חושבת לי שלמרות שאנחנו יחסית בוגרים ואידיאליסטים אולי זה דווקא טוב שניקח קצת זמן לבנות את עצמנו וללמוד כדי שנוכל בע"ה אח"כ לתת מעצמנו לעמ"י ולא"י בצורה טובה ונכונה יותר.

אולי כשאחזור יהיה לי קצת זמן לכתוב. בכל אופן אשריך!!!!

כי הלימוד מצד עצמו הוא אידאל יש עינין עצום עד אי סוף בלימוד תורה, אבל חשוב שזה יהיה לימוד שמביא לידי מעשה, לא ללמוד כדי להיות גדויל, אלא ללמוד כדי לעשות רצון ה', בעקבות כך גם לעזור לארץ ישראל לבית המקדש הפצות וכמובן תורה... 

הפח שקיים כרגע בהרבה ישיבות הוא שביינשים נמצאים בישיבה כדי לפתח את העולם הרוחני של עצמם, ושחכים שיש לנו גאולה להביא. אז חשוב ללמוד תורה אבל לא לשכוח לפעול על ארץ ישראל ועם ישראל

 

אתה תמיד כזה בטוח בעצמך?

בהרבה דברים יש לי ממש אמונה בצדקת הדרך שלי, כי אני מאמין באמת שזה רצון ה' יתברך.

בעיקר בנושאים האלה של ארץ ישראל עמ"י ותורת ישראל

אם אני מאמין שזה רצון ה' אז חובה להיות בטוח בזה, וחובה כל הזמן להמשיך בבירורים האם זה באמת רצון ה'...

אבל יש נושאים שאני לא מצליח להבין מה רצון ה' ושם אני קרוע כולי לגזרים

 

וכן אני יודע שזה תפיסה מתנשאת קמעא

גם אני בטוחה בדברים כמו שכתבת שעליהם אין בכלל ספק. אבל יש הרבה דברים שאני מעדיפה לומר בזהירות ממקום של ענווה. להצטנע. כי אני בטוח לא יודעת הכל על הכל וקטנתי.

במובן מסויים יותר טוב, במובן מסויים יותר רע

לפני שנה הייתי במצב יותר נמוך רוחנית, אבל היה לי מסירות נפש ממש הייתי בוער עם אש בעיניים

עכשיו אני במצב שונה לגמרי. התקדמתי ממש ממש הרבה ומצד שני, האש דעכה, כאילו קצת איבדתי את התמימות של "זה רצון ה' אז זה מה שעושים" כאילו ההבנה שהמציאות מסובכת ושיש לה' הרבה רצונות ושאיפות ממני סיבכה אותי. זה כבר לא תמסור את הנפש על א"י וזה הרצון היחידי והבלתי מעורער, פתאום גם לימוד תורה שבעבר היה אידאל שני נהפך למתחרה על הראשון, והפצות והאווירה בישיבה שמתעסקת במקדש ודוחה במקצת את הארץ מכבה אותי ופתאום נכנסים עוד רצונות שהם טובין ומצויינים מאוד! להתחתן ולהקים בית טהור וקדוש שכולו יהיה רק א"י תורה ופשוט כל מה שאפשר כדי להביא את הגאולה, ואני מסתבך כי כמה שאני יודע ובטוח שזה לגמרי רצון ה', האמת אני רוצה את זה בעיקר כי אני רוצה, וזה שזהו רצון ה' נותן לי בעצם את "האישור" אז כמובן שאני מתפלל כל הזמן לה' יתברך טאטעעעעעעע עשה שכל רצונותי יהיו רק מפני רצונותיך!, אבל אני קצת מרגיש שאני נעבעך סתם עובד על עצמי

וגם כשאני מתפלל בהכי דביקות שיש, זה כבר לא עם התמימות של פעם, ואני אפילו לא מדבר על התמימות ההתחלתית של בעל תשובה, אני מדבר על התמימות של תפילה בלי אינטרסים שכל התפילות היו רק לגאולה שלמה, ועכשיו כאילו הכל פשוט איכס אינטרסנטי ומגעיל.

