אין שטאנץ "גבר".

ותשתדלי להתמקד במעלות ולא ב"חסרונות".

ואי אפשר מכאן לדעת אם ה"ירידה לפרטים" היא קטנוניות אצלו, או אצלך שאת מתעסקת עם זה.

ואנחנו לא חיים בדורות של סבא וסבתא.

התאהבות זו הרגשה חזקה של מציאת חן. לא יודעת למה כולם חושבים שהתאהבות זה הוליוודי ומשוקץ ומציאת חן זה יהודי וקדוש. זאת פשוט אותה משמעות במילים שונות.

את אומרת פה דברים שמעלים אצלי נורות אדומות:

למה את מתכוונת כשאת לא מספיק בטוחה הוא שפוי? הוא מתנהג בצורה לא ריאלית? לא הגיונית? ממש חשוב לבדוק את זה.

דבר שני-

זה שזה נורמלי לריב הרבה אחרי החתונה זה לא מעיד שבהכרח זה טוב.

כנראה שאין לכם תקשורת מספיק פתוחה. את אוגרת הרבה?

לגבי הגבר-ילד:

אני מבינה אותך. גם לי אין כוח, כאישה, ללכת על ביצים ליד הגבר שלי ולהרגיש שהוא כל הזמן עלול להיפגע. זאת הרגשה מעצבנת כי במקום להרגיש שהוא נותן לך ביטחון רגשי את חיה בחוסר ביטחון רגשי.

הוא מסכים ללכת לייעוץ?

מה היתרונות של הקשר שלכם?

תובנה מדהימה

אני ממש יכולה להעיד כמה שזה נכון.

תודה

לא תדברי עליו עם חברות, לא "תתעצבני עד לא יכולה לדבר איתו", לא תחשבי על הרגישות שלו לעלבונותייך כאילו זה "חוסר ביטחון" (כי זה עצמו יכול ליצור חוסר ביטחון..), תשתדלי לא לפגוע כלל - 

אז לגמרי יש סיכוי שתשתפרי את המצב בשביל עוד הרבה שנים...

מאוד מבין את המקום הרגשי שלך. התחושות שאת מתארת אינן קלות.

אני חושב אבל שגם נכון יהיה לצאת ולהסתכל על הדברים מבחינה רציונאלית.

ראשית, את מתארת שהתחתנת בגיל מבוגר, מה שאומר שחווית על בשרך את הקושי באיתור בן זוג מתאים, קושי שלא נפתר משך שנים ארוכות (כדברייך). אם כן, אז את מבינה שלא קל למצוא זוגיות חדשה, והקושי יהיה עשרות מונים גדול יותר כשתהיי בסטטוס אחר. זה ידוע לך, אך תנסי להפנים את זה באמצעות שאלה: האם תבחרי להתגרש אם תדעי שלפחות עוד 10 שנים תישארי בסטטוס גרושה?

שנית, לא סיבה הכי טובה שבעולם להתגרש בגלל תקשורת לא טובה כמו שתיארת. לא נשמע שהוא אדם רע, או אחד שבהכרח לא תוכלי להסתדר איתו. כמובן, נדרשת נכונות להשקעה ואמונה שהקב"ה ייעד אותכם זו לזה.

שלישית, הדברים שאת מתארת הם בדיוק (!) הקשיים אותם חווים בשנה הראשונה. אמנם אצל כל זוג זה מתבטא בצורה שונה, אך המכנה המשותף הרחב של קשיי שנה ראשונה מתאים בדיוק למה שתיארת. ואולי סיבות המריבה שונות מזוג, אך הסצינות שכוללות מריבות וחוסר תקשורת למשך ימים, דמעות רבות, מחשבות שאולי טעיתי- משותפות לכולם. וכן, הרבה זוגות שואלים את עצמם אם גם למריבות חמורות כמו שלהם מתכוונים שמדברים על שנה ראשונה. אגלה לך סוד: רוב הזוגות שמייעצים לך, חוו משברים ברף רגשי לא פחות משלך.

המסקנה שלי היא מאוד פשוטה: נכונות להשקעה נפשית בקשר. אתם צריכים לשאוף להגיע למצב בו אתם לא צודקים, אלא מצליחים. כלומר, אתם לא צודקים בדרך ההתנהגות שלכם, אלא מצליחים לבן/בת הזוג להרגיש טוב בזוגיות. ודבר נוסף, ביטחון בקשר. רכישת ידיעה פנימית שאנו זוג, לנצח, יהי מה.

כמובן, מומלץ להסתייע בטיפול מקצועי שילווה אתכם בתהליך החיבור והלמידה של הקשר בשלבים האלה. וכן, לא הייתי מהסס לשאול רב בעניין מניעת היריון לתקופת הטיפול (כחצי שנה- שנה).

בהצלחה רבה!

