פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
באלי סרט.אבל צריך לגהץבימאית דמיונות
באלי לשרוץ פה,אבל צריך להתאמןבימאית דמיונות
באלי לישון.אבל קשה להרדםבימאית דמיונות
באלי לזלול.אבל אז זה מתנקםבימאית דמיונות
באלי לברוח מהעולם לאיזה שנה.אבל אי אפשרבימאית דמיונות
באלי בית מלון .אבל אין כסףבימאית דמיונות
באלי לחיות בלי יסורי מצפון.אבל הלב שלי אדיוטבימאית דמיונות
באלי סתם לשבת בשמש בלי אף אחד.אבל אין זמן ומקוםבימאית דמיונות
באלי שאנשים יהיו יותר שמחים.אבל זה קשהבימאית דמיונות
באלי לצעוק.אבל השכנים יחשבו שהשתגעתיבימאית דמיונות
באלי להתלבש באופן מסוים.אבל אמא לא תוהב את זהבימאית דמיונות
באלי שהוא יתחיל להיות אח ניסבל.אבל הוא קשה הבנהבימאית דמיונות
באלי שהיא תקשיב ותבין אותי,אבל אין לה זמןבימאית דמיונות
באלי להיות שוב שמחה.אבל העצב זה דבר חזקבימאית דמיונות
באלי לכתוב פנטזיה.אבל זה מתנגשבימאית דמיונות
באלי לעוף בלי שום דבר.אבל זה לא ראליבימאית דמיונות
באלי לדבר עם כמה אנשים שיוכלו לשנות את המצב בעולם.אבל איןבימאית דמיונות
לי אומץ
באלי להמציא כל מני דברים.אבל אין עם מי לדברבימאית דמיונות
באלי שיער מתולתל נורמאלי.אבל הוא מקורזלבימאית דמיונותאחרונה
שלוםזית שמן ודבש
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

