1. לעזוב הכל
2. תמשיך לרוץ
3. סערה
4. שלוש דפיקות
5. דם, אש ותימרות עשן
6. הדברים שלא נכתבו
7. עוד שתי טיפות
8. וכשנפגשנו
9. הוא רק נער
10. אף אחד לא יחכה
11. אריק שלנו
12. ולא שידענו
1. לעזוב הכל
2. תמשיך לרוץ
3. סערה
4. שלוש דפיקות
5. דם, אש ותימרות עשן
6. הדברים שלא נכתבו
7. עוד שתי טיפות
8. וכשנפגשנו
9. הוא רק נער
10. אף אחד לא יחכה
11. אריק שלנו
12. ולא שידענו
1. נפלתי קמתי
2. הכוכבים אמרו
3. המנגינה הישנה
4. ממעמקים
5. היום האחרון
6. לפיכך- מתוך הגדה של פסח
7. טעיתי
8. משבר
9. אני נוגע
10. יום יבוא
11. רק נשאר להודות
12. בונוס- כשעולמות נקטעים
1. הד
2. הפחד מהאין
3. דיוקן עצמי
4. משהו ריק
5. שם למעלה
6. מישהו אחד
7. ראובן, תגיש אותי לטסט (כ)
8. צדיק בא לעיר (כ)
9. אני לא מוכן (כ)
10. מקום רחוק
11. שלא יגיעו אלי
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)