ופשוט לא יודע בכל חיי לא למדתי כ"כ הרבה תורה, אבל עכשיו זה לימוד בלי למסור את הנפש עליו, בכל חיי לא הקפדתי עד כדי כך על שמירת העיניים, אבל מרגיש כאילו זה בא בקלות עכשיו, אפילו בעבודת המידות ב"ה יתברך ממש ממש התקדמתי. ואני מודה על זה לה' כל יום. אבל פשוט מרגיש כאילו העיקר חסר, כאילו נוצרה אדישות מסויימת כאילו נאבדה קצת השאיפה למצוא את הבת מלך האמיתית להביא את הגאולה. אז מה קורה? אני מתוסכל ומרגיש שאף אחד לא באמת מצליח להבין אותי, אפילו כשאני בוכה אני מרגיש שזה לא אמיתי ואני בוכה רק כדי להרגיע את המצפון על שלא מספיק אכפת לי, ב"ה ב"ה ב"ה ב"ה ב"ה ב"ה

ה' יתברך כולו רק טוב ומטיב מתיקות וחסד זהו ב"ה יתברך פרקתי

רגע. ממתי להתפלל על עצמך זה אינטרסנטי ומגעיל? ההיפך זה הכי פשוט ותמים להתפלל על עצמך? לבקש מאבא.

לא חייבים לבחור בין השטייטעל לבין הגבעות...אם אני מבינה נכון למה התכוונת.. .

שהמלך הגלה את כל בניו  מארמונו, ובני המלך החלו לעבוד עם כל האיכרים פשוטי העם,

ולאחר תקופה המלך התחרט במעט ושלח לאחד מבניו  מכתב שכל בקשה  שבן המלך יבקש הוא יקבל.

ובן המלך שעבד עם האיכרים פשוטי העם במקום לבקש שהמלך יחזיר אותו ואת כל אחיו לארמון, הוא ביקש מגפי עבודה חזקות בשביל לעבוד איתם בשדה

אתה צעיר... אל תשכח בן כמה אתה...בע"ה השנה אתה לומד ואחכ תבנה בית איפה שלבך חפץ. ונראה לי שאני יודעת בערך מי אתה...ואם אני צודקת. אתה צריך להרגיש את א"י ואת האדמה ממש. בע"ה מאחלת לך את כל הטוב.

אבל תודה רבה ממש!

זה שאני צעיר לא יותר מידי משנה לרגש שלי, ונחמד להגיד בתיאוריה תלמד שנה ותתחתן אחר כך, אבל זה פשוט לא פשוט לבכות בלילה ולהגיד לעצמי  תחכה וכרגע אני מרגיש פשוט שבר כלי, אבל ב"ה 

בכלל לא אמרתי תתחתן אחכ. תתחתן הערב בע"ה. מחר אם בא לך...
דיברתי על א"י...

תלמד מהחבר שלך שפתח שרשור: אני רוצה להתחתן!!!!!
ואתה מתיימר להיות מתוסבך
מצב מתוסבך...האש דעכה...
איבדתי את התמימות...

והיו לי פה בעבר מלא שרשורים של אניייייי משתוקקקקקקקקקק להתחתןןןןןןןןןןןן לצערנו לא יצא מהם משו

ב"ה יתברך

יש יש זה סתם יאוש כזה שיש לי מכך שאני לא מצליח למצוא מה יש לאהוב בי כשאני בדיכאון... אבל ב"ה לומדים את אזמרה וחוזרים עם חיוך, עכשיו לדוגמא אני לא בדיכאון, רק מרגיש מתוסבך מכל הבילבולים

זה מתוך דברים של הרב שמואל טל שליט"א. אם יש לך כוח תקרא ותגיד לי מה אתה חושב אם בא לך...

מהי המשמעות הרוחנית העיקרית של הנישואין (-מעבר למשמעות הגשמית של התקשרות בין בני זוג לצורך העמדת צאצאים)?

אפשר למצוא את האפשרויות הבאות:

א. עבודה רוחנית משותפת עם עוד מישהו (-חלק מהיישום המעשי של העובדה שכעת האדם הוא נשמה אחת).

ב. בית גידול לכל הכוחות של האדם (-כור מבחן לבין אדם לחברו של האדם).

ג. קיום המצוות בצורה מליאה, כגון שבת וכשרות, דיני ממונות ועוד.

ד. קיום המצוות מתוך קשר גדול יותר למציאות, עשייה, ולא בבחינה של אחד מאוכלי המן.

ה. התקשרות לעמ"י.