מה שמחזיק ומתחזק את הנישואין זה קודם כל "רצון טוב" - המון רצון טוב לתת לשני, לבוא לקראת, להבין שאנחנו צוות, לרצות ללמוד להסתדר גם כשיש מתחים ופיצוצים

זה הנכונות לבקש סליחה ראשונה אפילו שגם לו יש על מה לבקש סליחה

זה הנכונות לבוא ולהתפייס למרות שנפגעתי, אולי מאד. ולא לחכות שהוא יתחיל ראשון

אולי קוראים לזה - בזוגיות, כמו על הכביש - תהיה חכם, אל תהיה  צודק.

רצון טוב מוליד רצון טוב, אם תתחילי ראשונה תראי שהוא נשאב לזה אחריך, ואז תגיעו לקירבה, לפיוס, ומשם נכנסת לחיים האהבה האמיתית, העמוקה, החיבור הנפשי

האם אתם חושבים שזה גורם משמעותי לפני החתונה?

כאילו היה לי רף מסוים בגלל קשר קודם ולא הצלחתי להגיע אליו שוב.. אז אמרתי לעצמי

אולי עדיף באמת שלא תהיה סערת התאהבות כזאת כמו שהייתה שלא הובילה לשום מקום...

אבל כיום זה חסר לי הרגש הזה שאני יודעת שזה פעם היה לי ולא ארגיש אותו כנראה שוב...

באסה קצת לא?

לא מרגישה שמצליחה להתאהב בבעלי.. אולי לפרקי זמן ממש קצרים וזה חולף..

אולי התפשרתי מדי בעניין הזה?..

אהבה לבנאדם גם עם כל מגרעותיו.. לא יודעת תמיד להסביר את זה

רק יודעת שהרגשתי ככה פעם (לא אליו אלא לאקס) והיום לא ממש..

הרגשה משותפת כזאת של התרגשות אחד מהשני.. שנורא רוצים לעשות

כל הזמן דברים ביחד. יש עניין משותף. פה אני מרגישה שפחות.

יכול להיות שנישואים ושגרה גורמים לזה? הבחור שאני נשואה לו הוא בנאדם

של שגרה ואני לא .. גם האקס היה בראש שלי יותר

אני מחפשת תמיד שיהיה מעניין .. והשיחות איתו פתאם נהיות פחות מעניינות

שמתחילים להכנס כל הזמן חשיבה על עניין כלכלי.. משכורות . דירות חשיבה על העתיד

על ילדים .. לחץ כזה..

גם העבודה שלו מביאה לי את הקריזה.. דרישות גבוהות ואפס זמן ! בקושי זמן לצאת לחופש אפילו..

פעם הרגשתי שיש לי את כל הזמן שבעולם...

יכול להיות שזה קשור גם לזה שאנחנו בגילאים מאוחרים התחתנו? הוא גם גדול ממני בכמה שנים טובות ומרגישה עכשיו את הפער.. הוא לא שנה שנתיים מעליי..

אשה שבראש שלה יש "אקס".. ועוד בגלל זה יש לה יותר ביקורת על בעלה... שתגיד תודה שבעלה מוכן להמשיך לחיות איתה.

התחתנת - תעיפי את זה מראשך. נישואין זה לא דייטים בלתי מחייבים.

אם את רוצה להמשיך להיות נשואה - תיכנסי לראש שאת נשואה. עם "כל הזמן שבעולם" שהיה לך כרווקה, כנראה לא הרגשת הכי טוב.

היכולת לייצר שיהיה "ענין", שתהיינה שיחות מענינות ולא רק על תכנונים טכניים לעתיד - תלויה לגמרי בך. תרצי, תזמי שיחה כזו, ועוד אחת. יעלה נושאים "טכניים", תגידי לו, בוא נדבר על זה פעם הבאה.. כעת סתם נשוחח.

ואם הראש שלך יהיה פנוי מדברים אחרים, ברצון טוב, תוכלי גם לומר לו שמאד תשמחי שתקדישו זמן ביניכם להעמקת הקשר, לצאת, לדבר - מעבר מה שצריך לתכנן. אולי הוא גם רוצה בכך?

או כל אחד אחר התחושות שתארת היו עוברות..

לי גם היו תחושות חזקות כאלו לפני החתונה- התלהבות, פרפרים, לחכות להודעה ממנה וכו'. זה עובר אחרי החתונה.

מה שבא אח"כ- ואחרי זמן- זה משהו יותר רגוע, אך הרבה יותר אמיתי. תחושת שמחה ושותפות עמוקה שהיא נצחית. לדעת שתמיד נהיה שם זה בשביל זו.

בוגרת הוא הידיעה וההפנמה שמה' אשה לאיש. לחיות במוחלטות הזאת שזה בעלי ולא לתת למחשבות הספק "שאולי זה לא זה" ו- "אולי היתי לחוצה אחרי הפרידה מההוא..."

הידיעה והאמונה בזה היא מפתח להתאמץ לראות את הטוב ואת ההתאמה ביננו ואיך הוא משלים אותך.. ואיך החסרונות שלו הם הנקודות שבהם את צריכה להשתפשף ולהשתלם... 

זה כמו ילד שנותנים לו ונותנים בלי סוף .

לכו מהר מהר לליווי וויעוץ לפני שיהיה בלבלול לגבי מה רגש אמיתי ומה סתם חוסר תקשורת

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.