(מחשבה שהולכת איתי כמה זמן, לא מכוון למישהו אישית).
כמה מכם מדריכים בבני עקיבא/ עזרא/ אריאל?
כמה אתם מסכימים עם זה שהמדריך צריך להיות "דוגמה אישית"?
בגלל שאני חושב שהתפקיד שלכם כל-כך חשוב,
בבקשה: אל תזלזלו בו, אל תנסו לסמן וי.
תשקיעו בפעולות שלכם תוכן ומחשבה.
כמה "פעולות גיבוש" אפשר לעשות?
כמה פעמים יצא לכם לשבור את הראש ולחפש בספרים?
כמה רציניים תהיו אם רק תעשו העתק-הדבק מפעולות של אחרים?
עוד מעט גם חודש ארגון. אל תתנו לצביעת הקירות לקבור את הרצף החינוכי.
כשהמצב טוב בסניף ובשבט זה לא אומר שאפשר להוריד רגל מהגז.
עיקרון לא עובר בפעולה אחת, תתמיד בו לאורך זמן.
חוץ מזה שזו האחריות שלכם,
תראו שפתאום יהיה לכם אכפת שהפעולה תצליח,
ובעז"ה תורישו את צורת החשיבה הזאת לחניכים.
על החתום,
בוגר.
