קראתי הכול XD

בגיל צעיר, פשוט מצאתי את זה בבית (:

השאר ממש עבים ולא קראתי  אותם

באלי משו יותר קליל

והרוזן ממונטה כריסטו לא כזה עבה.

ככה לדעתי לפחות

מספר ספרים שיצאו בשנים האחרונות

1. ספרי אורנה ברודמן: מלכה בעל כורחה. היינו כחולמים. בודדה במערכה

2. ספרי רונית לוינשטיין  מלץ: נס האהבה ועוד כמה שאיני זוכרת את שמם

3. התגלית של הוגו קברה.

כי זה אחד היפים והמוכרים..

הלב (רצוי תרגום אוריאל אופק)
דון קישוט (תרגום ביאליק)
מקבת (תרגום ברוידא)
אחי גיבורי התהילה (רצוי הוצאת ספריית פועלים)
"בלילות לבנים" של בגין

יש סופרת מבני ברק שכותבת ממש נפלא על הנביאים וכאלה.

כמו ביוגרפיות לנוער, ספר דניאל, שמואל הנביא, לא זוכרת.

אולי זה לצעירים יחסית אבל היהא כותבת ככ יפה שגם אני נהנית לקרוא (ואני ישישה).

לצערי אני לא זוכרת את שמה, אולי אזכר בהמשך.

ספר על בנות בית יעקב בקרקוב בשואה, הרוח שגברה על הדרקון. ספר נפלא נפלא. אולי קצת מתאים יותר לבנות אבל לאו דווקא.

הספר לך לך בני של הרב לאו, אבל רק החלק הראשון, של השואה.

הספר של מנחם בגין, "המרד" ? לא בטוחה בשם. אבל דורש הרבה סבלנות.

בטח יש עוד אבל אני בדר"כ לא קוראת ספרים דוסים.

שבעתיים כאור החמה, על פיתוח פצצת האטום. לא יודעת למה נזכרתי בזה, קראתי לפני עידן ועידנים, אבל יש ספרים שאפשר וכדאי לקרוא גם אם הם לא ממש דוסיםם כי הם מחכימים, נקיים וקשורים מאד להיסטוריה הקרובה של עמנו. זוכרת שזה ספר יפהפה.

את מתכוונת ליוכי ברנדס?

אם כן, באופן אישי אני לא מתקרבת לספרים שלה... הבנתי שהם מלאים בכפירה...

אשמח אם יתקנו אותי אם אני טועה.

היא הפכה את רבי עקיבא ואשתו לזוג נואפים, ועוד מזעזעים שכאלה.

אז ממש אשמח לשמוע את שמה, כדי לקרוא את ספריה...

או נחמד כזה?

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.