הם ישבו ספסל לידי ופערו את פיהם

בוודאות. 

אני מניח שאת מתכוונת "הסתכלו", נשים.

כנראה צריך להתחשב ב"מנהג המקום", שהוא משפיע הרבה על שימת הלב.

ואם אין בדיוק אוכל והתינוק רעב ואין אופציה להניק במקום אחר זה עניין אחר.

אבל מכאן ועד לא להרגיש בושה להניק מול כולם (גם שמכוסה) ולא להבין מה הבעיה זה נראה לי הזוי. איפה נעלמה הצניעות הטבעית של האישה??

לא הזוי לדעתי שאת מכוסה . מי אמר שאת מניקה ? לא הנקתי בלי כיסוי בכלל . זה דבר טבעי לחלוטין בעיני.

וברור שלא מול כולם! אני לא אשב עם גיסים ואניק.. אבל במקום שיש רק אמהות וילדים קטנים מה בדיוק הבעיה? ועוד גינה צדדית וחשוכה 

קודם כל, אפשר לדאוג לא להגיע לכך. הרי יודעים שתינוק יצטרך לאכול.

ולהגדי "שיסתכלו עד מחר" וכו' - לא ישנה את המציאות, במקום שזה כך. זו עצימת עיניים.

ולהגיד, "אין שום בעיה מבחינה הלכתית", כאשר מדובר במקום שזה אכן מושך שימת לב, מי אמר?..  וגם מעבר ל"הלכתית", צריך חושים נורמליים.

אני לא אומר שמכונה ח"ו... אבל מתוך נסיון עם ילדים, שכן חוו מה שכתבת, לא חייבים להגיע לזה (לפעמים בקבוק עם מים רתוחים  לכמה דק' וכד').

דבר שני, אני לא אומר שזה "ייהרג ואל יעבור". בוודאי לא במקום שהדברים מקובלים.

אלא שגם לא להגזים לכיוון השני, "שיסתכלו עד מחרו יקפצו להם".. זה נסיון להנדס את המציאות.

כמו בכל דבר, צריך איזון נכון בין הערכים והצרכים שעומדים על הפרק באותו זמן ובאותה מציאות.

אז כל המשפחה תכנס למעצר בית כי אמא לא יכולה לצאת לגינה כי עוד 45 דק' התינוק ירצה לינוק?

חושים נורמליים - כידוע כל אחד מגדיר את הנורמה לפי המיקום שלו...

ולתת בקבוק מים רתוחים לתינוק שעדיין לא אוכל מוצקים זה עלול להיות מסוכן. אז לעשות את זה רק כדי לא להיניק בחוץ?

בעיני הקטנות זה ממש מוגזם. וברור לי שלא הייתי מצליחה להיניק את ילדי הנקה מלאה אם הייתי מנסה לא להיניק בחוץ.

האחד -אמרתי מנסיון שאפשר. זו עובדה. יתכן שלאחרים יש קשיים אחרים, לא נכנָס לזה. וגם כל אחד עם כמה שזה עקרוני לו.

דבר שני, אישית אינני מתפעל מהענין הזה כלל וכלל - אבל לכתוב "שיסתכלו עד מחר" וכו', זה מוגזם. התעלמות ממציאות. על זה כתבתי, שזה לא רק ענין הלכתי, אלא חושים נורמליים. כלומר, במקום ש"כולם מסתכלים", כפי שהיא כתבה, אז החוש הנורמלי אומר שזו הגזמה לנהוג כך.

אז אכן לפעמים יש מציאות מורכבת, שיש בה צדדים לכאן ולכאן. להגיד בקיצוניות "שיסתכלו עד מחר", לא ישנה את המציאות. צריך שיקול לגופו של ענין ולגופו של מקום.

לגבי הרישא - אני מסכים איתך שלא מובנת הבעיה מצד עצמה. כנראה, בגלל ההרגל שלהם להניק בצניעות בבית, עצם הענין "הרעיש" אותן. אבל את צודקת שאם זו כל החברה שנמצאת שם, אין בעיה אמיתית.

[אני לא הבעתי "התנגדות" או ההיפך. הסברתי מה יכולה להיות הבעייתיות, ושלכן מוגזם לומר - על גברים, שזו ההודעה עליה הגבתי כאן - "שיסתכלו עד מחר"... אני מניח שגם לדעתך זה מוגזם..]

פשוט מסתובבים לצד, מכסים, ומניקים.

מי שנמנע לדעתי נקרא "חסיד שוטה".

שמחנו לעזור!

הייתי עם תינוקת בת חודש במנשא והלכנו לקניות במקום מסוים.

כל העיינים הופנו אלי. הילדים סובבו אותי עם עיניים פעורות ואמהות הסתכלו עלי מרחוק בתמיהה.

כן, כן, הם אף פעם לא ראו תינוק במנשא. שאלתי אותם.

אז כנראה שזה פחות או יותר מה שקרה לך, רק עם ההנקה...

כפי שמשתקפת גם בספרות ההלכתית.

אז נכון, צריך להשתדל, ונשים מניקות יראות שמיים נוהגות כך בפועל ומשתדלות להניק בצניעות מירבית.

יחד עם זה, צריך להיזהר מלהיסחף לקיצוניות מהצד השני.

מובא במשנה ברורה, לגבי כיפה, שהיום זו כבר הלכה ברורה. אע"פ שלא ברור שבאופן מקורי זה כך.

בענייני צניעות, הרבה תלוי במנהג המקובל. ודברים כאלה, אצל גברים צעירים, במקום שזה לא "שטאנץ" רגיל, אכן בעייתיים. לא התעלמות תפתור את זה.

לגבי השאלה מה "הטבעיות והנורמליות" בענין זה, אני לא בטוח מה משתקף מהספרות ההלכתית. תמיד אפשר לקחת פינה מכאן או מכאן. וגם - צריך להיזהר מלקרוא "טבעיות" לכל דבר שהוא נעלה וטבעי מצד עצמו, אך לא דווקא ברה"ר.

אבל אני מסכים שיש צד כמו שאת אומרת. אבל, זה מה שכתבתי, צריך להיזהר מקיצוניות לצד השני..... (השני מזה שאת הערת עליו..). וההערה שלי היתה על אמירה "קיצונית" לצד הזה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות