סוכר מעקב ריפוי-בכל התרופות והחיזוקיות הם שמים סוכר

היא מכורה למתוק אבל אני משתדלת להוריד לה

אוכלים קמח מלא.מים.

רק פירות וירקות לא הולך

זה יכול להגן מפני מחלה ספציפית אבל עלול להחליש את המערכת החיסונית כולה.

אולי כדאי לך לבדוק אפשרות של דיקור או רפלקסולוגיה לחיזוק מערכת החיסון. 

אני יודעת שזה יכול מאוד לעזור.

וכן, יכול להיות שפרוביוטיקה אולי תעזור- אבל אולי לא. ובטח שלא רק זה. 

את מאמינה בויטמינים ובחיזוקיות למינהם?

ויטמין C יעיל לדעתי. חיזוקיות- תבחני את הרכיבים שלהם. יש כאלה שהם לא לגילאים צעירים, אני חושבת

אבל יכול להיות שיש לה חסר בדברים אחרים- אבץ למשל שהוא חשוב למערכת החיסון. אולי אפשר לבדוק אם יש לה חסרים.

1.זה חייב לקרות -כל התחלואה הזו??

יש מישהו בגיל הזה שבגן ולא חולה ככה?

או כמה פעמים טובות תופס וירוס

2.אם אשמר נורא על נקיון זה לא יקרה?

ידיים נקיות לא לגעת בלכלוכים ציפורנים קצוצות תמיד וכו'(אני נורא משתדלת בזה-אבל אולי עוד)

או שלא תלוי בזה?

3.ממה זה ואיך כן אפשר לעקוף את הבעיה או פשוט לגרום לה להבריא מהר?

כמעט כל ילד חולה לפעמים- ככה זה. 

אבל ילד שפעם- פעמיים בחורף חולה במשהו "רציני"- זה ילד בריא וזה נורמלי.

ילד שפעם בשבוע וחצי שבועיים יש לו "משהו קטן"- זה אומר שאולי מערכת החיסון שלו לא מספיק חזקה.

בוודאי שבגן יש יותר סיכוי להידבק אבל זה לא רק זה. עובדה שיש ילדים בגן שלא מפספסים כמעט ימים גם בחורף.

לא נראה לי קשור לנקיון. וירוסים וחיידקים של מחלות החורף עוברים בדר"כ מילד לילד דרך נשימה, שיעול, מגע. כמובן טוב לשמור על נקיון אבל סביבה נקיה מדי והקפדה יתירה על הגיינה היא לא מומלצת...(באמת. היו מחקרים על זה. ילדים שגדלים בסביבה סטרילית מדי לא נחשפים מספיק לגורמים מזהמים ולכן הם חלשים יותר, בניגוד לילדים שחיים בסביבה מזוהמת יותר- שם יש חשיפה מגיל צעיר והמערכת החיסונית חזקה)

כן הייתי מלמדת אותה להשתעל עם יד על הפה, או להתרחק מחברה שמשתעלת או מתעטשת. 

לעקוף את הבעיה- לחזק לה את מערכת החיסון. 

לגרום לה להבריא מהר- גם כן ע"י חיזוק הגוף, וגם הקפדה על תזונה טובה במיוחד בזמן המחלה. 

בהצלחה

מקוה שתעברו את החורף בשלום.

שיעול אל המרפק ולא אל כף היד. חשוב!

חשוב מאוד גם להקפיד שהבית מאוורר, ולא להתייאש מירקות. לשים על השולחן בכל ארוחה, אפילו אם היא לא נוגעת. לאכול ירקות לידה, ובע"ה עם החשיפה יגיע החשק והתיאבון (לא ללחוץ עליה שתאכל, רק לשים מולה). 

ומותר גם לתת לה לפעמים קצת חלב שאוב של התינוקת... (-:

האימא לא אוהבת ירקות חיים

נבטים כן יש

ושעועית ירוקה לעיתים וזיתים

עגבניה כן היא אוכלת

מלפפון-אבא אוכל היא פעם היום לא

ומאז הלידה גילתה את המתוק

אז זה קושי גדול לנתב אותה לבריא

אנחנו אוכלים קמח מלא וממרח חרובים לדוג' במקום שוקולד

ובכלל בגן כל הזמן נותנים ממתקים-ביום שישי וכו'

לא לוחצת בכלל-עקב החויות שלי-שצריך לגמור הכל מהצלחת

(היא למדה ממני רוצה?רוצה?טוב? כן?)

וחלב שאוב אין-אנחנו בהנקה מלאה

וחשבתי לשאוב לה אבל אין לי עודפים

לפעמים אני משפריצה לה קצת לפה

זה עוזר?שפריץ כזה

תציצי באלה... עוזר?

https://www.google.co.il/search?q=%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D&newwindow=1&tbm=isch&tbo=u&source=univ&sa=X&ved=0ahUKEwj-7rrcpKXWAhVCPBQKHdxKBckQsAQIIw&biw=1745&bih=885#imgrc=TlS0i2x9A9CUcM:

https://www.google.co.il/search?q=%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D&newwindow=1&tbm=isch&tbo=u&source=univ&sa=X&ved=0ahUKEwj-7rrcpKXWAhVCPBQKHdxKBckQsAQIIw&biw=1745&bih=885#imgrc=C-MTImnKnN3s1M:

https://www.google.co.il/search?q=%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D&newwindow=1&tbm=isch&tbo=u&source=univ&sa=X&ved=0ahUKEwj-7rrcpKXWAhVCPBQKHdxKBckQsAQIIw&biw=1745&bih=885#imgrc=NbrFiOkZusmi4M:

כתבת שעועית, זיתים, עגבניה, לפעמים מלפפון - מעולה! כמה שיותר. כל הכבוד. כל הכבוד גם על הקמח המלא, מים וכו'. זה ממש טוב לה. וודאי שגם השפריצים טובים (רק מבחינה הלכתית אני תוהה אם זה נחשב הנקה... מניחה שזה כמו שאוב, אבל אולי עדיף לשאול? אם היא מעל גיל שנתיים וגמולה לכאורה אסור לה לינוק, אלא אם יש הקלות בגלל שהיא חולנית).

תפקידם לנקות ולתסף לנו דברים חשובים, כמו ויטמין סי הקריטי ועוד וכמובן לגוון את הצלחת,

אך ההזנה והחיזוק לגוף מתבצע אך ורק מחלבונים שונים. (הם אבני הבניין של גופנו) 

שם גם נמצא הברזל וכל המינרלים והיסודות הקריטים להתפתחות הגוף והמח.

לכן גם כדאי לגוון בסוג החלבון ומקורו, ולא לצרוך רק עוף, אלא: בקר, דגים, איברים פנימיים, חלקים זולים יותר שיש להם פחות יחסי ציבור טובים.

והממתקים בגנים- נקודה כאובה גם אצלנו

הרגעת קצת.(התחלתי לשלב עוד ירקות ברוך ד' גם לנו)

חלבונים-יש  בתפריט :עוף קטניות ביצה טונה שניצל

יש עוד רעיון?(שילדים אוהבים)-

הפסקתי להכין קציצות מבשר טחון קפוא מהחנות כי הבנתי שזה לא בריא וחבל לי

(ולא קרובה לאיטליז לקנות טרי)

הממתקים בגנים נורא אבל לפחות כיפרו

והכירו לבת שלי ירקות(הם שולחים חתוכים והבנתי שהיא מתגרה)

היא קטנה ללמוד לא להתקרב

היא היתה חולה כל חודשיים בערך גם בקיץ

שיניים ואוזניים

אחכ וירוס שלשולשים-בהתחלת הגן

אחכ סטרידור

וכל זה בקיץ

ועכשיו פטריה ותולעים

יש מוצא?