ו. אדם יוצא מעצמו, ובכך הוא עובד על ביטול האנוכיות שלו. יש בכך פתח לכל עבודת ה' שתכליתה לבטל את האגואיזם של האדם.

כל אחד מהעניינים הללו דורשים הכנה, מודעות ובנייה עצמית עבור יישום העניינים הללו.

העיקר בנישואין – עבודת המידות, ביטול האנוכיות

אולם נוסף על כל האפשרויות הללו, יש להדגיש את עבודת המידות בנישואין (-במיוחד ביטול האנוכיות), שהיא העיקר בנישואין. מכיון שמבחינה פרקטית זהו ההבט החשוב ביותר של הנישואין (-הוא קובע האם בני הזוג יסתדרו האחד עם השני), הוא גם הופך להיות הדבר המהותי ביותר בנישואין. בראש ובראשונה, הנישואין נותנים ממד אחר לבין אדם לחברו, לעומת חיי האדם בתור רווק. עם הנישואין על האדם להתחיל לחיות מתוך שיתוף פעולה. כל החלטה, קטנה וגדולה, יש לקבל ביחד עם עוד מישהו. א"א לחיות בתוך ד' אמות בלבד כפי שחולקים תחום צר מאוד עם החברותא. עם הנישואין אתה חי את כל החיים שלך ביחד עם מישהו אחר, ועל כל דבר צריך להחליט מתוך שותפות מי יעשה אותו (-בלי קשר לעבודת ה'), כגון מי יקום כדי לטפל בתינוק, היכן להניח את הבגדים, מה יהיה חינוך הילדים ועוד.

יש לי ממש השתדלות לעשות רק רצון ה' בעוונתי אני כולי קליפות וממש לא שם, אבל משתדל כמה שיותר. השאיפה שלי היא שלא יהיה לי רצון פרטי בכלל אלא רק רצון ה'. ופתאום מגיע נושא, שהוא בוודאי גם רצון ה'. אבל בתכלס? אני לא רוצה להתחתן כי זה רצון ה', אלא כי אני רוצה.

זה מעין למה אני מתפלל? כי כיף לי או כי צריך? אם אני מתפלל רק כי כיף לי, אז אם לא יהיה לי כיף אני לא אתפלל???. זה צריך לבוא מהמקום העמוק ביותר של אני מתפלל כדי לתקן את העולם כי זה רצון ה', ואם כיף לי שאני מתפלל זה מצויין!!! זה חשוב וזה טוב מאוד! אבל זה לא הסיבה שבגללה אנחנו מתפללים. וכנ"ל לחתונה, אז הרצון הוא לאהוב ולהיות נאהב, בהכי פשטות שיש, מישי פשוט להשתוקק ביחד להקשיב לה, ולהשתפר ביחד ולעבד את ה' בשלמות ושהיא תהיה צדיקה חסודה טהורה כזאת בעלת מידות טובות, ויהיו לנו ילדים מתוקים ויראי שמיים, ובאמת נשקיע את כולנו בשביל גאולה שלמה פשוט לדמיין רגע מתוק וטהור כזה שיושבים על הספה מחוץ לבית ומדברים או לומדים ביחד...

ברור ומובן לי לחלוטין שהרצון הוא טוב! ממש טוב! קדוש אפילו, אבל אני רוצה את הטוב הזה, כי זה רצון פרטי שלי ושל רעייתי? או כי זה רצון ה'? 

לפני שנה לא היה אצלי דבר כזה, הייתי מתפלל רק על גאולה כל מה שהיה אכפת לי ומעניין אותי היה רק גאולה, לא היה שום דבר אחר שהיה אכפת לי ממנו, והתחושה של ההתדרדרות הזאת. היציאה מהכלליות הגמורה מבאסת אותי, אתמול כשהתוועדנו נזכרנו באיזה לילה בתקופה שגרתי בגבעה, שהיה פעולה בסניף ותכננתי כהרגלי לסוע אחרי זה לגבעה, והיה כבר 22.00 בערב זתאמרת שהייתי מגיע לגבעה ב1-2 בלילה וקם ב4.40 כדי לחזור לישיבה ולהגיע בזמן לשחרית ו @המקדש השלישי בדרך סוג של הכריח אותי להשאר ברמת גן ולא לסוע, ואני זוכר שממש לא הצלחתי להבין באיזה היתר בדיוק אני נשאר ברמת גן במקום לעזור לגאולת עם ישראל בארץ ישראל...

