@אהבת ישראל!!

יש לה מה להגיד בנושא ויש לה דפים מעולים שעוזרים...

דברי איתה היא ממש חמודה!

תודה על התיוג.

אז, @תהילה לדוד, יישר כוח על האומץ להגיד ובכלל על זה שאת מניחה את זה על השולחן ואומרת "אני רוצה הלתמודד". כל הכבוד ענק!

באמת יכול להיות שזה שעכשיו מתחילה שנת לימודים זה יעזור.

ממליצה לקרוא את הספר ייסורים של אהבה, של הרב רועי אביחי. זה מדבר בדיוק על זה. וגם זה סיפורי אז זה יפה

אגב, את בפנימיה? (לא חייבת לענות כאן וגם לא חייבת בכלל), אבל אם כן- אז זה גם יכול לעזור. להשקיע עם החברות שכן יש ובכל הדברים האחרים..

אני גם כאן אם את רוצה.

האמת שגם אני התחלתי אז אני כאן בסופי שבוע וימי ראשון ככה ולפעמים אחרי שבועיים רק.. ככה בנתיים.

אבלכשאני כאן, בשמחה אשמח לעזור, לעודד, להקשיב. מה שתרצי!

וכן, יש לי גם דפים מעולים מהרב רועי אביחי. אם את רוצה- אשלח לך בשמחה.

המון המון הצלחה!!!

באמת כמו שכל האחרים ענו כאן מומלץ לא לנתק קשר לגמרי אלא לאט לאט להוריד תמינון.. תציבי לעצמך מטרות - נגיד עכשיו יומיים אני לא מתקשרת וכו'-בהצלחה ! אפשר בפרטי אם את רוצה! וגם פשוט להתפלל לה'

זה שאת מתחילה לימודים ובטח תהיה לך מדריכה חדשה אולי יעזור..אם את עוד בגיל
אמרת שדיברתן על זה אז  כדאי אם את מרגישה מספיק בנוח לומר לה בדרך ישירה מה שאת מרגישה ותדברו על זה

היא יודעת את התחושות שלך בקטע שאת מתרגשת לראות אותה וכ'ו?
גם תלוי אם את רגילה לחשוב כך על אנשים לא כולם כמובן אבל חלק שאת בקשר איתם..

תשלחי לה הודעה שאת רוצה לדבר איתה ואולי תפרטי ממש בקטנה,חכי לראות מה היא תגיב לך וזה כבר ייצור את הפתח לדיבור אם את חוששת

אם לא תדברי איתה לא תוכלי לסגור את זה בעיקר מבחינתך. קשר זה דבר הדדי ואם את רוצה להוביל אותו למקום מסויים כדאי לדבר.את לא צריכה להגיד במפורש אבל גם ברמיזה או לשתף בתחושות כי נשמע שיש כאן גם צד חיובי 

אין לי הרבה מה לומר לך לעשות. כי זה רגש הלב שאין, מה שלא תעשי הוא יישאר. לכן תנסי להתעלם מהרגש ובשילוב עם ניתוק של הקשר, הרגש הזה יימחק ואת ממש תגחכי על עצמך שזה מה שחשת כלפיה. לבינתיים מה שכן, תנסי לפתוח באיזה קשר חדש שיעסיק אותך יותר. נניח איזו מישהי שתמיד הייתה לידך בכיתה ולא שמת לב כמה שאתם מסתדרות טוב ביחד.... או סתם מישהי מהשכונה שאת קצת מכירה.. זה יעשה לך טוב. האמת שבתור אחד שעבר דברים כאלו אני יודע איך למנוע מצבים כאלה מלכתחילה ואיך להתמודד כשנמצאים שם כבר אז אם את רוצה תפני אלי בצורה אישית אני אשמח לעזור תמיד

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....