בס"ד

מגיל 20 ואילך.. אחרי שנת שירות אחת לפחות,

וכשמרגישים שבאמת רוצים ומוכנים לכך.

נישואים דורשים הרבה עבודה ובגרות,

ולדעתי לא נכון להסתכל על לצאת מגיל מסויים אלא מניסיון חיים(כשיוצאים קצת מהבית ומתחילים להכיר את עצמי), ומבשלות.

מסכימה עם הסיפא שלך. לא עם הפתיחה של דברייך (בגיל 20 כבר התחתנתי).

לפני שמתחילים להיפגש למטרת חתונה צריך לבחון פרמטרים כמו בשלות, ניסיון חיים, קשרים קודמים (עם בני המשפחה הקרובה ועם חברות), וגם סביבה - האם הסביבה "בשלה" לזה שאת תתחתני עכשיו... (מכירה, לדוגמה, מישהו שהיה שמח להתחתן בגיל 17 כבר. כמובן שההורים שלו ושאר סביבתו לא היו "אוכלים" את זה בכלל... אז טוב שחיכה עוד שלוש שנים - כי גם ככה זה היה להם מפתיע...).

ולפותחת - גיל 17 זה בהחלט גיל "קרוב" לנישואין! אם את מתחילה לחשוב בכיוון הזה - זה כבר מראה שיש לך בשלות כלשהי...

זה עניין פרטני, והעיקר מהתורה זה להתחתן מוקדם.

מי שאומר גיל 20 בצורה כזאת שרירורית סותר את דברי חז"ל.

זה תלוי באדם, בלבד. כדאי לעשות את השיקול דעת הזה מול מישהו/י שהוא חכם וירא שמים.

חחח סתם סתם, שמונה עשרה כזה

אלה אם כן זה מישהו שאני יכיר לפני

צריך להיות מכוונן לגילאים האלו כבר מגיל 17 ולהכין את עצמך מגיל זה.

העובדה שהכיוון היום הוא לזרום עם החיים ורק כשאת ממש ממש מוכנה ובוגרת גורמת לנערות לשכוח מזה בגילאים האלו ויוצרת את בעיית הרווקות המאוחרת

המחשבה שלי הייתה שעד שאני לא מוכנה להתחתן תוך 6 חודשים, אני לא מתחילה לצאת.

לא תמיד זה ילך כ"כ מהר, אבל אם יש לך סיעתא דשמיא, זה יהיה מבאס לחכות זמן (חודשים עד שנים)

עד שמבחינות שונות (אישיות, בגרות נפשית ובגרות של משרד החינוך , שירות לאומי וכד') תהיי באמת מוכנה להתחתן.

בהצלחה!

בעיקרון שמינית זה גם סבבה אם את ממש בוגרת...

אבל קחי בחשבון שזה הורס לך את כל השנים היפות של לעבור מנערה לבחורה עצמאית...

כי אם נגיד תתחילי לצאת בתחילת שמינית בזמן שתצאי לדייטים את תהיי מעופפת... ואם זה יצא על השלב של ההכתרה אז בכלל יצא שלא תהיי עם חברות שלך בההכנות בהכתרה אלא רק במחשבות על הדייטים..

וזה נשמע קצת מבאס תאמת...

ראיתי שהרבשמואל אליהו אמר שזה תלןוי בבשלות אבל באופן כללי לפני גיל 20

אני באופן אישי חושבת שצריך קצת לעבור את השלב של השיא של גיל ההתבגרות. גם קצת אחרי שאת/ה מרגיש/ה שכבר די פחות או יותר מצאת את הכיון שלך לחיים. להתמתן כזה קצת..

לבנות אני חושבת ששנה-שנה וחצי אחרי סוף שמינית זה ממש סבבה להתחיל (כמובן עם רצון לחתונה בקרוב, לא לצאת שנה-שנתים. לדעתי), וברור שזה תלוי בבשלות, רצון, מוכנות וכו אבל בערך משו כזה

בדיוק אתמול דיברו אצלנו על זה שרב ממש גדול מפעם (לצערי לא זוכרת מי)קבע שכדאי צריך להתפלל על זה מגיל 16 (בנות, לוידעת מה עם בנים..)

ואם בכ"מ את לא חושבת שתתחתני בקרוב אז ולנסות לא לחשוב על זה יותר ובמקום להשקיע כוחות בעיצוב האישיות (כמו שהמבוגרים תמיד אומרים)

בהצלחה וכמובן בעיתו ובזמנו! (להתפלל על זה כדאי ואפשר כבר מעכשיו)

אבל אם באלך אני תמיד פנוי

(ואז עוד אומרים שאני נואש..)

העיקר מישהייי

מי היה מאמין שמישהו יסכים בסוף

מזל טוב מזל טוב

יש תאריך?

אני בטוח שמחכים בתור.. 

הקטע זה שההכנה לא מגיעה לבד, צריך לעבוד על זה...

עכשיו התחלתי שביעית, והחלטתי שהשנה אני עפה על זה שיש אפשרות 'לעבד' את עצמי, אפילו אם זה שעד השנה לא למדתי וסטלתי כל הזמן, ועכשיו אני באמת יושבת ולומדת ומסכמת והכל...

(וואי זה נשמע מתנשא אבל אנחנו עוד בשבוע הראשון, אז נראה אם זה בכלל יחזיק...)

מוכנה לחתונה כמובן

וואלה מסכנה אשתך...שיווצר כזה לא ראיתי,נראה לי אתה לא תקין!

אולי אפילו נוער בסיכון צריך לספר לכל אנשים בעולם את הסיפור ששלך ומנסה לעשות פוזו'ת תרגע ילד!

חמוד ומאמי!!

זה נראה(זה קצת לא יפה לשמוע את זה.)כאילו רבים פה על בחורות ובחורים..זה דבר קדוש רצח בכלל להקים בית והוא מדבר כמו ילד...איתי התחילו יותר?אואי איזה גבר איזה חתיך!!

הדיון נשמע ממש מגעיל לפי דעתי!!

מומלץ להעלות את הרמה!

אך לדעתי, לא כדאי לצאת מתחת לגיל 20.

שכתבו לך שלא לפני גיל 20 זו המצאה ללא מקור. כשתרגישי מוכנה נפשית להתחתן תוך 4 חודשים, תתחילי.

לפני מאה חמישים שנה היו הרבה שהיו מתחתנים בגיל ארבע עשרה היום זה בכלל לא מציאותי הרבה...

זה מאוד תלוי בבן אדם ובמוכנות הנפשית שלו...

אם את חושבת שאת מוכנה אז למה לא...

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!