מי בתכנון להשתכר??
ו...סתם מה אתם חושבים על הנושא?
מי בתכנון להשתכר??
ו...סתם מה אתם חושבים על הנושא?
בעיקרון לאאא!!!
אבל רק בגלל שזה משחרר ...אז זה די מפתה\משכנע..
להשתכר בפורים - זה נורמלי.
אבל...יש גבול.
אשכרה. ממש כך.
"נכנס יין - יצא סוד" , מאז שראיתי נערים שהשתכרו
בראש חודש אדר , אני פשוט חושב יותר מזה "להשתכר".
זה יכול להגיע למצב [ולפעמים פשוט שותים בלי לשים לב] ש...
א) הפנימיות יוצאת החוצה. [ו...הרי יש לנו סודות שאנו לא רוצים להוציא]
ב) אתה מתנהג ממש [!!] כלא נורמלי.
ג) לפעמים זה ממש , [לפחות ראיתי את זה על נער ששתה יותר מידי...]
עושה אותך מסכן. ז"א אתה כבר לא מדבר וכמעט ולא מגיב [בחלק מהדברים הבסיסיים] לאחרים...
[ו...תאורים ממש , אבל ממש לא נורמליים היה שם...]
אוקצור - אל תשתו הרבה!!
אם מישו שותה , שיחליט , זהו - את ה"פס" הזה אני לא עובר.
פורים מלא שמחה!! 
וגם תחשבו עח הקיא שיבוא אח"כ..
אוי זה כזה פיכס....
לא להשתכר יותר מדי, אלה להתבשם -בצורה כזאת שעדיין תשלוט על עצמך.
מנסיון זה הכי שווה אתה גם באוירה פורימית, וגם לא עושה שטויות.
בד"כ מי שמשתכר לגמרי - בסוף הוא מקאי - ואלה שסובלים זה החברים שצריכים לסחוב אותו ולנקות אחריו.
חג שמייייייייח!!!
השתייה והנפצים עושים ת'חג לחג מגעיל..
אם שותים אבל יש תגבול אז ססבבה..
אני אבקש ממישו שיפסיק אותי כשאגיע ליותר מ-5 כוסות. וגם אח"כ אני אבקש ממישו שינעל אולי בחדר כדי שלא אעשה שטויות וישיים לי סמרטוט בפה כדי שלא אגלה סודות... לדעתי זה לא נורא בכלל. מותר קצת, פעם בשנה. לשכוח מהכל ולראות את זה להרגיש בעננים...
לפי התגובות שלך רואים שאת לא מתכוונת ברצינות...
ואם זה כן רציני אז... אני ממליצה לך להפסיק!
לא להתחשב בהלכה?
באמת, ~~אני~~...
אדם צריך ללמוד איך להעלות לעצמו את המצברוח ב ע צ מ ו (נאמר, להסתכל חיובי. להפסיק לקטר. למצוא לעצמו דבר משמח לעשות). אחרת, בשלב הראשון הוא משתכר. אח"כ הוא חייב נרגליה כדי לשמוח. בשלב יותר מאוחר, זה כבר לא מספיק - אז למה לא סמים? יש אנשים שזה מעודד ומשמח אותם. מה עדיף, להיות שבור ומדוכא או להיות שמח בגלל היין?
ובכלל, רק בפורים את עצובה ומדוכאת? אולי תשתי כל שישי בלילה במועדון?
את מבינה שזה לא פתרון. אלכוהול זה בריחה. זה לשכוח מהכל. פעם בשנה, לבנים - זה מותר. מה גם, שהם לא ממש שוכחים את עצמם. או שהם מתבסמים - או שהם שולטים בעצמם.
חג שמח! גם להתסכל על שיכורים זה מאוד משמח...
זה מאוד חשוב ומאוד טוב להשתכר.
דוחה? לא כל כך.
ומניסיון מציאותי תשתכרו.. זה כיף. אבל במידה, בלי להקיא. מספיק שתדפקו ת'ראש.
אני שיכורה מוזרהה. וזה לא בניגוד להלכהה.
אני צנוע הוחסודה, והדבר היחיד שעשיתי זה לשיר ברחוב, שאת זה אני עודה גם כשאני לא שיכרוה..
ככה שאני יצאתי סתם מסטוןלההה.
אפשר גם להשתכר...
אבל בנות?! לא.
סיבה הגיונית: "נכנס יין יצא סוד". אצל בנים, יש מחסום כלשהוא שאותו הם לא עוברים - יש דברים שהם לא יוציאו מהפה אפילו כשהם שיכורים ואפילו לא לחבר הכי טוב (תוך כדי חיבוק והסתודדות וקריאות - "איך שאני אוהב אותך, אתה לא יודע כמה"). אבל אצל בנות - גם ככה אין כמעט סודות. וכששותים יין - ה כ ל, אבל באמת הכל - עלול לצאת. אח"כ סתם מתביישים בזה.
דבר נוסף, בנים לרוב שולטים בעצמם בגבול מסוים, בנות לא. אם בת תשתכר - היא לא תשלוט בעצמה. מכיון שיש חשש לפגיעה יתרה בבנות על רקע מיני, כדאי לכן להזהר לפני שתמצאו את עצמכן על ראש הר בלי להבין איך הגעתן לשם (סיפור מזעזע ואמיתי).
בקיצור, לא מומלץ. את שמחת פורים אפשר לחוות בהסתכלות על אלה שכן מורשים להשתכר...
את יודעת בדיוק מה זה נקרא להשתכר. זה בדיוק מה שאסור.
ב. מי קובע מהי שמחת פורים? ה'. שמחת פורים בשבילך, זה להסתכל עליהם. יש לזה סיבות הגיוניות רבות - פירטתי לעיל. רק שאת לא במצב לקרוא...
חוץ מזה, פשוט צריך להסתכל מכיוון אחר. אפשר ללמוד להנות מלראות אחרים משתכרים. רק בגלל זה אני כ"כ אוהבת את פורים...
להשתכר זה מגעיל.. באמת..
ונמאס כבר מהמשפט "זה פורים אז מותר.."
כאילו צריך לשמוח והכל אבל יש גבול..
מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד
עם יהיה טוב!!!!
בס"ד
אני מסכים עם זלמן לוי, ועם מרצ' ..
אני הייתי קצת מסטול וזאת היתה הרגשה כפית ולא הקאתי ובקיצור היה ממש כיף..
פשוט צריך לדעת כמה להישתכר ואיפה לעצור..
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.