אני נותנת לילדים דברים טיבעיים לחיזוק ולטיפול.

יש מוצרים טיבעיים שמבוססים על אלוורה, יש גם משקה, גם ויטמינים גם ויטמין C ועוד דברים (מוצרים שאני אישית משווקת. ובעיקר משתמשת להמון דברים בשביל הילדים). ואני ממש רואה שיפור מדהים.

אם את בקטע הלא קונבציונאלי, אני ראיתי שגם רפלקסולוגיה וגם הומאופטיה מאד מאד מסייעים לילדים לעבור את החורף בשלום. ב"ה בשנים האחרונות אנחנו מסיימים את החורף בלי ימי מחלה. וגם אם מישהו לא מרגיש טוב, זה לא מגיע לרמות גבוהות של חום ושל מחלות רציניות. אני ממש ממליצה!

אשמח לפרט לך עוד בפרטי, אם תרצי.

אנחנו נותנים ברזל וויטמין די. האבץ לא היה טעים להוד נסיכותה.

אבל הבת שלי לא אוכלת כמעט שום דבר בריא אז ברור לנו שיש חוסרים.

היא ישנה מספיק ברוך ד'

חוץ מהתולעים

גרעיני דלעת, כמו שכתבו לך.

אפשר לקנות כמוסות שום ולתת לה לשתות. אותי זה מגעיל אבל יש ילדים שזורמים עם זה.

אפשר להכין שמן שום ולמרוח לה בפי הטבעת כל לילה במשך שבועיים לפחות- ואז אם הן לא יוצאות שבועיים- אין ביצים וככה מעגל החיים שלהן נפסק והבעיה נפתרת.  (שמן שום- לכתוש הרבה שום ולהניח המחבת עם שמן זית מחומם. לחכות שהשום יהיה כמעט שרוף ואז לסנן ולשמור רק את השמן)

אם כלום לא עוזר- אז תני לה וורמוקס, אין ברירה...

על היגיינה ולא מביאים ילדים חולים לגן.  יש לי חברות שעובדות במעון והן בעצמן כל הזמן נדבקות במשהו אז ילדה קטנה קל וחומר. 

אם את עדיין בחופשת לידה אולי להשאיר בינתיים בבית?

בעיקרון אם יש ווירוס אז אין מצב לא להידבק אם נחשפים אליו פעם ראשונה. וזה גם גנטי. יש ילדים יותר רגישים, יש לי 7 ילדים וממש רואים הבדלים בין הילדים למרות שכולם חיים באותו בית ואוכלים אותו דבר

טוב לה בגנון

12 ילדים גננת מתוקה

אסור לשלוח עם חום

אני לא יכולה להשאיר אותה בבית

היא צריכה לצאת

וזה מה שיש כאן לשלוח

אלא אם כן היא הולכת למטפלת

שלא יעסיק אותה מספיק(ילדה סקרנית ואנרגטית)

ו..עצוב לי כי בהנקה היא היתה חולה אולי פעם אחת ועכשיו אין לה את זה

אולי שנה הבאה יהיה יותר טוב כי היא כבר נחשפה להרבה ווירוסים.  ככה היה לי עם ילדים יותר רגישים. הם חולים הרבה במשך שנה אחת ואז זה פוחת משמעותית. 

ולא יכולת להניק לנצח, בכל מקרה מפסיקים להניק מתישהו

זה יחזק אותה

באופן אישי היתה לי תקופה שהייתי כל הזמן חולה. כל פעם נדבקת ממשהו

ואז התחלתי תזונה יותר טובה. הרודתי סוכרים והתחלתי לאכול הרבה יותר בשר וביצים, משמעותית.

ממש התחזקתי. המחלות התמעטו ונחלשו באופן ממש דרמטי אחרי תקופה. 

גם הברזל עלה משמעותית.

