מבינה את תסכולך אבל תודי להשם שהוא מוציא מילים.

אם את רואה שעד גיל שנתיים וחצי בערך הוא לא מובן בכלל שווה להתייעץ

אבל שנתיים זה עוד בסדר גמור. מניסיון אישי.

בהצלחה והרבה נחת  

גם שלי לפעמים נותן נאום שלם שאני לא יכולה להבין את כל העלילה זה לגמרי נורמלי ותקין כמובן.

אז אני שואלת אותו: "כן? באמת?" ואז הוא מבסוט שהבנתי

אולי אם מתסכל אתכם אפשר מראש לנסות להמנע משאלות שצפויות להתקע בתשובות לא מובנות

לאט וברור ואם את בטוח מבינה אז גם תרחיבי.

לדוגמא שאמר "אוצה" תחזרי אחריו בטון איטי ברור " אני רוצה ללבוש חולצה עם פסים"

ככה כל דבר שאומר לחזור לאט וברור ולהרחיב.

זו  שיטה שמרפאה בעיסוק לימדה אותי. היא קראה לזה הדהוד ואמרה שמנסיון זה מאד עוזר שהדיבור יהפך לברור, לוקח איזה שלוש שבועות שישפיע.

לדעתי, 

כדאי פחות לחקור אותו אחרי שהוא מספר,

לתת לו לספר חופשי בלי לנסות לפענח מה שאומר.

זה ייתן לו ביטחון להמשיך לספר 

ועם הזמן ילד להיות יותר מובן.

כמו שבבי"ס בתחילה נותנים לילדים לכתוב סיפור חופשי ולא מתקנים להם שגיאות כתיב או ניסוח,

העיקר הביטחון והרצון להמשיך לכתוב,

כך במיוחד בבית - תנו לו לספר, תחייכו, תשבחו באופן כללי מידי פעם לפי מה שכן הבנתם.

כשמחזירים ילד כל הזמן אחורה, לדייק במילים או בצליל,

זה עלול לסגור אותו.

בגיל שנתיים זה עדיין בסדר, אפילו שנתיים וחצי.

מן הסתם בחוץ/במסגרת יידרש יותר להיות מובן וזה לא קל בכל החזיתות.

ילדים במסגרות באמת מתמודדים הרבה על המקום שלהם ויש שימוש רב במילים שלי, שלנו וכו'.

אם את מודאגת מהשינוי במצב הרוח שלו וזה נראה לך קיצוני בהשוואה לבית, אולי נסי לדבר עם אימהות אחרות ולהתרשם.

לפעמים ילדים מתנהגים שונה במקום אחר, לא כי רע להם אלא כי הם מתאימים את עצמם לסביבה ולכללים, שזה טוב.

אני חושבת שאפשר בגבול הטעם הטוב, לומר למטפלת שחשוב לך לשמוע גם על דברים פחות נעימים שקורים לילד בגן כדי שתוכלי לדובב אותו בבית לספר מה קרה. כשתדעי מה קרה, תוכלי לכוון אותו.

גם הבן שלי היה רגיש לרעשים אבל מסתבר שלא שמע טוב וזה עיכב לו את הדיבור. נוזלים באזניים לדוגמא, זה כמו לשמוע בתוך בריכה.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...