ועכשיו אני כל כך רחוק מזה כאילו אז היה אמת אחת ברורה לגמרי, ארץ ישראל הנקודה העיקרית. זהו. ב"ה תכלס אני מאוד מקנא במובן מסויים באני של פעם

גם אם אתה משתדל להטהר ככל הניתן ולהתקדש ולעשות רצון ה'...
אתה גבר.

הרי זאת עבודה של שנים. אתה לא צדיק מושלם וכנראה גם היא לא תהיה מושלמת אז אל תוסיף עבירה לא להתחתן. בע"ה תתקדמו יחד. כל החיים הם עבודה על המידות.

אבל כשהמציאות כ"כ רחוקה מזה... ב"ה קמעא קמעא

בוודאי שהיא לא תהיה מושלמת ואני בכלל כולי אין ואפס אז אי אפשר לדרוש ממשהי יותר ממה שאני דורש מעצמי. אבל גם בזה ככל שאתה שואף ליותר שלמות לזיווג אתה גם דורש מעצמך ליותר וכך מתקדם בעצמך בעבודת המידות,

ואז לאט לאט לרדת למציאות, זתאמרת להחליט על איזה דברים אפשר להתפשר ואיזה דברים אי אפשר להתפשר עליהם, מה מהותי ומה לא...

ואז בעזרת הבורא יתברך להתקדם ביחד

הכי חשוב לדעתי זה להבין שאתה חסר, וכאיש ואשה ביחד הם מגיעים יותר לשלמות למצב יותר מתוקן, שני הנשמות שהופרדו טרם ביאתן לעולם מתאחדות בחזרה, ועדיין "שלם וחצי" וכו..

אולי אני טועה אבל נשמע לי קצת כאילו שאתה מקפיד מאוד על עצמך, לא סלחן ורואה חסרונות בעצמך. מחפש שלמות שאולי לא קיימת...
מלחיץ קצת שתעשה ככה גם לבחורות שתפגוש...
אתה צריך עין טובה. על עצמך ועל הדייט הבא שלך.
הכי הכי חשוב שיהיה בסיס של מידות טובות ויראת שמים. מי שיש לו את אלה יוכל בע"ה להתקדם הלאה בחיים בזוגיות בצמיחה רוחנית בחינוך ילדים.
אוף בע"ה הטוב שנזכה!

@גיבעוננחסלב הנסיופ. קטנתי. איזה כבוד!!! גאה ומתרגשת.| סמיילי מסמיק?|

אבל אני מכיר אותו..ואת לא בטוח

ואני לא מכירה אותו מבחירה...
אז זה לא נחשב

אם לא אקפיד על עצמי לא אתקדם... ולכן חשוב לי לעשות ביקורת עצמית

אבל מתוך הבנה שאני לא שלם, זאת עובדה. ומכאן כל התקדמות והתקדמות, היא בעוד שלמות קטנה ועוד שלמות קטנה

והעיקר שלא ליפול ליאוש, יש לי עין טובה על העולם ולאחרונה אני מנסה ללמד זכות אפילו על ימרניקים, אבל על עצמי אני מרשה לי לקטרג, ככה אני טיפה שואף להתקדם  

ומידי פעם שאני נכנס לזה יותר מידי, לומדים אזמרה ומוצאים בעצמי נקודות חסד, ואני מגלה שאני הרבה יותר טוב משחשבתי, זה עוד הבדל שעבר עלי השנה, פעם חייתי בתחושה שאני מביא את הגאולה ואני היחיד שיודע מה טוב ומה רצון ה'. עכשיו אני מרגיש שהגאולה לא באה בגלל שאני לא מספיק משתדל  

מה אתה מחפש בבחורה? כי דווקא חשבתי על מישהי... הגאולה לא באה בגללך?? אז תתחתן תתקדם ותגאל אותנו כבר.

@יהדות=דרך חיים?
כי לא התכוונתי. סליחה. בטח נעלבת. אני ממש מצטערת. פשוט אלה דברים שאני חושבת עליהם.. וזה מממ...חשוב לי. נסחפתי

איפה אתה שבת?

ב.שלא תשאל

אשכרה.