40 יואו! פספסנו את האוטובוס האחרון!!!

דיבורים עם הקב"ה...

מתלבטות מה לעשות- מחכות לאוטובוס לתחנה מרכזית ,

ובינתיים ביקשנו מ 2 אנשות חמודות להתקשר.

קיצר ההורים של חברה שלי ממש כעסו עלייה.. 

אמא שלי לא עונה... לשמחתי! רק שלא תדאג.. (הקב"ה, אמן שהיא ישנה כבר!!)

והנשמה הזאת שביקשנו ממנה שיחה מזמינה אותנו לישון אצלה! .. בבני ברק..

הם פשוט שליחות משמיים!

הרעיון התקבל! (דווקא יהיה מגניב!בטוח יותר מגניב מלחכות לבוקר בחוצות ירושלים..)

מגיעות למרכזית והיה שם שתי טנדרים של ננח עם שירים וזה ,

מבטיחה לכם שכל מה שרציתי היה לרקוד שם גם!

לזרוק תשכל ! לפרוק את המתח המוזר הזה שהייתי נמצאת בו..

צבטתי את עצמי לשלוט בעצמי.. מבטיחה לכם שכמעט רקדתי שם! (מה קשה לשים מחיצה!?)

 הולכות עם ה בנות האלה לאכול פיצה ,(כאילו רק הם אכלו...)

בנתיים ההורים של חברה שלי מתקשרים ואומרים לנו

שיש אוטובוס לקריית אתא עוד 6 דקות! שנעלה עליו ונרד בדרך.

ומשם הם יקחו אותנו.. (וואי איזה צדיקים!!)

חברה שלי ממש לא רצתה להיפגש באותו ערב עם ההורים שלה ...

קיצר נפרדות יפה משליחות משמיים שלנו .

ואמרתי לחברה שלי שאם אני לא יכולה לרקוד , אז לפחות אני יפרוק קצת בריצה מטורפת!

 לפניי שחברה שלי קלטה מה אמרתי , דפקתי תריצה של החיים שלי לבנייני האומה..

וואי זה היה כיף!! (אני מוזרה .. ידוע..)

 אני וחברה שלי החלטנו שזה שתרמנו בסוף לאיש הזה - בגלל זה יש אוטובוס!

קיצר מחכות לאוטובוס ובנתיים עובר שם הומלס , ולראשונה בחיי בערך חמדתי ממנו משהו ..

את הסמיכה שהוא החזיק! (אבל ריחמתי עליו , והשארתי לו את הסמיכה)

(מגלה שהשרוואל שקניתי החליט להישאר בירושלים..  טוב תכלס אפשר להבין אותו..)

אוטובוס

נסיעה סיוטית !!

השתעלתי באוטובוס וחשבו שהקאתי - אז כמה נשים כזה באו אליי 

קיצר - סיוט נוסע!!

 יורדות 

ההורים שלה מגיעים ..(דווקא לא כעסו, אבל בטח רק בגלל שהיתי שם..)

נס שלא עשינו תאונה - הם כימעט נירדמו..

שוטרים

בית

מיטה!!

קיצר אני וחברה שלי 

קיצר ההורים של חברה שלי ממש כעסו עלייה.. 

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

חורף בריא לכולם