התחתנו לפני כ3 שנים.יש לנו ילד מתוק בן שנה וחצי.
בזמן האחרון אני ואשתי מאוד התרחקנו.
כל הערה גורמת לתסיסה,כל מילה לא במקום עושה רעש יתר על המידה.
אין מה לדבר על יחסי אישות.שנינו נטולי חשק אחד לשני.(למעלה מחודש שלא קיימנו יחסים וזה בסדר לשנינו..)
כל אחד שקוע בעולמו..
עם הילד אנחנו משחקים יחד וכו.גם הדיבור השוטף ביננו הוא בסדר..אבל הכל טכני.אינטרסנטי.(תביא,תיקח,תקנה וכו'..)
אני מרגיש שאני כבר לא אוהב אותה.(אף פעם לא הייתה אהבה כזאת משוגעת..סתם חיים רגיל כזה..)
קיצ'ר היא לאט לאט הופכת להיות כמו השכנה שלי או משו כזה..סתם מישהי..
אני חושב שהפער ביננו זה ברמת הציפיות.
היא ציפתה שאהיה כמו הכותל המערבי.רק לשמוע את הבכי והנהי שלה.אני מצידי לא אוהב את הדברים האלה.כמה שניסיתי להקשיב להכיל,זה לא היה טוב.זה היה פלסטי מדי.לא יודע לאן זה הולך.באיזשהו מקום גם לא אכפת לי..סתם הכאב הוא על התינוק שלנו יותר..
בזמן האחרון אני ואשתי מאוד התרחקנו.
כל הערה גורמת לתסיסה,כל מילה לא במקום עושה רעש יתר על המידה.
אין מה לדבר על יחסי אישות.שנינו נטולי חשק אחד לשני.(למעלה מחודש שלא קיימנו יחסים וזה בסדר לשנינו..)
כל אחד שקוע בעולמו..
עם הילד אנחנו משחקים יחד וכו.גם הדיבור השוטף ביננו הוא בסדר..אבל הכל טכני.אינטרסנטי.(תביא,תיקח,תקנה וכו'..)
אני מרגיש שאני כבר לא אוהב אותה.(אף פעם לא הייתה אהבה כזאת משוגעת..סתם חיים רגיל כזה..)
קיצ'ר היא לאט לאט הופכת להיות כמו השכנה שלי או משו כזה..סתם מישהי..
אני חושב שהפער ביננו זה ברמת הציפיות.
היא ציפתה שאהיה כמו הכותל המערבי.רק לשמוע את הבכי והנהי שלה.אני מצידי לא אוהב את הדברים האלה.כמה שניסיתי להקשיב להכיל,זה לא היה טוב.זה היה פלסטי מדי.לא יודע לאן זה הולך.באיזשהו מקום גם לא אכפת לי..סתם הכאב הוא על התינוק שלנו יותר..
)
