אל תהיי תלויה בה.. תשארי חברה שלה אבל אל תאמרי "ואז אני ישאר לבד.." כי בדיוק כמוה את יכולה גם להכיר בנות חדשות וזה באמת ממש כיף ולא צריך לפחד פשוט תתחילי כזה להתחבר לבנות והכל יהיה טוב בעז"ה..

ותכלס זה לא כזה נורא תמיד את יכולה להיות גם עם החברות מהכיתה הקודמת כי אתם ביחד עדיין בבצפר

שהיא תמיד איתה, מגיד שמתחלקים לזוגות וזה

בהתחלה אולי קשה אבל אחרי שבוע כבר יותר טוב

נורא כעסתי כשהודיעו לנו שמערבבים את הכיתות וממש שנאתי את המורה על זה ואמרתי שאני לא אשמח מזה בחיים וכו. המורה אמרה לי שהיו לה תלמידות כמוני והם ממש שמחו אחכ ובנות גדולות (אז ) אמרו לי שזה כיף ושווה ואמרתי שאני בחיים לא אשמח.

היום . (י"א ברוך ה') למרות הכל אני אומרת שזה הדבר הכי נכון וטוב שעשו לנו ואני ממש שמחה(:

ואל תדאגי. לפעמים זה דווקא טוב להתנתק מהחברה הטובה. תכירי בנות חדשות ותעדכני איך הולך(:

בהצלחה!

בהצלחה בלימודים.

ולגבי חברה שלך,

בכלל אין סיבה לפחד שתישארי לבד. חברות זה לא קרב על משאבים, היא יכולה להיות מקובלת ועדיין להיות חברה שלך. כן יכול להיות שתהיו ביחד פחות זמן, אבל חברות לא מודדים בזמנים. אולי אפילו יצא מזה טוב והיא תעזור לך להשתלב.

באופן כללי, כדאי להתרגל למחשבה שחברים מתחלפים או נעדרים לתקופה. זה קורה לאורך כל החיים, בשלבים שונים. זה קורה מעצמו, לפעמים אפילו בלי שמרגישים, ולא צריך להיבהל מזה. מה שכן, יש לנו בחירה לשמור על חברויות ישנות, בבחינת "וקנה לך חבר". קשה להגדיר את האמצעים, אבל ההזדמנויות צצות מעצמן. באותו מאמץ אפשר לקנות חברות חדשות, ובעז"ה תצליחי גם בזה.

פשוט אל תדאיגי את עצמך.

ושוב, בהצלחה.

והיא בקושי מתייחסת אליי ואני יושבת לידה ובכל הזדמנות שיש היא לא איתי, לא מתוך כוונה רעה... אבל אני די עצבנית עליה ובשיעורים שהיא לידי ובכלל אני לא ממש מתייחסת אליה והיא משתגעת מזה... ואני רוצה לדבר איתה ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות

הייתי מציעה לך לנסות להתחבר לבנות אחרות 

אני גם בערך הייתי עם חברה חת בפעם הראשונה

ולמדתי להכיר בנות מדהיות שהיו לי עליהים כל מיני דעות 

ובנות שפשוט לא חשבתי שאני אצליח להתחבר אליהים 

מה שאני אומרת- מבטיחה לך שלא תפסידי  ושתגלי בנות מדהימות 

שלא חשבת שאת יכולה להיות חברה שלהם (מניסיון)

ואת גם יכולה להיות בהפסקות עם הכיתה השנייה 

ככה השכבה מתגבשת מואד

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....