אתחיל בסקירה הלכתית זריזה, התורה מצווה "ולמדתם אותם את בניכם" ומכאן למדה הגמרא(קידושין כט
- שהאבא מצווה ללמד רק את בנו ולא בתו וגם היא לא מחויבת ללמד את עצמה, במשנה בסוטה(פרק ג משנה ד) נחלקו בנדון רבי אליעזר ובן עזאי, בן עזאי חייב אדם ללמד בתו תורה ורבי אליעזר אמר שכל המלמד בתו תורה כאילו לימדה תפלות, בירושלמי הדברים חמורים יותר בשמו של רבי אליעזר שאמר ישרפו דברי תורה ואל ינתנו לנשים, לההלכה הרוב פסקו כרבי אליעזר אבל היו גם חכמים כמו הריא"ז שפסקו כבן עזאי וריא"ז כתב: "אם רצה ללמדה הרשות בידו" מהמשך דבריו נראה שהוא אפילו מחייב.
הרמב"ם בפסקיו חילק בין לימוד תורה שבכתב ללימוד תורה שבעל פה, לימוד תורה שבכתב מותר ולימוד תורה שבעל פה אסור, יש להעיר בנקודה זו כי במצוות שנשים חייבות בהם יש מחלוקת בין הספר חסידים שטוען שהם יכולות ללמוד מצוות שהם שייכות בהם בעיון נרחב לבין המהרי"ל שאומר שאין צורך ללמוד אלא יש מסורת ומקסימום אפשר לשאול רב.
עד כה הייתה סקירה כללית ועכשיו ליותר עומק בנדון:
בעל ה"פרישה" דייק מפסיקת הרמב"ם שנשים יכולות ללמוד תורה בעצמם ואף יש להם שכר על זה, האיסור עליו מדבר רבי אליעזר הוא על אדם ללמד את בתו אבל אם היה למדה לבד זה אחלה לגמרי ויש לה שכר גדול, ר' שמואל אקוולטי שהיה מגדולי האחרונים באיטליה במאה ה16 טען בתוקף כי כל האיסור של רבי אליעזר הוא על נערה צעירה שיש לחשוש לאיקיו שלה שמה תוציא דברי תורה לדברי הבאי, אבל אישה בוגרת (כן כן גיל 18 זה קלאסי) שהוכיחה את חכמתה יכולה ללמוד תורה(מעיין גנים אגרת י').
לגבי דורנו אנו, כבר כתב החפץ חיים שיש להתיר יותר ללמוד ספרות חז"ל (לא גמרא) על מנת שלא יסורו מהדרך, מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין הרחיב אף יותר את חומר הלימוד וכתב:
"לדעתי רצוי וצריך, לא רק אפשר, לתת חינוך אינטנסיבי לבנות גם ממקורות תושבע"פ; בין אם משום הטענה שנשים עוסקות בכל המקצועות, מדוע ייגרע חלקן דווקא לגבי תורה, ובין אם משום דברי ה'חפץ חיים' (בהווסד 'בית יעקב') שאם הרמב"ם אומר שצריך ללמד לגר את עיקרי הדת, אדם שגדל במסגרת יהודית - על אחת כמה וכמה... הבנות כיום מקבלות חינוך כללי רחב, ורבות מגיעות לאוניברסיטה, ושם - ולא רק שם, אלא בחברה בכלל - באות במגע עם השקפות ותפיסות עולם שונות. כך שהידע וערכי התורה נחוצים לבת. אני מקבל בהחלט את תפיסת ה'בית הלוי' שלאשה יש צורך בתלמוד תורה כדי שמבחינה מעשית תדע מה לעשות... לדעתי, מה שדרוש לבת כדי לקבל את ההכשרה התורנית המעשית זה הרבה מעבר למה שמלמדים היום. יש להגביר את הלימוד לבנות, כמותית ואיכותית, תוך כדי הוראת כל תחומי התורה, ובכל זאת עדיין לא נחרוג מן המסגרת הנ"ל... אין לי שום התנגדות ללמד בנות גמרא... אני גם לא משוכנע שרצוי ללחוץ על בת ללמוד גמרא בצורה כל כך אינטנסיבית. בהלכה בכל זאת יש הבדל בין מקום האיש ובין מקום האשה בנושא זה, ובסופו של דבר התפקוד בחיים שונה. אבל אם לדבר על היכולת ללמוד דף גמרא ולהבין אותו ולהנות ממנו, איני רואה שום סיבה שלא לכוון לכך ללמד זאת לבנות, וצריך אפילו למסד את זה כחלק אינטגרלי של למידה בביה"ס, שיעור ממשי. כך אני מלמד את בתי וכך חונכה אשתי. וזו נראית לי הדרך המומלצת לציבור הבנות בדורנו" "
ודומה שגדול דור נוסף כותב דברים דומים לדבריו של הרב אהרון(נוטים לזלזל בו בציונות הדתית, הוא היה גדויל עצום, מהלמדנים הטובים ביותר אם לא הטוב ביותר שהיו לציונות הדתית), ר' חיים דוד הלוי כותב בשו"ת עשה לך רב:
"נראה שבזמנים הראשונים, כאשר הייתה האשה עקרת בית גרידא, והבנות לא למדו כל עיקר, היה קיים חשש שלימוד התורה, שכולה חכמה... תגרום אולי נזק לאותן נשים שהיו מרוחקות מכל חכמה אחרת... אבל בזמננו, שלומדות לימודים כלליים בכל הרצינות הראויה, למה ייגרעו דברי תורה"
בקיצור, אני לא בטוח שכדאי לענות בכזו קלות לא, אם הרצון טהור והכוונה טובה יהיה דבר מבורך מאוד שגם נשים תלמדנה תורה. (במאמר מוסגר אספר שביום שישי בשיעור העיון של כיתתנו בישיבה נתקלנו בקושיה חמורה ברמב"ם ובדברי הגמרא, באמת קושיה חמורה ובב"ק שהיא גם ככה לא גמרא פשוטה, ומי שתרצה את הקושי בבהירות וקלות הייתה אשתו של הרב שלי, לא כדאי שיהיו עוד כאלו שיוכלו לתרץ סתירות בגמרא וברמב"ם?)
ובכל מקרה- יש ענין שנשים קודם כל ילמדו את ההלכות שיותר נוגעות אליהם ביום יום, תפילה, ענינים של בית, צניעות וכו'' כמובן שאת כל אלה צריכים גם בנים ללמוד...
ה' ירחם, אתה ברצינות משווה בין תורה לפיזיקה??