דוקא האוכל הצמחוני יכול להחליש.

כן ירקות ופירות. אבל לא צריך יותר מדי לחם ובצקים ופחמימות. צריך חלבונים. 

ראיתי שכבר התייחסו למוצרים של פוראוור.

אני נתתי לילדים היותר רגישים שלנו

כשהתחיל החורף פוראוור קידס - ויטמינים מעולים לילדים וגם למבוגרים.

כדורי מציצה טעימים שמכילים המון ויטמינים ומינרלים שהגוף זקוק להם.

זה חיזק להם את המערכת החיסונית

וראיתי ממש שיפור, כמעט שלא חלו, מידי פעם צינון.

כשלפעמים היו וירוסים וחלק מהילדים נדבקו,

הרבה פעמים אין תיאבון או מקיאים ואז אי אפשר להכניס כלום לגוף

ואנו כהורים היינו לחוצים שיתייבשו ואיך יחזרו לכוחות,

אז אחרי כמה שעות של הקאה להוציא את כל הגועל הראשוני,

וכמה שעות שינה,

הויטמינים היו ממש מצילים אותנו,

זה הדבר היחיד שהסכימו להכניס לפה

והחזיר להם את החיות והכוחות. 

תכל'ס יש בו יותר ממה שאוכלים ביומיום מבחינת הרכיבים הבריאים ובכלל.

סתם כתוספת - גם לילד שלנו שבל מחוסר תיאבון וכמעט לא אכל כלום,

אחרי כמה שבועות שנתנו לו פוראוור קידס

התחיל להיות מודע יותר והרגיש צורך באוכל,

ביקש לאכול ונפתח ליותר מאכלים.

חפשו משווקת באיזור שלכם,

זה גם לא כ"כ יקר (יש שם 120 טבליות) יחסית לויטמינים ולימי המחלה שצריך לקחת...

הרבה מרקי עוף על בסיס יומיומי יחזקו מאוד מאוד את המערכת. להכין סיר גדול לכמה ימים (ללא תפו''א ובטטה שלא יחמיץ מהר רק גזר דלעת קישוא וכד'). לא חובה לאכול את הבשר עצמו- גם המים מזינים.

נסי ותיווכחי בשיפור תוך שבועיים שלושה אם את ספקנית.

לגוון אחת בשבועיים שלוש בכבד, או להחביא כבד בתערובת קציצות.

קמח מלא או קמח לבן- זה כמעט היינו הך- עדיף להפחית למינימום צריכה.

במקום פרוסות לחם בארוחה: לתת מרק או דייסת קוואקר או ביצים רכות/עין.

וכשצריך לאלתר משהו מהיר ואין אוכל מוכן: ירקות ופירות זה פתרון קל.

פרוביוטיקה זה מחזק, אפשר כמות קטנה, יש אריזות עם אבקה שניתן לערבב באוכל והכמות נתונה בשליטתך. אפשר גם להכין בבית: יוגורט-קלי קלות, מלפפונים חמוצים או כרוב עם הכרוב החתוך של חסלט, זה קל ונשמר חודשים.

לבדוק ברזל במאגרים והמוגלבין, משפיע מאוד על החולניות. ברגע שתתגברי עוף ובקר- הבעיה הזו תיפטר ממילא.

לחסן לא בחיסון אלא להעלות את המערכת החיסונית

ביצת עין ורכה למה דווקא?הבנתי שזה חשש סלמונלה

כרוב ומלפפון חמוץ זה קשור למה???????

הרופאה נתנה לי לתת לה ברזל לא מצליחה להקפיד ככ

בשביל זה הוא למד 7 שנים אינטנסיביות מאוד והתמחה עוד 4 - שאני בטוח שזה הרבה יותר מכל מי שנמצא כאן בפורום (או בכל פורום אחר לצורך הענין כולל אותי). 

