אותו בחור ישיבה לא היה עובד ה' כשאר עובדי ה' בדורו... הוא היה שונה... וכמה שניסה, לא הצליח...
יום כיפורים אחד, הלך לבית הכנסת, הוא הרגיש שהוא ממש רוצה לתחבר אל האלוהים...
הוא פנה אל ריבון העולמים ואמר: "רבונו שלעולם! אני, בחור ישיבה צעיר, מימי לא למדתי לרקוד, מימי לא למדתי לשיר שירי קודש... אף פעם לא השתתפתי באיזו שיחה מרוממת... אבל, רבונו שלעולם, דבר אחד אני יודע ומסוגל לעשות... להתפלל!"
ניגש אותו בן ישיבה, עמד לפני בוראו, פתח את ליבו והחל לתפלל...
אומרים, שתפילה זו שלאותו בן ישיבה פתחה שערים העליונים, הגיעה עד לכסא הכבוד והתקבלה ברצון לפני בוראו...
- לקראת נישואין וזוגיות