בגדול, שלשולים, דלקות אזניים וסטרידור זה לא דבר נדיר אצל תינוקות. פעם בחודשיים לא נשמע מאוד חריג. תינוקות חולים, קורה.  

אם היא מתחילה ללכת לגן - אז בטח שלחסן נגד שפעת - בשפעת נדבקים מאנשים אחרים בעיקר כשחורף וכולם סגורים יחד בלי הרבה איוורור בחדר סגור ומחומם. 

ולא, זה לא "פוגע במערכת החיסונית" - הדבר נבדק במאות ואולי אלפי מחקרים על מיליוני ילדים שלא הראו שום דבר כזה.   

החיסון מומלץ במיוחד לילדים שהסתבכות של שפעת יכולה להפוך לבעיה רצינית ואפילו קטלנית בגילאים הללו (בכל שנה מתים תינוקות בישראל מסיבוכים של שפעת - אם אפשר להקטין את הסיכון, אז למה לא לעשות את זה?).

בכל מקרה, הכי טוב, ללכת לרופא מומחה. בכל תחום, כשרוצים שירות טוב, הולכים למומחה - לא מבין למה כזה מגיע לנושאי בריאות, אנשים מתעלמים מהכלל המאוד פשוט ומובן מאליו הזה.  

גם לתת אנטביוטיקה הם כבר לא נותנים בקלות

וזה גם לא עוזר לרוב

תודה בכל אופן על התגובה 

הרופאת ילדים הסבירה לי שחלק גדול מהמערכת החיסונית שלנו נמצא במעי ובגלל זה צריכה של פרוביוטיקה מחזקת את המערכת החיסונית. אני נתתי מגיל 3 חודשים את הטיפות ביוטיקיד של סופהרב ואת רוב המגפות עברנו בשקט יחסית. גם אם הם נדבקו במשהו, זה היה בצורה קלה והחלימו יחסית מהר.

טיפות פרוביוטיקה ביוטיקיד לילדים - Biotikid Drops

מה אפשר לעזור לה?

התחילה להצטנן משתעלת וכנראה אוזניים

יש משהו שניתן לחזק בגיל הזה?

ויטמין C  וכאלה?

מנורת מי מלח, לקנות את ההכי גדולה, לחבר ולשים לידה כשישנה כמה שיותר קרוב. זה יכול מאוד לעזור...

לטפטף שמן אקליפטוס הלימוני (מה שמותר לתינוקות) בקצה הסדין כשישנה

לשים בצל חתוך ליד המיטה

אינהלצית מי מלח

תרסיס מי מלח של אלרין וכו'.

לא יודעת אפ מותר ויטמין סי בגיל הזה (כאילו, יכול להיות שכן, רק שאין לי מושג)

גם שלי הצטננה לצערי וגם השתעלה בלילה ואז שמנו בצל ועזר מאוד לשתיהן!

(אחת הצטננה שתיהן השתעלו)

ובבוקר שמתי לה תרסיס מי מלח של אלרין כי זה מה שהיה לי אבל באידיאל הכי טוב זה מנורצת מי מלח... חוסך את הזמן של האינהלציה...

איפה קונים את המנורה וכל הללו?

מה זה איקליפטוס לימוני?

יש לי שמן אתרי אקילפטוס זה זה?

ובנוסף- לשמור עליה היטב, עכשיו שמזג האוויר נהיה קר יותר ולשים לה להבדלים בין יום ולילה. גם שלי מצונן הרבה זמן כבר וכל פעם משתפר עד שנחשף שוב לקור- נגיד מזגן באוטובוס ושוב זה מחמיר.

אפשר גם לנסות לטפטף לה חלב שלך לאף ולאוזן. 

לבשל אגסים עם מים על אש נמוכה עד שמתרככים, לתת לתינוקת לשתות מנוזל הבישול כפית כמה פעמים ביום.

תינוקות שאוכלים תמ"ל, אפשר להכין את התמ"ל עם מי אגסים.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....